ביום שלישי שעבר, בדיוק כשניסיתי להרים ארגז מלא בספרי בישול כבדים במיוחד (אני משוגע על נייג'לה לוסון, מה לעשות?), הרגשתי כאילו הגב שלי החליט לשבות. כאב חד, מן סכין כזאת שמזכירה לך שאתה כבר לא בן 20. באותו רגע התחלתי לחשוב: למה אנחנו, אנשים מודרניים, כל כך מתקשים בתנועות בסיסיות? למה ההורים שלנו, שהיו "בכושר" של פעם, הסתובבו כמו צעירים עד גיל מאוחר, ואנחנו מתפרקים בגיל 40?
יצאתי למסע לחפש את התשובה, והגעתי למשהו שאף אחד לא סיפר לי עליו: שרשראות תנועה קינטיות. שכחו מהאימונים המבודדים האלה שאתם מכירים מהחדר כושר, שכחו מההרמות משקולות המשעממות. אני מדבר על תנועה חופשית, טבעית, שתחזיר את הגוף שלכם למצב שהוא נועד להיות בו.
מה זה בכלל שרשראות תנועה קינטיות (ומה הקשר לסבא אוקינאווי)?
במקום להתמקד בשריר אחד בודד, אנחנו מסתכלים על הגוף כמערכת של שרשראות שרירים שפועלות יחד. תחשבו על זה כמו מקהלה – כל זמר תורם את הקול שלו, אבל רק יחד הם יוצרים הרמוניה. הגישה הזאת מדגישה תנועות מורכבות שמשלבות כמה מפרקים ושרירים בו זמנית, בדיוק כמו שאנחנו זזים בחיים האמיתיים.
למה "סבא אוקינאווי"? כי תושבי האי אוקינאווה ביפן, כמו גם קשישים רבים בהרי הקווקז, ידועים באריכות ימיהם ובבריאותם הטובה, גם בגילאים מופלגים. הם לא עושים מתיחות סטטיות מורכבות לפני שהם קוטפים ירקות בגינה, או סוחבים מים מהבאר. התנועה שלהם טבעית, אינטואיטיבית, ומשלבת את כל הגוף. הם כל הזמן בתנועה, אבל בלי להעמיס על הגוף בצורה לא נכונה.
אז מה עושים? איך מתחילים לזוז כמו אוקינאווי?
- תנועה היא תרופה, לא עונש: תשכחו מהגישה של "אין כאב, אין רווח". תנועה צריכה להיות נעימה, מספקת, ומאתגרת במידה.
- תתרגלו תנועות "פרימיטיביות": כן, כן, אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, אבל תנועות כמו זחילה, קימה מישיבה לרצפה, או אפילו סתם התמתחות כמו חתול, הן תרגילים מעולים שמחזקים את שרשראות התנועה הטבעיות של הגוף.
- תקשיבו לגוף שלכם: אל תנסו לדחוף את עצמכם מעבר לגבולות שלכם. אם משהו מרגיש לא נכון, תעצרו. הגוף שלכם הוא המדריך הכי טוב שיש.
שמעתי את ד"ר ג'ואן ורנקוסקי, חוקרת אריכות ימים, אומרת בפודקאסט ש"הסוד הוא לא רק לחיות יותר שנים, אלא לחיות שנים בריאות". וזה בדיוק העניין – לא משנה כמה שנים נחיה, חשוב שנחיה אותן בתנועה, בכוח, ובהנאה.
מיתוס נפוץ: "צריך מתיחות לפני פעילות גופנית"
פה אני קצת משתגע. תסתכלו על חיות – אריה עושה מתיחות סטטיות לפני שהוא רודף אחרי צבי? לא! הוא פשוט קם, מתמתח קלות, ורץ. הגוף שלנו בנוי לתנועה, לא לישיבה ממושכת ומתיחות מלאכותיות. מתיחות דינמיות, כמו ניעור ידיים או תנועות סיבוביות קלות, יעזרו להכין את הגוף לפעילות הרבה יותר טוב ממתיחה סטטית ארוכה.
אבל שימו לב - לא כדאי לזלזל בחימום! ישר לצאת לריצת מרתון בלי הכנה זה מתכון בטוח לפציעה.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם באמת חייבים ללכת לחדר כושר כדי להתאמן? אני לא בטוח. פעם הסבתות היו מרימות משאות כבדים בשדות ובבתים, והיו חזקות יותר מאיתנו. אולי צריך לחזור לשורשים ולמצוא את התנועה הטבעית ביום יום שלנו.
אסור לעשות את זה! (או לפחות, לא כדאי)
- לשבת שעות מול המחשב בלי הפסקות: הגוף שלכם לא אוהב את זה. קומו, תמתחו, תעשו כמה צעדים.
- להתעלם מכאבים: כאב הוא סימן. תקשיבו לו.
- להשוות את עצמכם לאחרים: כל אחד מתחיל במקום אחר. תתמקדו במסע שלכם.
שאלות מהקהל (הדמיוני, אבל מאוד רלוונטי):
- רחל מחיפה שואלת: "אני בת 60 וקצת מפחדת להתחיל להתאמן. זה לא מאוחר מדי?" רחל, אף פעם לא מאוחר מדי! תתחילי לאט, תתייעצי עם פיזיותרפיסט, ותמצאי תנועה שאת נהנית ממנה.
- דוד מתל אביב שואל: "אני רץ מרתונים. האם הגישה הזאת מתאימה לי?" דוד, בהחלט! שילוב של תנועות טבעיות בתכנית האימונים שלך יכול לעזור לך לשפר את הביצועים ולהפחית את הסיכון לפציעות.
ניסוי קטן לסיום (תרגישו חופשיים לנסות עכשיו):
תעמדו ישר, ותנסו להגיע עם הידיים לרצפה. אל תכופפו את הברכיים. עכשיו, תנסו לדמיין שאתם שורש של עץ, ושאתם צומחים מהרצפה. תרגישו איך המשקל שלכם מתפזר על כף הרגל. עכשיו, לאט לאט, תתחילו להתכופף, ותראו אם אתם מצליחים להגיע רחוק יותר. שימו לב לתחושות בגוף, תנשמו עמוק, ותהיו קשובים.
אני עדיין מנסה להבין איך לשלב את הגישה הזאת בצורה הכי טובה בחיים שלי, ואם מישהו מכם ניסה תרגילים דומים, אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן להתחיל לעשות "הפסקות תנועה" קצרות כל שעה, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע ב איך לבנות תכנית אימונים מותאמת אישית על בסיס שרשראות תנועה.
תזכרו - אנחנו לא רובוטים שמתוכנתים להרים משקולות בצורה מסוימת. אנחנו יצורים חיים, שנועדו לזוז, לשחק, ולחקור את העולם בעזרת הגוף שלנו. צאו לזוז!
