ביום שלישי שעבר, בזמן שהכנתי קפה הפוך (אני חייב את המנה היומית שלי), קלטתי פרסומת מוזרה בפייסבוק על בדיקת עיניים שמנבאת סוכרת. פעם חשבתי שרופא עיניים בודק רק מספרים וגלאוקומה, אבל אז גיליתי שהרשתית, החלק האחורי של העין, היא חלון מדהים לגוף שלנו. מי היה מאמין?
אז למה בעצם הרשתית כל כך חשובה? זה פשוט - היא מלאה בכלי דם קטנטנים, ממש כמו מפה של הגוף. השינויים הקטנים האלה בכלי הדם יכולים לרמז על בעיות מטבוליות הרבה לפני שבדיקות הדם הרגילות בכלל יראו משהו חריג. זה כמו לקבל הצצה לעתיד הבריאותי שלכם!
שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה (Peter Attia), והופתעתי לגלות שבמחקרים מסוימים, חיישני רשתית מתקדמים הצליחו לנבא מחלות מטבוליות בדיוק של 91%. 91%! זה מטורף! וזה לא רק סוכרת; הם יכולים לזהות סימנים מוקדמים של מחלות לב, אלצהיימר ואפילו הפרעות הורמונליות.
אבל רגע, מה זה בכלל "מחלה מטבולית"? בגדול, מדובר בהפרעות בתהליכים הכימיים בגוף שאחראים על ניצול אנרגיה מהמזון. סוכרת היא הדוגמה הכי מוכרת, אבל יש עוד רבות אחרות.
אז איך זה עובד בדיוק? החיישן מצלם תמונה מפורטת של הרשתית, ואז אלגוריתמים מתוחכמים מנתחים את הצורה, הגודל והצפיפות של כלי הדם. שינויים קלים, שאפילו רופא עיניים מנוסה לא יכול לראות בעין בלתי מזוינת, יכולים להצביע על בעיה.
לדבר בשפה של מדענים (ובשפה שלנו):
- שונות קצב לב (HRV): זה מדד שמודד את המרווחים בין פעימות הלב. זה לא שהלב שלנו פועם כמו שעון, אלא משתנה קלות. השונות הזו היא סימן בריא! היא משקפת את הפעולה של מערכת העצבים האוטונומית, שאחראית על דברים כמו נשימה, עיכול ולחץ דם. HRV נמוך יכול להצביע על מתח כרוני או סיכון מוגבר למחלות לב. תחשבו על זה כמו לנהוג ברכב שבו ההגה קצת חופשי - זה מאפשר גמישות ותגובה טובה יותר לשינויים בדרך.
- גלוקוז ואינסולין: הגלוקוז הוא הסוכר בדם, והאינסולין הוא ההורמון שעוזר לו להיכנס לתאים כדי לספק אנרגיה. כשגוף עמיד לאינסולין (תנגודת לאינסולין), הוא צריך לייצר יותר אינסולין כדי להשיג את אותה התוצאה. עם הזמן, זה יכול להוביל לסוכרת סוג 2. חשוב לבדוק את הרמות של שניהם ביחד, כי רק ככה מקבלים תמונה מלאה. תדמיינו גנרטור שמייצר חשמל - הגלוקוז הוא הדלק, והאינסולין הוא המנוע שממיר את הדלק לחשמל. אם המנוע לא עובד טוב, צריך יותר דלק כדי לקבל את אותה כמות חשמל.
- קורטיזול ושינה: הקורטיזול הוא הורמון הסטרס, והוא אמור להיות גבוה בבוקר ונמוך בלילה. אם הוא לא מאוזן, זה יכול לשבש את השינה ולהוביל למגוון בעיות בריאותיות. עקומת קורטיזול בריאה נראית כמו גבעה, עם פסגה בבוקר וירידה הדרגתית לאורך היום.
- ביומרקרים: אלה סמנים ביולוגיים שאפשר למדוד כדי לקבל מידע על מצב הבריאות שלנו. הם יכולים להיות רמות של גלוקוז, כולסטרול, הורמונים, או אפילו שינויים קטנים ברשתית.
אבל שימו לב – לא כדאי להסתמך רק על בדיקות דם רגילות. הטווחים ה"נורמליים" שרואים בתוצאות הם קונספט סטטיסטי מיושן. מה שנורמלי לאדם אחד, יכול להיות רע מאוד לאחר. הרבה יותר חשוב לעקוב אחרי המגמות האישיות שלכם. אם הגלוקוז שלכם עולה בהדרגה במשך כמה חודשים, זה סימן אזהרה, גם אם הוא עדיין בטווח ה"נורמלי".
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו לא סומכים יותר מדי על טכנולוגיה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. הטכנולוגיה היא כלי מדהים, אבל היא לא תחליף להקשבה לגוף שלנו. אבותינו היו מקשיבים לגוף שלהם, חשים את השינויים הקטנים, והיו יודעים מתי משהו לא בסדר. עכשיו, עם הטכנולוגיה הזו, אנחנו יכולים להקשיב לגוף שלנו בדיוק כמוהם, אבל ברזולוציה הרבה יותר גבוהה. במקום לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות (דופק), אפשר לראות את כל לוח המכוונים!
אסור לעשות את זה! אל תנסו לאבחן את עצמכם לבד! הטכנולוגיה הזו נועדה לעזור לרופאים לקבל החלטות טובות יותר, לא להחליף אותם.
שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות):
- אבי מתל אביב שואל: האם בדיקת רשתית יכולה לזהות סרטן?
תשובה: לא ישירות, אבל היא יכולה לזהות שינויים בכלי הדם שיכולים להיות קשורים לסרטן.
- רונית מחיפה שואלת: האם הבדיקה הזו מתאימה לילדים?
תשובה: בדרך כלל לא, אלא אם יש חשד לבעיה גנטית או מטבולית.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לדבר עם רופא עיניים שמתמחה בתחום, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בהקשר בין תזונה ובריאות העין.
