ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש החוף, וניסיתי להרגיע את עצמי עם איזה פודקאסט נשימות מודעות, תהיתי: למה שפשוט לא יהיה לי מכשיר שיודע לנתח את הנשימה שלי? כאילו, במקום שאני אנחש אם אני רגוע או לא, הוא יגיד לי בדיוק. ואז, כמו תמיד, האינסטגרם שלי קלט אותי חושב על בריאות, ובום! פרסומת לאפליקציה שמבטיחה לעשות בדיוק את זה.
אז מה הסיפור? האפליקציה הזו, כמו שאפשר לנחש, טוענת שהיא מסוגלת לזהות בעיות ריאה סמויות על ידי ניתוח צליל הנשימה שלכם. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל תכלס, זה שילוב של טכנולוגיה מתקדמת והקשבה עתיקת יומין לגוף. בואו נצלול לעומק העניין.
מה זה בכלל ניתוח צליל נשימה, ולמה זה מעניין אותי?
תחשבו על זה ככה: הרופא של פעם היה מקשיב לכם עם סטטוסקופ. האפליקציה הזו עושה אותו דבר, אבל עם אלגוריתמים מתוחכמים שמסוגלים לזהות דפוסים שלאוזן אנושית קשה לשמוע. היא מנתחת את הצלילים, התדרים והעוצמות של הנשימה, ומשווה את זה לבסיס נתונים עצום של נשימות "נורמליות" (עוד נדבר על ה"נורמלי" הזה).
אז מה היא יכולה לגלות? בין היתר, היא טוענת שיכולה לזהות סימנים מוקדמים של אסטמה, COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), ואפילו דלקות ריאות. זה קצת כמו לבדוק HRV (שונות קצב לב) – זה בעצם מודד את המרווחים בין פעימות הלב שלכם. זה לא סתם מספר; זה משקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית שלכם, ונותן אינדיקציה על רמות הלחץ וההתאוששות של הגוף.
אחד הדברים שאני תמיד מנסה להבין זה את הקשר בין כל המדדים. לדוגמה, רמות גלוקוז גבוהות לא אומרות כלום אם לא בודקים את רמות האינסולין, הקורטיזול ודפוסי השינה. הכל קשור!
מנתונים יבשים לתובנות אמיתיות: סיפורים מהשטח
שמעתי על לא מעט אנשים שגילו בעיות בריאותיות מוקדמות דרך ביומרקרים. אני זוכר סיפור על חברה שגילתה שהיא סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס רק אחרי ששמה לב לשינויים קטנים במדדים שלה לאורך זמן. הרופא שלה אמר לה שהכל "בטווח הנורמה," אבל היא הרגישה שמשהו לא בסדר. היא התעקשה לעשות בדיקות נוספות, ובסוף התברר שהיא צדקה.
ה"נורמלי" הוא מיתוס: טווחי בדיקות דם זה פאסה
אחד הדברים שמפריעים לי ברפואה הקונבנציונלית זה ההתעקשות על טווחי בדיקות דם "נורמליים." סליחה, אבל "נורמלי" זה מושג סטטיסטי מיושן! מה שנורמלי בשבילי, לא נורמלי בשבילך. הרבה יותר חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם. אם הקורטיזול שלכם תמיד היה נמוך, ופתאום הוא מתחיל לעלות, זה סימן שמשהו קורה, גם אם הוא עדיין ב"טווח הנורמה." תחשבו על עקומת קורטיזול בריאה בתור גבעה רגועה. עכשיו תדמיינו גבעה שהפכה להר געש מתפרץ – זה כבר סיפור אחר.
אסור לעשות את זה!
תקשיבו, אל תתחילו לאבחן את עצמכם לפי אפליקציה! זה ממש לא המטרה. האפליקציה הזו היא כלי עזר, לא תחליף לרופא. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, לכו להיבדק. וגם, אל תסתמכו רק על נתון אחד. תמיד צריך להסתכל על התמונה הגדולה.
שאלות מהקהל (הדמיוני, אבל חשוב):
- "אז מה, האפליקציה הזו יותר טובה מרופא?" – ממש לא! הרופא שלכם רואה אתכם, מדבר אתכם, בודק אתכם. האפליקציה היא רק כלי.
- "זה לא סתם עוד גאדג'ט שמבטיח יותר מדי?" – יכול להיות. תלוי איך משתמשים בו. אם אתם מצפים שהאפליקציה תפתור את כל הבעיות שלכם, אתם תתאכזבו.
- "אני לא מבין כלום במושגים האלה! מה לעשות?" – הכל בסדר! תתחילו בקטן. תורידו את האפליקציה, תשחקו איתה, ותקראו קצת על הנושא. לאט לאט הכל יתבהר.
אני אוהב לחשוב על זה ככה: ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג ולהסתכל רק על מד המהירות. אתם לא יודעים כלום על הדלק, החום של המנוע או הלחץ בצמיגים. אתם צריכים את כל הנתונים כדי לקבל תמונה מלאה.
לחזור לשורשים, ברזולוציה גבוהה
האמת היא שהטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו בדיוק כמו שאבותינו עשו, אבל ברזולוציה הרבה יותר גבוהה. הם היו צריכים להסתמך על האינטואיציה והתחושות שלהם. אנחנו יכולים לגבות את האינטואיציה הזו בנתונים מדויקים.
אז מה עושים מכאן?
אוקיי, אם אתם סקרנים לנסות, הנה פרוטוקול מדידה התחלתי:
1. תורידו את האפליקציה. (ברור, נכון?)
2. תקראו את ההוראות. ברצינות, תקראו.
3. תמצאו מקום שקט. בלי רעשי רקע, בלי הפרעות.
4. תנשמו עמוק. תנסו להרגיע את עצמכם לפני המדידה.
5. תעקבו אחרי הנתונים לאורך זמן. מדידה אחת לא אומרת כלום.
6. אל תפחדו להתייעץ עם רופא. אם יש לכם שאלות או חששות, תשאלו.
אני עדיין מנסה להבין אם האפליקציה הזו באמת יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו דואגים לבריאות שלנו, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות פרוטוקול מדידה קבוע, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בניטור גלוקוז רציף. יש שם אחלה דברים.
