ביום שלישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נוראי בדרך חזרה מתל אביב, קלטתי שלט ענק של איזה קמפיין בריאותי. היה כתוב שם משהו בסגנון "אכלו בריא, תחיו יותר!". חשבתי לעצמי, "נו באמת, עוד פעם?" אבל אז, בלי קשר, נזכרתי בסבתא רבא שלי, שחגגה השנה 101. הסבתא רבא שלי, חיה (בלי קשר לשם, חיה ובועטת!), מעולם לא ספרה קלוריות, מעולם לא עשתה דיאטה טרנדית, והיא חיה על אוכל פשוט. אז מה הסוד שלה? זה גרם לי לחשוב מחדש על כל מה שאני חושב שאני יודע על תזונה ואריכות ימים.
אז למה דווקא יפנים מצליחים לחיות יותר זמן? כולנו חושבים מיד על סושי, אבל האמת היא, שזה רק חלק קטן מהתמונה. זה לא רק סושי (למרות שסושי טרי זה תמיד כיף), זה עניין של תרבות שלמה, גישה לאוכל, ומרכיבים ספציפיים בתזונה שלהם שעושים הבדל עצום. אני זוכר לפני כמה שנים, כשביקרתי ביפן, הופתעתי מכמה פשוט וטרי האוכל שלהם. לא ראיתי שם כמעט אוכל מעובד, הכל היה עשוי מחומרי גלם מקומיים ועונתיים.
שמעתי בפודקאסט של ד"ר מייקל גרגר (NutritionFacts.org) שהוא הזכיר מחקר שמראה שאנשים שצורכים הרבה ירקות מצליבים (כמו כרוב, ברוקולי, כרובית) יש להם סיכון מופחת למחלות כרוניות. ביפן, ירקות מצליבים הם חלק בלתי נפרד מהתזונה היומיומית שלהם. הם אוכלים אותם מוחמצים, מאודים, במרקים, בסלטים - בכל צורה אפשרית. אני תוהה, האם זה אומר שקימצ'י זה הסושי החדש?
אבל שימו לב – לא כדאי להגזים עם הסושי! למרות שהוא טעים ובריא יחסית, הוא עדיין מכיל אורז לבן, שיכול להעלות את רמות הסוכר בדם. בנוסף, הרבה מסעדות סושי בארץ משתמשות במיונז ובתוספות שמנות אחרות, מה שהופך את הסושי לפחות בריא ממה שאנחנו חושבים. טעות נפוצה היא לחשוב שאם זה סושי, זה אוטומטית בריא. זה לא תמיד נכון!
אז מה הם בעצם המרכיבים בתזונה היפנית שמסייעים לאריכות ימים? בואו נצלול פנימה:
- דגים: הם מקור מצוין לחומצות שומן אומגה 3, החיוניות לבריאות הלב והמוח. היפנים אוכלים מגוון רחב של דגים, כולל דגי ים עמוקים כמו סלמון, טונה ומקרל.
טיפ: שלבו לפחות פעמיים בשבוע דגים בתפריט שלכם. אפשר בתנור, בגריל, או אפילו סשימי (אם אתם אמיצים!).
- אצות: כן, אצות! נורי, וואקמה, קומבו – הן עשירות במינרלים, ויטמינים ונוגדי חמצון. הן עוזרות לתפקוד בלוטת התריס, משפרות את העיכול ומחזקות את המערכת החיסונית.
טיפ: הוסיפו אצות למרקים, סלטים, או אפילו כחטיף בריא. שימו לב לכמות הנתרן, כי הן יכולות להיות מלוחות.
- ירקות מוחמצים: כמו קימצ'י (למרות שהוא קוריאני במקור, הוא פופולרי מאוד ביפן), הם מלאים בפרוביוטיקה, שמחזקת את מערכת העיכול ומחזקת את המערכת החיסונית.
טיפ: תנסו להכין ירקות מוחמצים בבית! זה קל וכיף, וגם בריא יותר מהמוצרים הקנויים.
- תה ירוק: הוא עשיר בנוגדי חמצון, שמגנים על התאים מפני נזקים. הוא גם עוזר להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
טיפ: שתו 2-3 כוסות תה ירוק ביום. אפשר גם להוסיף לו לימון או ג'ינג'ר לטעם.
- אורז: כן, אורז! אבל לא אורז לבן מעובד. היפנים אוכלים אורז חום או אורז מלא, שהם עשירים בסיבים תזונתיים ומינרלים.
* טיפ: תנסו להחליף את האורז הלבן באורז חום או אורז מלא. זה לוקח קצת יותר זמן לבשל, אבל זה שווה את זה.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אפשר להשיג את אותן תוצאות עם תזונה מערבית? התשובה היא כן, אבל זה דורש מודעות ומאמץ. אנחנו צריכים להיות יותר סלקטיביים לגבי מה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו, ולהימנע מאוכל מעובד, סוכר, ושומנים רוויים.
שאלה מהקהל (בדויה): "אבי מחיפה שואל - אני אוהב מאוד בשר, האם אני צריך לוותר עליו לגמרי כדי לחיות כמו יפני?"
תשובה: לא בהכרח! התזונה היפנית כוללת גם בשר, אבל בכמויות קטנות יותר מאשר בתזונה המערבית. נסה לצמצם את צריכת הבשר האדום ולהתמקד בעוף, הודו ודגים.
אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא לחשוב שאפשר פשוט לאמץ כמה הרגלים יפניים ולצפות לתוצאות מיידיות. זה לא עובד ככה. תזונה בריאה היא חלק מאורח חיים בריא, שכולל גם פעילות גופנית, שינה מספקת, וניהול מתחים.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את התזונה היפנית – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להוסיף יותר אצות לתפריט שלי (שמעתי שהן מעולות לעור!), ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של פעילות גופנית ואריכות ימים. מי יודע, אולי גם אני אחגוג 101!
