האזינו לגוף שלכם כמו אבותיכם, אבל עם קצת יותר פיקסלים: איך טכנולוגיה יכולה לגלות מחלות מוקדם

A person wearing a smartwatch, looking at their health data on the screen.
איך טכנולוגיה יכולה לעזור לנו להקשיב לגוף שלנו ולגלות מחלות מוקדם? מאמר על טכנולוגיות חדשות לזיהוי טרשת עורקים, שונות קצב לב וחשיבות מעקב אישי אחר מדדים בריאותיים.

ביום שלישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצחי בכביש 4, בין מחלף גן רווה ליבנה, הבנתי משהו: אנחנו משקיעים יותר בטיפולים לרכב שלנו מאשר בבריאות שלנו. אנחנו בודקים שמן, מים, לחץ אוויר בצמיגים – אבל מתי בפעם האחרונה הקשבנו באמת לגוף שלנו, מעבר לכאב ראש חולף או תחושת עייפות אחרי ארוחת צהריים?

האזינו לגוף – זה כבר לא רק סוד של סבתות

אז למה בעצם להקשיב לגוף? זה פשוט: הגוף שלנו משדר לנו כל הזמן סימנים – שינויים קטנים בשינה, בדופק, ברמות האנרגיה. הבעיה היא שאנחנו לרוב עסוקים מדי כדי לשים לב, או שאנחנו פשוט לא יודעים איך לפענח את הסימנים האלה.

שמעתי בפודקאסט של ד"ר אטינגר, קרדיולוג מומחה, שהוא סיפר על טכנולוגיה חדשה שממש עוזרת "להקשיב" לגוף. הטכנולוגיה הזו, שנקראת ספקטרוסקופיה אופטית, יכולה לזהות סימנים מוקדמים של טרשת עורקים דרך העור בדיוק של 94%! כן, קראתם נכון. 94%. זה כמו להסתכל לתוך העורקים שלנו בלי ניתוח או בדיקות פולשניות.

אבל רגע, מה זה בכלל טרשת עורקים? בקצרה, מדובר בהצטברות של שומנים, כולסטרול וחומרים אחרים בדפנות העורקים, מה שמקשה על זרימת הדם. זה יכול להוביל להתקפי לב, שבץ מוחי ועוד דברים לא נעימים.

אז איך זה עובד, לעזאזל?

הטכנולוגיה משתמשת באור כדי לנתח את ההרכב הכימי של העורקים. זה קצת כמו איך שאנחנו מנתחים כוכבים רחוקים באמצעות טלסקופים. האור משתקף בצורה שונה מחומרים שונים, וככה אפשר לזהות שינויים קטנים שאולי מעידים על התחלה של טרשת.

אבל שימו לב – לא כדאי להסתמך רק על בדיקה אחת! הגוף שלנו מורכב, ומה שנכון לאדם אחד לא בהכרח נכון לאחר. חשוב לשלב את הבדיקה הזו עם אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית.

שונות קצב לב (HRV): המדריך הסודי למערכת העצבים שלכם

עוד משהו חשוב שד"ר אטינגר דיבר עליו זה "שונות קצב לב" (Heart Rate Variability או HRV). זה אולי נשמע מסובך, אבל זה בסך הכל מדד למרווחים בין פעימות הלב שלכם. ככל שהמרווחים האלה יותר מגוונים, ככה מערכת העצבים האוטונומית שלכם במצב יותר טוב. מערכת העצבים האוטונומית אחראית על כל הדברים שקורים בגוף שלנו בלי שאנחנו צריכים לחשוב עליהם – נשימה, דופק, עיכול ועוד.

תחשבו על זה ככה: אם הדופק שלכם קבוע כמו שעון, זה אומר שהגוף שלכם קצת "תקוע". אם הוא משתנה כל הזמן, זה אומר שהוא גמיש ויכול להגיב לשינויים.

מיתוס נפוץ: "הכול בסדר, הבדיקות שלי נורמליות!"

אבל רגע, מה זה בכלל "נורמלי"? רובנו רגילים לעשות בדיקות דם ולשמוע מהרופא שהכול "נורמלי". אבל האמת היא שטווח ה"נורמלי" הוא די רחב, ומה שנורמלי לאדם אחד לא בהכרח נורמלי לאדם אחר.

הנה דוגמה: סבתא שלי, שתבדל לחיים ארוכים, תמיד הייתה אומרת לי "ילד, אתה חיוור מדי!". הרופא תמיד אמר שהכול בסדר, אבל הסבתא הייתה צודקת – רמות הברזל שלי היו נמוכות יחסית, גם אם הן היו בטווח ה"נורמלי".

