ביום חמישי שעבר, בזמן שהכנתי לי סלט קינואה עמוס כל טוב אחרי אימון מפרך בחדר הכושר "אפולוניה" (שנמצא, אגב, ממש ליד הבית שלי ברחוב דיזינגוף), התחלתי לחשוב על משהו. על כמה שהמכשירי מעקב הכושר האלה, שאנחנו כל כך סומכים עליהם, באמת יודעים מה הם עושים. כמה קלוריות שרפתי באמת? האם הקינואה הזאת באמת תמלא אותי מחדש כמו שהאפליקציה מבטיחה? או שאני סתם מאכילה את עצמי באשליות?
אז צללתי למחקר. ואני חייבת לומר – גיליתי דברים שהפתיעו אותי, ואני חושבת שיפתיעו גם אתכם.
אז למה בעצם מכשירי חישוב קלוריות מטעים?
התשובה היא לא שהם רמאים. הבעיה היא הרבה יותר מורכבת. זה קצת כמו לשפוט ספר לפי הכריכה שלו – הם מודדים רק חלק קטן מהתמונה המטבולית שלנו. הם מתמקדים בעיקר בפעילות גופנית, אבל שוכחים את כל השאר: גנטיקה, שינה, סטרס, תזונה, הורמונים… כל העולם הזה משפיע על קצב חילוף החומרים שלנו.
שמעתי בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness) שהיא דיברה על מחקר שגילה שאפילו טמפרטורת החדר יכולה להשפיע על כמה קלוריות אנחנו שורפים. מדהים, נכון?
אבל שימו לב – לא כדאי לסמוך רק על המספרים האלה. הם יכולים להיות נקודת התחלה טובה, אבל הם לא התנ"ך. אם תתחילו לצום בצורה קיצונית רק בגלל שאפליקציה אמרה לכם שאתם צריכים, אתם עלולים לגרום נזק רציני לגוף שלכם.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: אם המכשירים האלה לא מדויקים, אז למה בכלל להשתמש בהם? ובכן, הם יכולים להיות מועילים אם משתמשים בהם בחוכמה. הם נותנים לנו תחושה של שליטה, יכולים לעודד אותנו להיות יותר פעילים, ויכולים לעזור לנו לזהות מגמות.
הטעות המטבולית: 27% של חוסר דיוק?
מסתבר שרוב מכשירי החישוב קלוריות מפגרים בערך ב-27% בדיוק שלהם. זה משמעותי! זה כמו לנסות להגיע לתל אביב ולגלות פתאום שאתם בכלל בחיפה.
אבל רגע, מה זה בכלל "מטבוליזם"?
בגדול, זה כל מה שהגוף שלנו עושה כדי להפוך את האוכל שאנחנו אוכלים לאנרגיה. זה תהליך מורכב שמושפע מהרבה גורמים.
דופק זה לא הכל, חברים
חשבתם פעם למה הרופא תמיד בודק לכם דופק? כי זה מדד חשוב, אבל ממש לא היחיד.
מה זה שונות קצב לב (HRV)? זה מדד למרווחים בין פעימות הלב. זה משקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלכם. תחשבו על זה כמו צליל נשימה של הגוף שלכם.
הורמונים, גלוקוז ושינה: הריקוד המורכב של הגוף שלכם
תחשבו על זה ככה: רמות גלוקוז צריכות להיבחן בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. אם לא ישנתם טוב בלילה, הגוף שלכם יגיב אחרת לאוכל. זה כמו להשוות עקומת קורטיזול בריאה לצורת גבעה. צריך שהיא תעלה לאט בבוקר ותרד בהדרגה במהלך היום.
אסור לעשות את זה! אל תתעלמו משינה! מחסור בשינה ישבש את ההורמונים שלכם ויגרום לכם לרצות לאכול יותר ג'אנק פוד.
סיפור אישי: איך שינוי קטן בשינה הציל אותי
לפני כמה שנים, התחלתי להרגיש ממש עייפה וחסרת אנרגיה. הלכתי לרופא ועשיתי בדיקות דם, אבל הכל היה "נורמלי". ואז התחלתי לעקוב אחרי דפוסי השינה שלי באמצעות אפליקציה. גיליתי שאני ישנה רק 6 שעות בלילה, וגם זה לא שינה רציפה. התחלתי להקפיד על שעות שינה קבועות, ופתאום הכל השתנה. האנרגיה חזרה, והרגשתי הרבה יותר טוב.
הבנתם את הפואנטה? בדיקות דם "נורמליות" הן קונספט סטטיסטי מיושן! תעקבו אחר מגמות אישיות! הגוף שלכם משתנה כל הזמן, אז תתייחסו אליו בהתאם.
הטכנולוגיה החדשה: להקשיב לגוף כמו פעם, אבל יותר טוב
האבות שלנו לא היו צריכים אפליקציות כדי להבין מה הגוף שלהם צריך. הם היו מחוברים לטבע, מקשיבים לאותות הקטנים. אבל לנו יש את היתרון של הטכנולוגיה. אנחנו יכולים לקבל מידע מדויק יותר, בזמן אמת.
תחשבו על זה כמו נהיגה. ניטור דופק בלבד זה כמו להסתכל רק על מד המהירות. אתם צריכים להסתכל על כל הלוח כדי לקבל תמונה מלאה.
שאלה מהקהל:
"אני שומע הרבה על דיאטות קטו. האם זה באמת בריא?"
זו שאלה מצוינת! אבל אין תשובה אחת נכונה. דיאטת קטו יכולה להיות מועילה לחלק מהאנשים, אבל לא לכולם. הכי חשוב זה להתייעץ עם דיאטנית מוסמכת ולראות מה מתאים לכם.
אז מה עושים מפה? פרוטוקול מדידה התחלתי
1. תתחילו לעקוב אחרי השינה שלכם. השתמשו באפליקציה, שעון חכם, או אפילו פשוט תרשמו ביומן.
2. תשימו לב מה אתם אוכלים. אל תספרו קלוריות בצורה אובססיבית, אבל תנסו להיות מודעים יותר לבחירות שלכם.
3. תמדדו את הדופק שלכם במנוחה. תעשו את זה כל בוקר, לפני שאתם קמים מהמיטה.
4. תנסו למצוא פעילות גופנית שאתם נהנים ממנה. לא חייבים לרוץ מרתון. מספיק ללכת ברגל 30 דקות ביום.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לעקוב אחרי רמות הגלוקוז שלי באמצעות מד גלוקוז רציף (CGM), ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בדיאטות טרנדיות ומה באמת עובד.
