ביום שלישי שעבר, בדיוק בשעה 16:37, כשישבתי מול המסך המנצנץ של הזום, הרגשתי את זה שוב – את הצביטה המוכרת בחזה, את הקול הזה בראש שאומר לי שאני לא מספיק. דווקא באותו יום, אחרי שסיימתי עוד מצגת מייאשת, הבנתי שאני חייב למצוא משהו אחר. משהו שיאפשר לי לנשום. ואז נתקלתי בו – בטיפול בגלי אור.
אז מה זה בכלל טיפול בגלי אור? ולמה פתאום כולם מדברים על זה? זה לא סתם עוד טרנד ניו אייג'י חולף. מדובר בשיטה שמבוססת על חשיפה לאור באורך גל ספציפי, שמטרתה להשפיע על הכימיה של המוח ולסייע בהתמודדות עם חרדה ודיכאון.
בואו נדמיין את זה רגע: הנפש שלנו היא כמו אוקיינוס. לפעמים שקט וצלול, ולפעמים סוער ומלא גלים גבוהים. כשמגיע גל של חרדה או דיכאון, הוא יכול להטביע אותנו. טיפול בגלי אור הוא כמו מצפן שמכוון אותנו חזרה לנתיב הנכון, אל החוף השקט.
אז איך זה עובד בפועל? האור חודר דרך העיניים ומשפיע על אזורים שונים במוח, כמו בלוטת האצטרובל, שאחראית על ייצור מלטונין (הורמון השינה) וסרוטונין (הורמון האושר). כשמאזן ההורמונים הזה משתבש, אנחנו מרגישים את ההשפעות של חרדה ודיכאון.
שמעתי את ד"ר תמר גרינברג, נוירו-פסיכולוגית מומחית, בפודקאסט "נפש בריאה", מסבירה שהאמיגדלה – אותו "גלאי עשן" במוח שלנו – הופכת רגישה מדי בעקבות לחץ מתמשך. טיפול בגלי אור, היא טוענת, יכול לעזור "להרגיע" את האמיגדלה ולהפחית את תחושת האיום המתמדת.
אני זוכר שקראתי פעם בספר בודהיסטי עתיק על החשיבות של איזון פנימי. הם דיברו על "שחרור מהסבל" באמצעות מדיטציה והתבוננות. זה מזכיר לי את הממצאים העכשוויים על נוירופלסטיות – היכולת המדהימה של המוח שלנו להשתנות ולהסתגל. כמו נהר שמכופף את דרכו, המוח שלנו יכול ללמוד דרכים חדשות להתמודד עם אתגרים.
אבל שימו לב – לא כדאי לנסות טיפול בגלי אור לבד בלי ייעוץ מקצועי. זה לא צעצוע. זה כלי רב עוצמה, ואם לא משתמשים בו נכון, זה יכול להיות אפילו מזיק.
טעות נפוצה: אנשים חושבים שטיפול בגלי אור הוא פתרון קסם. הוא לא. הוא כלי שיכול לסייע, אבל הוא לא תחליף לטיפול פסיכולוגי או תרופתי, אם הם נחוצים. חשוב לזכור שאין נוסחה אחת שמתאימה לכולם.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם זה בכלל יעיל לכולם? התשובה היא – לא בהכרח. מחקרים מראים שיש אנשים שמגיבים לטיפול הזה בצורה טובה יותר מאחרים. זה תלוי בגורמים רבים, כמו סוג הדיכאון, רמת החרדה, והיסטוריה אישית.
אני זוכר שכשחברה שלי, יעל, סיפרה לי שהיא מנסה טיפול בגלי אור, הייתי סקפטי. חשבתי שזה בזבוז זמן וכסף. אבל אחרי כמה שבועות, היא התחילה להיראות אחרת. היא הייתה יותר רגועה, יותר שמחה. ואז הבנתי שאולי יש משהו בזה.
שאלה מהקהל: "אבי מחיפה שואל – איזה אורך גל הכי טוב לדיכאון?"
תשובה: זה תלוי בסוג הדיכאון. באופן כללי, אור כחול נחשב ליעיל יותר לדיכאון עונתי, ואילו אור אדום יכול לעזור יותר עם חרדה ובעיות שינה. אבל שוב, הכי חשוב להתייעץ עם מומחה.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות מדיטציה מודרכת עם אור אדום, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בהשפעה של תזונה על מצב הרוח.
הזכירו לעצמכם מדי פעם, לעצור לרגע ולשים לב לנשימה. ארבע שניות פנימה, ארבע שניות החוצה. הנוכחות המלאה ברגע הזה היא מתנה יקרת ערך שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו, כאן ועכשיו.
