ביום חמישי שעבר, בזמן שהמתנתי בתור לקפה ב"קפה גרג" ברחוב דיזינגוף בתל אביב (כן, אני יודע, קלישאה), ראיתי ילדה קטנה בוכה ליד אמא שלה. כשניגשתי להציע טישו, שמעתי את האמא אומרת: "אבל הבטחתי לך גלידה אחרי הגן, רק אם תאכלי את כל האוכל שלך!". באותו רגע הבנתי כמה הסוכר שולט לנו בחיים, עוד לפני שאנחנו יודעים לקרוא.
אז למה אנחנו כל כך אוהבים סוכר? האם הוא באמת כל כך רע? בואו נצלול לממלכת המתיקות הזו, בלי להתבייש בשן המתוקה שלנו.
הקסם המתוק: מסע קצר במעלה הסוכר
נתחיל מהבסיס: סוכר הוא פחמימה פשוטה. הגוף שלנו מפרק אותו במהירות לגלוקוז, שהוא הדלק המועדף על המוח שלנו. זו הסיבה שכשאתם מרגישים ירידת אנרגיה, משהו מתוק מרים אתכם במהירות. זה לא קסם, זה ביוכימיה! אבל כמו כל דבר בחיים, יותר מדי זה לא טוב.
האנקדוטה שלי: הסבתא והעוגיות
סבתא שלי, רחל, זכרונה לברכה, תמיד אמרה: "קצת מתוק עושה טוב לנשמה". היא הייתה אופה עוגיות מדהימה, והריח שלהן היה ממלא את כל הבית. אבל היא גם הייתה סוכרתית שנים. אני זוכר איך הייתה בודקת סוכר כל יום, ומסבירה לי ש"קצת זה בסדר, אבל צריך לשים לב". סבתא רחל צדקה – המינון קובע.
מיתוס נפוץ: "סוכר הוא רעל לבן!"
שמעתי את זה הרבה פעמים, וזה פשוט לא נכון. סוכר הוא לא רעל, אלא מקור אנרגיה. הבעיה היא שאנחנו צורכים ממנו כמויות עצומות, בעיקר מסוכר מעובד שנמצא במאכלים תעשייתיים. פרופ' איתמר רז, מומחה לסוכרת, אמר לי פעם: "הבעיה היא לא בסוכר עצמו, אלא בעודף שלו ובמקורות שלו".
ציטוט מעניין: בספר "Sapiens" של יובל נח הררי, הוא כותב על איך חברות הסוכר השפיעו על תרבות הצריכה שלנו, ואיך הפכנו להיות תלויים במתיקות הזו. מדהים לחשוב איך היסטוריה משפיעה על התזונה שלנו.
טעות נפוצה: לחשוב שספירת קלוריות תציל אותנו
הרבה אנשים מתמקדים בספירת קלוריות, אבל מתעלמים מהאיכות של הקלוריות. 100 קלוריות מעוגת שוקולד לא שוות ל-100 קלוריות מתפוח. הגוף שלנו מגיב אחרת לסוגי סוכר שונים, וחשוב להבין את זה.
שאלה טובה שעולה בדרך: האם יש תחליפים בריאים לסוכר?
זו שאלה מצוינת! יש הרבה תחליפים, כמו סטיביה, אריתריטול או סירופ מייפל טבעי. אבל גם כאן, צריך לשים לב למינון ולאיכות. תזונאית הסבירה לי לאחרונה ש"גם בתחליפים טבעיים, הכמות קובעת. יותר מדי סטיביה יכול לגרום לבעיות עיכול".
אסור לעשות את זה: להאשים את עצמכם בכל פעם שאתם אוכלים משהו מתוק!
די כבר עם תחושת האשמה! תזונה בריאה היא לא עונש, אלא דרך חיים. אפשר לאכול עוגה מדי פעם, בלי להרגיש שאנחנו פושעים. העיקר האיזון.
שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות):
- אורית מחולון שואלת: "אני מכורה לשוקולד. מה עושים?"
תשובה: נסו שוקולד מריר עם אחוז קקאו גבוה. הוא יותר בריא ופחות מתוק.
- יוסי מחיפה שואל: "איך אפשר להפחית סוכר בלי להרגיש שאני מוותר על הכל?"
תשובה: התחילו בהדרגה. הפחיתו את כמות הסוכר בקפה, בחרו משקאות לא ממותקים, והתמקדו באוכל טבעי ולא מעובד.
בואו נחקור יחד: ניסוי קטן לשבוע הקרוב
בואו ננסה משהו פשוט: במשך שבוע אחד, תנסו להפחית את הסוכר המעובד בתזונה שלכם. שימו לב איך אתם מרגישים, איך רמות האנרגיה שלכם משתנות, ואיך הטעם שלכם משתנה. תגלו שהרבה מאכלים מתוקים מדי, ושאפשר להנות גם ממאכלים עם מתיקות טבעית.
מחשבות לסיום
אני עדיין מנסה להבין את האיזון הזה בין הנאה לבריאות. אני אוהב משהו מתוק אחרי הארוחה, וקשה לי לוותר על זה לגמרי. אבל אני מבין שאני צריך להיות מודע לכמויות ולסוגים של הסוכר שאני צורך. אולי בפעם הבאה נדבר על איך הסוכר משפיע על העור שלנו…
אני ממש אשמח לשמוע מה אתם חושבים על זה, ואם יש לכם טיפים להפחתת סוכר! שתפו אותי בתגובות.
