הדם שלך מספר סיפור - רק הרופא שומע רק חלק ממנו? (המדריך המלא להקשבה עצמית)

A person looking thoughtfully at their blood test results, with a stethoscope around their neck.
הבדיקות דם שלך "תקינות" אבל את/ה מרגיש/ה לא טוב? גלו את 7 הסמנים שהרופאים מפספסים, ואיך להקשיב לגוף שלכם באמת.

ביום רביעי שעבר, כשהייתי בדרך לפגישה עם חברה אחרי חודשים שלא התראינו, קיבלתי טלפון מהרופא שלי. בדיקות הדם חזרו. "הכל תקין," הוא אמר בחצי חיוך טלפוני. "אבל...", תמיד יש אבל, נכון? האבל שלו היה שאני עייפה. ברור שאני עייפה! אבל "הכל תקין". משהו פה לא הסתדר לי. איך יכול להיות שהכל תקין, כשאני מרגישה כמו סמרטוט? הרגע הזה גרם לי לחשוב מחדש על מה בעצם אומר "תקין" ואיך אנחנו יכולים להקשיב לגוף שלנו בצורה קצת יותר מדויקת.

אז בואו נדבר על בדיקות דם, על הזדקנות (כן, זה קורה לכולנו) ועל איך להבין את הסיפור שהגוף שלנו מנסה לספר לנו, גם כשהרופא אומר "הכל בסדר".

בדיקת דם זה רק חלק מהתמונה

בואו נתחיל מהבסיס: בדיקת דם היא כלי מצוין. היא נותנת לנו תמונת מצב מהירה של מה שקורה בגוף שלנו. אבל זו רק תמונה, לא סרט.

למה אני מתכוונת?

הבדיקה מודדת מדדים כמו רמות גלוקוז, כולסטרול, ויטמינים, הורמונים ועוד. אבל הבעיה היא שהרופאים לרוב מתמקדים בטווח ה"נורמלי". ומה קורה אם אתה נמצא בקצה ה"נורמלי" אבל מרגיש זוועה?

הנה כמה נקודות למחשבה:

  • טווח "נורמלי" הוא ממוצע סטטיסטי. הוא לא בהכרח מתאים לך. מה שנורמלי עבור בן 20 לא נורמלי עבור בן 50.
  • בדיקה בודדת לא מספרת את כל הסיפור. חשוב לעקוב אחרי מגמות לאורך זמן. שינוי קטן יכול להיות סימן אזהרה מוקדם.
  • מדדים שונים משפיעים זה על זה. רמות גלוקוז צריך לבחון בהקשר של אינסולין, קורטיזול ודפוסי שינה. הכל קשור!

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (Peter Attia), רופא מומחה לאריכות ימים, שהוא השווה בדיקות דם ללוח מחוונים של מכונית. ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג תוך הסתכלות רק על מד המהירות. אתה צריך להסתכל על כל הנתונים כדי להבין מה קורה באמת.

אבל כאן זה מסתבך. כי לרוב, הרופאים עסוקים מדי כדי להסתכל על כל הנתונים. הם ממהרים לעבור לבדיקה הבאה, למטופל הבא.

7 סמנים של הזדקנות שהבדיקות מפספסות (לפעמים)

אז אילו סמנים חשובים הבדיקות עלולות לפספס?

1. שונות קצב לב (HRV): מדד למרווחים בין פעימות הלב שמשקף את מצב מערכת העצבים האוטונומית. HRV גבוה מעיד על גמישות ויכולת הסתגלות טובה יותר של הגוף.

2. סמני דלקת (hs-CRP, IL-6): רמות גבוהות מעידות על דלקת כרונית בגוף, שקשורה למחלות רבות הקשורות לגיל.

3. הורמוני מין (טסטוסטרון, אסטרוגן): ירידה ברמות ההורמונים האלה משפיעה על אנרגיה, מצב רוח, מסת שריר ועוד.

4. ויטמין D: מחסור נפוץ מאוד, וקשור לירידה בחיסוניות, עצמות חלשות ועוד.

5. חומצות שומן אומגה 3 (EPA ו-DHA): חשובות לתפקוד תקין של המוח, הלב והעיניים.

6. המוגלובין מסוכרר (HbA1c): מעיד על רמות גלוקוז ממוצעות בדם לאורך זמן, וחשוב לאבחון סוכרת.

7. אינסולין בצום: רמות גבוהות יכולות להעיד על עמידות לאינסולין, סימן מקדים לסוכרת.

למה הבדיקות מפספסות את זה?

כי לרוב הרופאים לא בודקים את הכל. הם בודקים את מה שהם חושבים שהוא הכי חשוב, בהתאם לגיל ולסימפטומים שלך. אבל אם אתה רוצה להקשיב לגוף שלך באמת, אתה צריך להיות יותר פרואקטיבי.

