ביום חמישי שעבר, בדיוק כשסיימתי סשן ריצה מפרך בפארק הירקון (באיחור אופנתי, כי מי זוכר להעביר שעון חורף), קלטתי את עצמי שוב עושה את זה. את הטעות הזאת. הטעות הזאת שכולנו עושים. קניתי שייק חלבון עמוס בסוכר. כן, כן, שמעתם נכון. אחרי ששרפתי טונות של קלוריות, דפקתי מנה גדושה של מה שהגוף שלי ממש לא צריך. גרם לי לתהות: מה אנחנו עושים לעצמנו?

אז למה בעצם אנחנו חושבים שאחרי אימון אנחנו צריכים "לפצות" את הגוף במשהו מתוק ועתיר קלוריות? זה פשוט – המיתוס הזה מושרש בנו. תחשבו על זה: גדלנו על פרסומות לטבלאות שוקולד שמבטיחות התאוששות מדהימה אחרי פעילות ספורטיבית. זוכרים את ההבטחה של "טובים השניים"? איפה ה"מחקר" שהוכיח את זה, באמת?

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדא פטריק (FoundMyFitness) שהיא דיברה על מחקרים שמראים שצריכה מוגזמת של סוכר אחרי אימון לא רק שאינה מועילה, אלא ממש פוגעת בתהליכי ההתאוששות והבנייה של השריר. תדהמה! היא ציינה שמדובר בעיקר בפגיעה ברגישות לאינסולין, וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

אבל שימו לב – לא כדאי להיבהל מיד ולהימנע מכל פחמימה אחרי אימון. פחמימות מורכבות (ירקות, דגנים מלאים) הן עדיין חיוניות למילוי מאגרי הגליקוגן בשריר. פשוט צריך לבחור אותן בחוכמה. כמו שאומרים באוקינאווה: "הארה האצ'י בו" – תאכל עד שאתה שמונים אחוז שבע.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם כל מה שאנחנו עושים בחדר כושר הוא בכלל טבעי? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. תחשבו על זה: האם אי פעם ראיתם אריה אחרי מרדף מוצלח דופק צלחת פסטה? לא. הוא פשוט נח, מתאושש, וחוזר לפעולה כשהוא מוכן. אנחנו, לעומת זאת, רצים להליכון ואז רצים למקרר... איפה ההיגיון? זה כמו לתת לסוס מרוץ עוגת קצפת אחרי שהוא ניצח בתחרות.

אז מה כן לעשות? הנה כמה טיפים פשוטים:

• קודם כל, הקשיבו לגוף שלכם. אם אתם רעבים אחרי אימון, תאכלו. אבל אל תתנפלו על הדבר הראשון שאתם רואים.
• תכננו מראש. הכינו מראש חטיף בריא (כריך מחיטה מלאה, פרי עם חופן אגוזים, יוגורט טבעי) שיהיה זמין אחרי האימון.
• התמקדו בחלבון ופחמימות מורכבות. חלבון עוזר לבנות שריר, ופחמימות מורכבות מספקות אנרגיה יציבה.
• שתו מים. לפעמים אנחנו מפרשים צמא כרעב.

אנקדוטה אישית: פעם, לפני שנים, כשהייתי חייל קרבי בגולני, היינו מסיימים מסעות מפרכים ואוכלים מנות קרב עמוסות בשוקולד וסוכר. היינו חושבים שאנחנו "ממלאים מצברים", אבל בדיעבד, זה רק גרם לנו להרגיש יותר עייפים וכבדים. לימים, למדתי מחבר שחזר מהודו את חשיבות האוכל המאוזן וההקשבה לגוף, והשינוי היה מדהים.

טעות נפוצה: לחשוב שכל שייק חלבון הוא בריא. תסתכלו על רשימת הרכיבים! רוב השייקים הקנויים עמוסים בסוכר, חומרי טעם וצבע, ותוספות מיותרות. הכי טוב להכין שייק לבד, עם מרכיבים טבעיים.

שאלה מהקהל (בדויה): "אביגיל מבאר שבע שואלת – האם אני צריכה לאכול משהו מיד אחרי האימון, או שאפשר לחכות קצת?"

תשובה: לא חייבים לאכול מיד. הגוף שלך לא יקרוס אם תחכי קצת. הקשיבי לתחושות שלך, ובחרי את הארוחה או החטיף הטובים ביותר עבורך. החלון האנאבולי זה מיתוס קצת מוגזם.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה של לאכול רק ירקות וקטניות אחרי אימון אינטנסיבי – אשמח לשמוע איך היה. אגב, בקירגיזסטן יש מנהג לשתות קומראן (משקה חלב סוסים מותסס) אחרי יום של רכיבה – אולי יש שם משהו חכם שאנחנו מפספסים?

החודש הקרוב אני מתכנן לנסות דיאטה יותר מאוזנת אחרי אימונים, ולשים דגש על חלבון מהצומח ופחמימות מורכבות. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות של תנועה ספונטנית על פני אימונים מובנים. יאללה, ביי!