ביום שלישי שעבר, כשניסיתי להכין קפה אחרי לילה לבן עם הילד, הבנתי סופית – משהו פה לא עובד. לא הקפה, אני. הרגשתי כמו סוללה חלשה שמנסה להניע טנק. ואז עלתה לי שאלה: איך אפשר לדעת מה קורה בפנים, בלי לרוץ כל שני וחמישי לרופא?
אז נכון, פעם חשבתי שבריאות זה רק מה שרואים בבדיקות דם ה"נורמליות". אבל גיליתי ש"נורמלי" זה מושג סטטיסטי די מיושן, ומה שחשוב באמת זה המגמה האישית שלך. בדיוק כמו שאי אפשר להבין את מזג האוויר רק לפי טמפרטורה נקודתית.
המיטוכונדריה – תחנות הכוח הקטנות שלך
בטח שמעתם על המיטוכונדריה – אלה האברונים הקטנים בכל תא שלנו שמייצרים אנרגיה. תחשבו עליהם כמו תחנות כוח קטנות שמספקות חשמל לגוף. כשהן עובדות טוב, אנחנו מרגישים אנרגטיים, חדים ומרוכזים. כשהן מזייפות, אנחנו סמרטוטים.
אז איך בודקים אם תחנות הכוח האלה עובדות כמו שצריך? מסתבר שיש דרכים, וחלקן אפילו נגישות מהבית!
- שונות קצב לב (HRV): זה נשמע מפחיד, אבל זה בסך הכל מדד למרווחים בין פעימות הלב. למה זה חשוב? כי זה משקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלנו – ה"מנהלת" שאחראית על תגובת ה"פייט או פלייט". HRV גבוה מצביע על גוף רגוע וגמיש, HRV נמוך על גוף לחוץ וקשה. אפשר למדוד את זה בקלות עם שעון חכם או אפליקציה.
אני זוכרת שקראתי פעם מחקר על ספורטאים אולימפיים שהשתמשו ב-HRV כדי לכוון את האימונים שלהם. הם גילו שאם ה-HRV שלהם נמוך מהרגיל, זה סימן שהם צריכים לנוח ולא לדחוף יותר מדי. גאוני!
- רמות גלוקוז רציפות (CGM): פעם זה היה נחלתם של חולי סוכרת, אבל היום אפשר להשיג מד גלוקוז רציף שמתחבר לעור ונותן נתונים בזמן אמת על רמות הסוכר בדם. למה זה חשוב? כי רמות סוכר לא יציבות יכולות להעיד על בעיות באינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה – כולם קשורים לתפקוד המיטוכונדריה.
שמעתי בפודקאסט של ד"ר רנדהר, חוקר ביו-האקינג מוערך, שהוא משתמש במד גלוקוז רציף כדי להבין איך מזונות שונים משפיעים עליו. הוא גילה למשל שתמר גורם לו לעליית סוכר חדה יותר מאשר תפוח!
הקשר המפתיע בין קורטיזול לשינה
זוכרים את הקורטיזול, הורמון הסטרס? אז מסתבר שהוא משפיע דרמטית על תפקוד המיטוכונדריה. עקומת קורטיזול בריאה אמורה להיראות כמו גבעה – גבוהה בבוקר כדי להתעורר, ויורדת בהדרגה לקראת הלילה. עקומת קורטיזול הפוכה או שטוחה יכולה להעיד על עייפות כרונית, בעיות שינה ואפילו תפקוד לקוי של המיטוכונדריה.
וזה בדיוק המיתוס שאני רוצה לנפץ: "אני ישן/ה מספיק, אז הכל בסדר". שינה כמותית זה חשוב, אבל האיכות חשובה לא פחות. אם אתם ישנים 8 שעות אבל קמים עייפים, משהו כנראה לא בסדר.
אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא להתעלם מסימנים מקדימים. הרבה פעמים הגוף שלנו מנסה לאותת לנו שיש בעיה, אבל אנחנו מתעלמים עד שזה כבר מאוחר מדי. הקשיבו לגוף שלכם!
שאלה מהקהל (בדיונית, אבל רלוונטית!): "יעל מחיפה שואלת – מה עושים אם ה-HRV שלי תמיד נמוך?" תשובה קצרה: אל תילחצו! HRV הוא רק מדד אחד, ויש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לשפר אותו – תזונה, פעילות גופנית, שינה טובה, ניהול סטרס.
ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג ולהסתכל רק על מד המהירות
תחשבו על זה ככה: ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג ולהסתכל רק על מד המהירות. זה נותן תמונה חלקית מאוד. כדי להבין באמת מה קורה, צריך להסתכל על כל הלוח מחוונים – דופק, HRV, רמות גלוקוז, איכות שינה, ועוד.
הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כפי שאבותינו עשו, אבל ברזולוציה גבוהה יותר. הם ידעו אינטואיטיבית מתי לנוח ומתי לדחוף. היום, עם כל הנתונים האלה, אנחנו יכולים לעשות את זה בצורה מדעית ומדויקת יותר.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות פרוטוקול מדידה אישי – אבדוק את ה-HRV שלי בבוקר ובערב, אעקוב אחרי רמות הגלוקוז אחרי ארוחות שונות, ואנסה לשפר את איכות השינה שלי. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר המפתיע בין חיידקי המעיים לתפקוד המיטוכונדריה.