סיפור אישי: הקורטיזול שלי וההבנה החדשה

אני אתן לכם דוגמה אישית. לפני כמה חודשים התחלתי להרגיש מותשת, למרות שישנתי מספיק. עשיתי בדיקות דם, והרופא אמר שהכל תקין. אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר.

החלטתי לקחת את העניינים לידיים. עשיתי בדיקת קורטיזול רוק לאורך היום. קורטיזול הוא הורמון הסטרס, והוא אמור לעלות בבוקר ולרדת בערב. אצלי, העקומה נראתה כמו הר געש – גבוהה בבוקר, ואז ירידה תלולה אחרי הצהריים.

הבנתי שאני חיה בסטרס כרוני, ושהגוף שלי לא מצליח להתאושש. התחלתי לעשות שינויים באורח החיים שלי – מדיטציה, תזונה בריאה, שינה טובה יותר. אחרי כמה חודשים, הרגשתי שיפור עצום.

אסור לעשות את זה! אל תנסו לאבחן את עצמכם בגוגל. אבל כן, תלמדו על הגוף שלכם.

שאלות מהקהל (הבדיוני):

  • אורית מחיפה שואלת: "אני בת 45, והרופא אומר שהבדיקות שלי תקינות. אבל אני עייפה כל הזמן. מה לעשות?"

אורית, תבקשי מהרופא לבדוק גם את הסמנים שציינתי למעלה. יכול להיות שמשהו חסר.

  • דני מתל אביב שואל: "כמה פעמים בשנה צריך לעשות בדיקות דם?"

זה תלוי בגיל ובמצב הבריאותי שלך. דבר עם הרופא שלך, אבל באופן כללי, פעם בשנה זה רעיון טוב.

לטכנולוגיה יש מה להציע

זה קצת כמו מה שאבותינו ידעו - להקשיב לגוף. רק שעכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה ברזולוציה גבוהה יותר. טכנולוגיה מאפשרת לנו לעקוב אחרי מדדים שונים באמצעות שעונים חכמים, אפליקציות ואפילו בדיקות דם ביתיות (תמיד להתייעץ עם רופא!).

אבל זה לא משנה כמה טכנולוגיה תהיה לנו, חשוב לזכור: הגוף שלנו הוא החכם מכולם. הוא תמיד מדבר אלינו, רק צריך ללמוד להקשיב.

אז מה עושים מכאן?

הנה פרוטוקול התחלתי להקשבה לגוף:

1. תעשו בדיקת דם מקיפה: תבקשו מהרופא לבדוק את כל הסמנים שציינתי למעלה.

2. תעקבו אחרי מגמות: אל תסתכלו רק על בדיקה בודדת. שמרו את כל הבדיקות שלכם, ותראו איך המדדים משתנים לאורך זמן.

3. תקשיבו לגוף שלכם: תשימו לב לאיך אתם מרגישים. עייפות, חוסר אנרגיה, מצב רוח ירוד – כל אלה יכולים להיות סימנים.

4. תשנו את אורח החיים שלכם: תזונה בריאה, שינה טובה, פעילות גופנית – כל אלה חשובים לבריאות טובה.

5. תתייעצו עם מומחה: אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אל תהססו לפנות לרופא מומחה.

מחשבות לסיום (פתוח ואישי):

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה שיטות אחרות – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות מדיטציה ספציפית שמכוונת להורדת קורטיזול, ואעדכן כאן בהמשך… אולי בפעם הבאה ניגע בשיטות טבעיות לשיפור איכות השינה.

עומר לביא's Avatar

עומר לביא

עומר לביא הוא חוקר טכנולוגיות בריאות וחלוץ בתחום המדידה הביומטרית העצמית, המתמחה בפענוח הקשר המורכב בין טכנולוגיה, נתונים ואריכות חיים. רקע ייחודי המשלב הנדסת תוכנה, ביולוגיה מערכתית וניתוח נתונים הפך אותו למתרגם מוביל בין עולמות הטכנולוגיה והרפואה המונעת. מסעו של עומר החל לאחר אבחון שגוי שכמעט עלה לו בחייו - אירוע שהוביל אותו לפתח גישה מהפכנית לניטור בריאותי עצמי באמצעות טכנולוגיות נגישות. לאורך העשור האחרון, עומר תיעד באופן שיטתי למעלה מ-250 פרמטרים ביולוגיים בגופו, פיתח אלגוריתמים לניתוח הנתונים ויצר מודלים פרדיקטיביים שהקדימו אבחנות רפואיות פורמליות במספר מקרים. עומר מאמין ש"הנתונים הם השפה החדשה של הבריאות" ושהעתיד שייך לרפואה מבוססת-דפוסים המותאמת אישית. הוא מתייחס לגישתו כ"אינטרפרטציה מבוססת-הקשר" - היכולת לראות לא רק את הנתונים הבודדים אלא את הדפוסים והקשרים ביניהם לאורך זמן.