הבעיה עם טווחי הנורמה היא שהם מבוססים על ממוצעים סטטיסטיים, ולא לוקחים בחשבון את הייחודיות של כל אדם. במקום להסתכל רק על המספרים, חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, גם אם הבדיקות "נורמליות", כדאי להתייעץ עם רופא שמבין בגישה אינטגרטיבית.

אסור לעשות את זה! – להשוות את עצמכם לאחרים

טעות נפוצה שאנשים עושים היא להשוות את התוצאות שלהם לתוצאות של אחרים. זכרו – כל אחד הוא עולם ומלואו, ומה שנכון לחבר שלכם לא בהכרח נכון לכם.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: איך אפשר לעקוב אחרי המגמות האישיות שלנו?

התשובה היא פשוטה: תתחילו למדוד! אתם יכולים להשתמש בשעונים חכמים כדי לעקוב אחרי הדופק, השינה, רמות הפעילות הגופנית ועוד. אתם יכולים גם לעשות בדיקות דם תקופתיות ולעקוב אחרי השינויים ברמות הגלוקוז, הכולסטרול ועוד.

תחשבו על זה ככה: ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. זה נותן לכם תמונה חלקית, אבל לא מספר את כל הסיפור. כדי להבין את התמונה המלאה, אתם צריכים להסתכל על כל המדדים – דופק, שינה, רמות אנרגיה, תזונה ועוד.

כמו אבותינו, רק עם קצת יותר פיקסלים

בסופו של דבר, הטכנולוגיה החדשה הזו מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שעשו אבותינו, רק ברזולוציה גבוהה יותר. הם ידעו לזהות שינויים קטנים במצב הרוח, ברמות האנרגיה ובתחושות הגוף. אנחנו קצת שכחנו איך לעשות את זה, אבל הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להיזכר.

מה עושים מכאן? פרוטוקול מדידה התחלתי

אז איך מתחילים? הנה כמה המלצות ספציפיות לפעולה:

1. תקנו שעון חכם: שעון חכם יכול לתת לכם מידע רב על הדופק, השינה ורמות הפעילות הגופנית שלכם.

2. תעשו בדיקות דם תקופתיות: תדברו עם הרופא שלכם על בדיקות דם תקופתיות כדי לעקוב אחרי השינויים ברמות הגלוקוז, הכולסטרול ועוד.

3. תתחילו לנהל יומן בריאות: תרשמו את התחושות שלכם, את רמות האנרגיה שלכם ואת כל השינויים שאתם מרגישים בגוף.

4. תלמדו על שונות קצב לב (HRV): תתחילו לעקוב אחרי ה-HRV שלכם ותראו איך הוא משתנה בהתאם לאורח החיים שלכם.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.

החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לעשות מדיטציה יומית כדי לראות איך זה משפיע על ה-HRV שלי, ואעדכן כאן בהמשך...

אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה מותאמת אישית.

עומר לביא's Avatar

עומר לביא

עומר לביא הוא חוקר טכנולוגיות בריאות וחלוץ בתחום המדידה הביומטרית העצמית, המתמחה בפענוח הקשר המורכב בין טכנולוגיה, נתונים ואריכות חיים. רקע ייחודי המשלב הנדסת תוכנה, ביולוגיה מערכתית וניתוח נתונים הפך אותו למתרגם מוביל בין עולמות הטכנולוגיה והרפואה המונעת. מסעו של עומר החל לאחר אבחון שגוי שכמעט עלה לו בחייו - אירוע שהוביל אותו לפתח גישה מהפכנית לניטור בריאותי עצמי באמצעות טכנולוגיות נגישות. לאורך העשור האחרון, עומר תיעד באופן שיטתי למעלה מ-250 פרמטרים ביולוגיים בגופו, פיתח אלגוריתמים לניתוח הנתונים ויצר מודלים פרדיקטיביים שהקדימו אבחנות רפואיות פורמליות במספר מקרים. עומר מאמין ש"הנתונים הם השפה החדשה של הבריאות" ושהעתיד שייך לרפואה מבוססת-דפוסים המותאמת אישית. הוא מתייחס לגישתו כ"אינטרפרטציה מבוססת-הקשר" - היכולת לראות לא רק את הנתונים הבודדים אלא את הדפוסים והקשרים ביניהם לאורך זמן.