ביום שלישי שעבר, כשישבתי בבית קפה בדיזנגוף אחרי שיעור יוגה (כן, גם אני ניסיתי), ראיתי זוג קשישים סינים עוברים. הם לא רצו, לא מיהרו לשום מקום, פשוט הלכו. אבל משהו בהליכה שלהם, בזרימה, היה שונה. לא הייתה שם הנוקשות שאני רגילה לראות אצל אנשים בגיל הזה. זה גרם לי לחשוב מחדש על כל מה שאני חושבת שאני יודעת על כושר וגיל. האם יכול להיות שיש דרך אחרת, טבעית יותר, לשמור על הגוף צעיר וחזק?
אז למה בעצם הסינים והיפנים, וגם עמים אחרים ברחבי העולם, מצליחים לשמור על ניידות מדהימה גם בגיל מבוגר? זה פשוט – תנועה. לא סתם תנועה של חדר כושר, אלא תנועה יומיומית, מגוונת, שמתאימה לגוף. שמעתי את ד"ר ג'ואן ורניקוס, מומחית לגילנות אקטיבית, אומרת בפודקאסט שלה: "הסוד הוא לא בלהרים משקולות, אלא בלהמשיך לנוע כמו ילד". והיא צודקת. ילדים לא יושבים שעות מול מחשב, הם מתרוצצים, מטפסים, מתגלגלים.
התנועה המעגלית, שאבותינו הכירו היטב, היא מפתח לשימור גמישות, כוח ושיווי משקל. תחשבו על תנועות הטאי צ'י או הצ'י קונג - אין שם זווית חדה אחת, הכל זורם, הכל מעגלי. זה מחזק את השרירים הקטנים והעמוקים שמייצבים את המפרקים, ומונע כאבים ופציעות.
תנועה זה חיים!
אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לעשות תנועות מורכבות ישר מההתחלה, כי זה יכול לגרום לפציעות. הרבה אנשים חושבים שהם צריכים להתחיל ישר עם תרגילים מתקדמים, אבל זה כמו לנסות לרוץ מרתון בלי להתאמן.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים לשלם הון על מנוי לחדר כושר, כשכל מה שאנחנו צריכים זה לצאת החוצה ולנוע? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
משהו שלמדתי הוא להפסיק להשוות את עצמי לאחרים. הרי לא כל אחד צריך להרים משקולות כבדות, או לרוץ מרתון. הגיע הזמן להקשיב לגוף.
הגוף שלך יודע מה הוא צריך.
הרבה אנשים טועים כשהם מתעלמים מהכאבים. הכאב הוא לא אויב, הוא ידיד שמנסה להגיד לנו משהו. אם משהו כואב, תעצרו. תנו לגוף לנוח.
אחד המיתוסים הכי נפוצים הוא ש"צריך למתוח שרירים לפני אימון". תחשבו על זה רגע, חיות בר לא עושות מתיחות לפני שהן יוצאות לצוד. הן פשוט זזות. הגוף שלהן יודע איך להתכונן.
פעם שמעתי מישהו אומר: "למה ללכת לחדר כושר ולרוץ על הליכון כמו אריה בכלוב, כשאפשר לצאת לטבע ולרוץ חופשי?" זה נכון. התנועה הטבעית שלנו היא התנועה הכי טובה לגוף שלנו.
בואו נדבר רגע על "Maai" – מושג יפני שמתאר את המרחב והזמן בין תנועות. זה המרווח הזה שמאפשר לגוף לנוח ולהתאושש, לפני שהוא ממשיך הלאה. זה כמו הפסקה במוזיקה, היא חשובה לא פחות מהתווים עצמם.
ומה עם "מרקדת" שראיתי רוקדת ב Bali שמבצעת תנועות גוף מורכבות, רכות ועדינות. איך הן עושות זאת? זו שאלה שאני שואלת את עצמי כל פעם מחדש.
אל תפחדו לזוז!
שאלות מהקהל
אבי מתל אביב שואל: "אני מרגיש נוקשה בבוקר, מה לעשות?"
תנסה לעשות כמה תנועות מעגליות קלות, כמו סיבובי כתפיים, צוואר, ומותניים. זה יעזור להזרים דם ולשחרר את השרירים.
דנה מחיפה שואלת: "אני עובדת מול מחשב כל היום, איך אפשר לשלב תנועה?"
כל שעה תקומי, תעשי כמה מתיחות קלות, תסתובבי קצת. זה יעשה פלאים לגוף ולנפש.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה הזו – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לשלב יותר תנועה ספונטנית ביום שלי, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה והקשר שלה לתנועה.
הזמנה לניסוי תנועתי:
קחו רגע, עצמו עיניים, ותנסו להקשיב לגוף. איזה תנועה הוא רוצה לעשות עכשיו? תנו לו. בלי לחשוב, בלי לתכנן, פשוט תזרמו.
