ביום שלישי שעבר, כשישבתי בקפה השכונתי שלי בנחלת בנימין, ראיתי משהו שגרם לי לחשוב מחדש על כל מה שאני יודעת על כושר. אישה מבוגרת, בטח בת 80 פלוס, נכנסה, נעזרה במקל הליכה עתיק, אבל התנועה שלה הייתה מלאת חיות. לא כאילו היא סובלת, אלא כאילו היא רוקדת. היא הזמינה קפה, התיישבה לידי, והתחלנו לדבר. גיליתי שהיא מתרגלת טאי צ'י כבר 50 שנה. זה גרם לי לתהות: למה אנחנו, בעידן של אימוני HIIT מטורפים ומתיחות כואבות, שכחנו את הכוח של תנועה איטית, מודעת ומחוברת לגוף?

אז למה בעצם תנועה איטית כל כך חשובה? זה פשוט: אנחנו מכוונים לתנועה טבעית! כאילו, תחשבו על זה, גוף האדם לא נועד לרוץ על הליכון כמו אריה בכלוב (סליחה אם פגעתי במישהו שאוהב הליכונים!). הגוף שלנו משווע לתנועה מגוונת, איטית ומחוברת לאדמה. שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר גיל הדס, מומחה לתנועה טבעית, והופתעתי לגלות שמחקרים מראים שדווקא תנועות איטיות ומודעות יכולות להגביר את זרימת הדם, לשפר את טווח התנועה ולהפחית כאבים.

פעם ראיתי סרט דוקומנטרי על תושבי אוקינאווה, יפן, שהם ידועים באריכות החיים שלהם ובבריאותם המנטלית והפיזית המדהימה גם בגילאים מופלגים. הסוד שלהם? פעילות גופנית מתונה ומתמשכת, כמו עבודה בגינה, הליכה איטית וטאי צ'י. הם פשוט זזים, כל הזמן, אבל לא מתאמצים. זה עורר בי השראה להתחיל לשלב יותר תנועה איטית בשגרת היומיום שלי.

אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לעשות תנועות מורכבות מדי בלי הכנה. אני זוכרת שניסיתי לעשות תנוחת יוגה מתקדמת בלי חימום נכון, וסיימתי עם כאב גב שבוע שלם! תתחילו בקטן, הקשיבו לגוף שלכם ותתקדמו לאט.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: מדוע אנחנו צריכים לעשות מתיחות מורכבות לפני פעילות גופנית, אם בעלי חיים לא עושים את זה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא שלפעמים אנחנו מנסים "לכפות" תנועה על הגוף שלנו, במקום לתת לו לנוע באופן טבעי. תחשבו על חתול שמתמתח – הוא לא עושה מתיחות סטטיות, אלא תנועות גליות, אינטואיטיביות, שמכינות את הגוף שלו לפעולה.

עוד טיפ קטן: תנסו ללכת יחפים בבית. כן, אני יודעת, זה נשמע מוזר, אבל זה עוזר לחבר אתכם לאדמה, לשפר את היציבה ולחזק את השרירים הקטנים בכפות הרגליים. תחשבו על זה – כפות הרגליים שלנו "כלואות" בנעליים רוב היום, הן צריכות קצת חופש!

אוקיי, אז הנה כמה מושגים שאפשר לשלב:

• קי-איי (Qi-gong): תרגול סיני עתיק שמטרתו לטפח את אנרגיית החיים (צ'י) באמצעות תנועות איטיות, נשימה ומדיטציה.
• מונו-נו-אווארה (Mono no aware): מושג יפני המתאר את תחושת החולפות והיופי של הדברים, ויכול להשפיע על האופן שבו אנו מתייחסים לתנועה ולגוף שלנו.
• סווה-אדהיאיה (Svadhyaya): מונח בסנסקריט המתייחס ללימוד עצמי וחקירה עצמית, וניתן ליישם אותו על ידי הקשבה לתחושות הגוף במהלך תנועה.

אסור לעשות את זה!: אל תנסו לחקות תנועות מורכבות שראיתם באינטרנט בלי הדרכה מקצועית. זה יכול לגרום לפציעות!

שאלה מהקהל (בדויה): "אני מתאמנת קבוע בחדר כושר, אבל עדיין מרגישה תפוסה. מה לעשות?"

תשובה: תנסי לשלב תנועות איטיות ומודעות בין האימונים האינטנסיביים. זה יכול לעזור לגוף שלך להתאושש, לשפר את טווח התנועה ולהפחית את הסיכון לפציעות.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה של תנועות איטיות – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לשלב 10 דקות של תרגילי נשימה ותנועה איטית כל בוקר, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של איך תנועה משפיעה על המוח.

ניסוי תנועתי קטן: שבו על כיסא, עצמו עיניים, ונסו להרגיש את משקל הגוף שלכם על הכיסא. לאט לאט, התחילו לנוע קדימה ואחורה, מצד לצד, בתנועות קטנות, עדינות. שימו לב לתחושות בגוף שלכם, בלי לשפוט או לנתח אותן. פשוט תנו לגוף שלכם לנוע באופן טבעי. תראו מה קורה!