ביום שלישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש החוף, הסתכלתי על הנהגים סביבי. רובם היו שקועים בתוך המושבים, כתפיים שמוטות, צוואר כפוף אל הטלפון. פתאום תהיתי לעצמי: מה אם כל ה"כושר" שאנחנו עושים בחדרי כושר רק מרחיק אותנו מהתנועה הטבעית שהגוף שלנו נועד לה? שאלה מטרידה, אני יודע, אבל תשארו איתי.
אז מהו בעצם הפרוטוקול הסודי הזה? הוא לא סודי במובן של קונספירציה, אלא יותר במובן של התעלמות. שנים שאני חוקר קהילות שחיות חיים ארוכים ובריאים – אוקינאווה, הרי הקווקז, איקריה ביוון. מה משותף לכולם? הם לא עושים "אימוני כוח" או "אירובי". הם פשוט זזים. כל היום. בעבודות שלהם, בגינה, בריקודים, במשחקים. הם משתמשים בגוף שלהם בצורה אינטואיטיבית, בדיוק כמו ילדים.
תנועה טבעית: הקוד הגנטי שאבד לנו
הסוד, אם אפשר לקרוא לזה ככה, הוא לחזור לתנועה הטבעית שלנו. תחשבו על זה: התינוק שלכם, לפני שהוא יודע ללכת, מתגלגל, מתפתל, דוחף את עצמו למעלה. הוא לא צריך מדריך כושר. הוא מקשיב לגוף שלו. איפשהו בדרך, שכחנו איך לעשות את זה. החלפנו את התנועה האינטואיטיבית בתרגילים מנוכרים.
שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (מומלץ בחום, אגב), שהוא דיבר על "תנועה פונקציונלית". הכוונה היא, שהתנועה צריכה לשרת אותנו בחיי היומיום. אם אתם לא מסוגלים להתכופף ולהרים קופסה מהרצפה בלי כאבים, או לשחק עם הילדים שלכם מבלי להתנשף, אז כל הריבועים שעשיתם בחדר כושר לא שווים הרבה.
אבל רגע, לפני שאתם זורקים את המנוי לחדר כושר, שימו לב – לא כדאי להתחיל לעשות סלטות באוויר אם לא עשיתם פעילות גופנית שנים! הגוף צריך תקופת הסתגלות. זה כמו לנסות לרוץ מרתון בלי להתאמן. זה יגמר רע.
המיתוס של המתיחות: האם אנחנו באמת צריכים אותן?
כולנו גדלנו על זה שצריך לעשות מתיחות לפני ואחרי אימון. אבל תחשבו על זה שניה: האם אריה עושה מתיחות לפני שהוא רודף אחרי צבי? לא. הוא פשוט קם ורץ. הגוף שלנו יודע איך להתכונן לפעילות גופנית. אנחנו רק צריכים לתת לו את האפשרות.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם ריצה על הליכון זה באמת "טבעי"? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. תחשבו על זה ככה: הליכון זה כמו אריה שהולך הלוך ושוב בכלוב. הוא זז, אבל הוא לא באמת מתקדם לשום מקום. עדיף לרוץ בטבע, להתמודד עם אתגרים, להפעיל את כל השרירים.
תנועה "פרימיטיבית" – מתקדמת יותר?
יש משהו פרדוקסלי ברעיון שתנועה "פרימיטיבית" יותר, כמו זחילה, טיפוס או גלגול, היא למעשה מתקדמת יותר מבחינת בריאות ותפקוד. אלו תנועות שמעסיקות את כל הגוף, משפרות את הקואורדינציה, מחזקות את השרירים העמוקים ומגדילות את טווח התנועה.
זוכרים את שיעורי ההתעמלות בבית הספר? אולי לא אהבתם את זה אז, אבל היום אני מבין את החוכמה שבהם. גלגולים, עמידת נר, גשר – כל התנועות האלה מחזירות אותנו לבסיס, לתנועה הטבעית שהגוף שלנו זוכר.
טיפים קטנים לשינוי גדול:
- הקשיבו לגוף שלכם: אל תכריחו את עצמכם לעשות תרגילים שמכאיבים לכם.
- הוסיפו תנועה ליום יום שלכם: קחו מדרגות במקום מעלית, תלכו ברגל במקום לנסוע ברכב.
- נסו תנועות חדשות: שחקו, רקדו, תטפסו על עצים (בזהירות!).
- תשכחו מה"חוקים": אין דבר כזה "הדרך הנכונה" להתאמן. תמצאו מה שעובד בשבילכם.
- תשנו את הסביבה: במקום ספה, שבו על הרצפה לכמה דקות ביום, עבדו בעמידה.
אסור לעשות את זה! אל תתעלמו מכאבים! אם משהו כואב, עצרו. יכול להיות שאתם עושים משהו לא נכון, או שהגוף שלכם פשוט לא מוכן לזה עדיין.
שאלות מהקהל (בדויה, אבל רלוונטית):
- דניאל מחיפה שואל: "אני עובד כל היום מול מחשב. איך אני יכול להוסיף יותר תנועה ליום שלי?"
תשובה: תעשו הפסקות קצרות כל שעה ותקומו מהכיסא. תמתחו את הידיים והרגליים, תסתובבו קצת. אפילו כמה דקות יכולות לעשות הבדל גדול.
- יעל מתל אביב שואלת: "אני לא אוהבת חדרי כושר. יש דרכים אחרות להתאמן?"
תשובה: בטח! יש מלא! ריקוד, יוגה, פילאטיס, טיולים בטבע, שחייה. תמצאו משהו שאתם אוהבים ותתמידו בו.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה שיטות דומות – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב תנועות כמו זחילה וטיפוס בתרגול היומיומי שלי, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה ואיך היא משפיעה על התנועה שלנו.
ניסוי תנועתי קטן:
עמדו ישר, שימו לב ליציבה שלכם. עכשיו, בלי לכופף את הברכיים, נסו לגעת עם הידיים ברצפה. אל תכריחו את עצמכם. שימו לב איך הגוף שלכם מרגיש. האם אתם מרגישים מתיחה בגב, בירכיים? זה בסדר. פשוט תקשיבו לגוף שלכם. זה הצעד הראשון לחזור לתנועה הטבעית שלכם. קחו נשימה עמוקה ושחררו.
