ביום חמישי שעבר, בזמן שהמתנתי לקפה שלי ב"קפה גרג" (אני יודע, קלישאה), שמעתי שיחה בין שני חבר'ה על שעוני ספורט. אחד התלהב מהנתונים שהוא מקבל – קצב לב, שינה, אפילו "מוכנות לאימון". השני, לעומת זאת, נראה סקפטי. ואז שמעתי את המשפט הזה: "אבל מה זה בעצם אומר? איך אני הופך את המספרים האלה למשהו מועיל?"
ופה נפל לי האסימון.
אז למה בעצם אנחנו עונדים את כל הטכנולוגיה הזו על היד? בשביל להשוויץ? בשביל להתחרות עם אחרים ב"מי הלך יותר צעדים"? או שאולי, רק אולי, אנחנו רוצים באמת להבין מה הגוף שלנו מנסה להגיד לנו?
הרבה אנשים, כמו אותו בחור ב"קפה גרג", נופלים בפח הניטור העצמי הקטלני: הם מתמקדים בנתונים בלי להבין את הקשר ביניהם, ובעיקר, בלי להקשיב לגוף שלהם. זה קצת כמו לנהוג במכונית תוך כדי בהייה במד המהירות בלי להסתכל על הכביש.
מה זה בכלל ניטור עצמי, ולמה זה חשוב?
ניטור עצמי, או ביו-האקינג (Biohacking) בשפה המקצועית יותר, הוא בעצם הקשבה לגוף שלנו בעזרת טכנולוגיה. זה לא רק לעקוב אחרי צעדים או דופק. זה להבין את השפה הסודית שהגוף שלנו מדבר בה, וללמוד איך להגיב אליה נכון.
אבל יש פה מלכוד.
שמעתי בפודקאסט של ד"ר אנדרו יוברמן (Andrew Huberman) על החשיבות של הקשר בין שינה לקורטיזול. הוא הסביר איך שינה לא טובה יכולה לשבש את עקומת הקורטיזול הטבעית שלנו – שצריכה להיראות כמו גבעה יפה (שיא בבוקר, ירידה הדרגתית לאורך היום) – ולהפוך אותה לעמק עמוק. בעקבות זאת, התחלתי לעקוב אחרי השינה שלי בצורה קפדנית יותר, והתוצאות היו מדהימות.
אז מה הטעות הקטלנית?
הטעות היא להתמקד רק במספרים, ולא בהקשר. להסתכל על דופק מנוחה נמוך ולהתגאות בו, בלי לשים לב שאולי הוא נמוך מדי בגלל תת-פעילות של בלוטת התריס. להשוות את עצמך לאחרים, במקום להשוות את עצמך לעצמך.
זה קצת כמו להסתכל רק על מד המהירות במכונית – אם לא תשים לב גם לסיבובים בכביש, או למזג האוויר, או לרמזורים, סביר להניח שתעשה תאונה.
אנקדוטה אישית: לפני כמה שנים התחלתי לנטר את קצב הלב שלי. שמחתי לראות שהוא יורד ויורד, אבל אז התחלתי להרגיש עייפות כרונית. התייעצתי עם רופא, והתברר שיש לי מחסור חמור בברזל, שמשפיע על תפקוד הלב. אם הייתי ממשיך להתמקד רק במספרים, הייתי עלול לגרום נזק בלתי הפיך.
אוקיי, אז מה עושים? טיפים מעשיים.
1. התחילו עם הבסיס: שינה, תזונה, פעילות גופנית. שעון ספורט לא יפתור בעיות יסוד.
2. הבינו את ההקשר: דופק מנוחה גבוה? אולי אתם חולים? או אולי סתם שתיתם יותר מדי קפה?
3. עקבו אחרי מגמות, לא רק אחרי מספרים: האם הדופק מנוחה שלכם עולה בהדרגה? האם איכות השינה שלכם יורדת?
4. התייעצו עם מומחה: רופא, תזונאי, מאמן כושר – מישהו שיכול לעזור לכם לפענח את הנתונים.
מיתוס נפוץ: "טווחי הנורמה בבדיקות דם הם מוחלטים." ממש לא! טווחי הנורמה הם סטטיסטיים, ומבוססים על ממוצע של אוכלוסייה שלמה. חשוב יותר לעקוב אחרי המגמות שלכם לאורך זמן, ולראות איך הן משתנות בהתאם לאורח החיים שלכם.
שאלה רטורית: למה בכלל אנחנו סומכים על "נורמות" שמבוססות על אנשים אחרים?
אסור לעשות את זה! אל תאבחן את עצמכם באינטרנט. שעון ספורט הוא לא תחליף לרופא.
תיבת שאלות מהקהל (בדויה):
רונית מחיפה שואלת: "קניתי שעון חדש, ואני לא מבינה כלום! מה לעשות?"* תשובה: קודם כל, תנשמי. אחר כך, תתחילי עם הטיפים שכתבתי למעלה. ואם זה לא עוזר, פני למומחה.
אז מה הלאה?
הטכנולוגיה מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו ברזולוציה שלא הייתה קיימת בעבר. זה כלי מדהים, אבל הוא רק כלי. המפתח הוא להשתמש בו בצורה נכונה, ולזכור תמיד שהגוף שלנו מדבר בשפה מורכבת.
הערה אישית: אני עדיין מנסה לפענח את כל המסרים שהגוף שלי שולח לי. זה מסע ארוך, אבל אני חושב שהוא שווה את זה.
אני עדיין מנסה להבין איך לשלב את הנתונים שאני מקבל מהשעון עם האינטואיציה שלי. קורה לי לא מעט שאני מרגיש מצוין, אבל השעון מראה שאני צריך לנוח. זה מעניין אותי.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות פרוטוקול שינה חדש, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה למדדים בשעון.
