ביום חמישי שעבר, בזמן שהכנתי קפה על הבוקר, שמעתי בטעות שיחה של שני חבר'ה במשרד. אחד התלונן שהוא מרגיש "תקוע" ושום דבר לא עוזר לו – דיאטה, ספורט, כלום. השני, שנשמע כאילו הוא קרא את כל האינטרנט, התחיל לדבר על "חומציות הגוף" ו"דלקת כרונית" כאילו מדובר במשהו שגרתי כמו פקקים באיילון. זה גרם לי לחשוב – האם באמת יש קשר בין איך שאנחנו מרגישים לבין רמת החומציות בגוף שלנו? והאם אפשר בכלל למדוד את זה בבית?
אז צללתי לעומק העניין, וגיליתי עולם שלם של מידע, מחקרים ואפילו טכנולוגיה של פעם, שמחברת אותנו חזרה לגוף שלנו. בואו נצלול ביחד, בלי משפטים מסובכים ובלי להרגיש שאנחנו בהרצאה בבית חולים.
אז מה זה בכלל "חומציות הגוף" ולמה היפנים כל כך עסוקים בה?
בגדול, מדובר במדד שנקרא pH, שמייצג את רמת החומציות או הבסיסיות של נוזלים בגוף – דם, שתן, רוק. הסקאלה נעה בין 0 ל-14, כאשר 7 הוא ניטרלי, מתחת ל-7 חומצי, ומעל ל-7 בסיסי. הגוף שלנו שואף לשמור על איזון pH עדין, בעיקר בדם (סביב 7.35-7.45), אבל מה קורה כשיוצאים מאיזון? כאן מתחיל הסיפור היפני.
ביפן, יש מסורת ארוכה של הקשבה לגוף ושימוש בשיטות טבעיות לשיפור הבריאות. ניטור חומציות הגוף נתפס שם ככלי נוסף להבנת הגוף ומניעת מחלות. הרעיון הוא שחומציות יתר (אצידוזיס) עלולה ליצור סביבה נוחה להתפתחות דלקות כרוניות, מחלות לב, סוכרת ואפילו סרטן (חס וחלילה!).
טיפ קטן להתחלה: תחשבו על זה כמו על בריכה. אם רמת ה-pH לא מאוזנת, המים לא נקיים, והחיידקים חוגגים.
HRV: לא רק למדוד דופק, אלא להקשיב לקצב החיים של הלב
אז איך מודדים את זה? כאן נכנס לתמונה מונח קצת מפחיד שנקרא שונות קצב לב, או HRV (Heart Rate Variability). זה לא רק למדוד דופק, אלא להסתכל על המרווחים הקטנים בין כל פעימה ופעימה. למה זה חשוב? כי המרווחים האלה משקפים את הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית שלנו, שמנהלת את כל הפעולות הלא רצוניות בגוף – נשימה, עיכול, לחץ דם, תגובת "fight or flight" ועוד.
HRV גבוה מעיד על גוף גמיש ומסתגל, שיכול להתמודד עם סטרס בצורה טובה. HRV נמוך, לעומת זאת, עלול להצביע על סטרס כרוני, דלקת, או בעיות בריאות אחרות.
אנקדוטה קטנה: לפני כמה שנים, התחלתי למדוד את ה-HRV שלי עם שעון חכם. בהתחלה, לא הבנתי מה אני רואה. אבל אחרי קצת מחקר, הבנתי שבימים של לחץ בעבודה, ה-HRV שלי צונח בצורה דרסטית. זה עזר לי להבין שאני חייב לקחת הפסקות ולנשום עמוק.
גלוקוז, קורטיזול ושינה: הסיפור המלא ולא רק חלקים ממנו
אבל רגע, HRV זה לא הכל. הגוף שלנו הוא מערכת מורכבת, ואסור להסתכל רק על מדד אחד. חשוב לבחון את ה-HRV בהקשר של מדדים אחרים, כמו רמות גלוקוז (סוכר בדם), קורטיזול (הורמון הסטרס) ודפוסי שינה.
למה זה חשוב? כי רמות גלוקוז גבוהות לאורך זמן עלולות להוביל לדלקת ולפגוע ב-HRV. קורטיזול גבוה, במיוחד בלילה, עלול לשבש את השינה ולגרום לסטרס כרוני. ושינה גרועה, כידוע, משפיעה על הכל.
ציטוט מעניין: ד"ר ראשיד בוטאר, רופא אלטרנטיבי ידוע, טוען שרוב המחלות הכרוניות מתחילות מחוסר איזון הורמונלי ודלקת כרונית. הוא מדגיש את החשיבות של תזונה נכונה, שינה מספקת וניהול סטרס. (אפשר למצוא אותו ביוטיוב עם חיפושים כמו "Dr Rashid Buttar chronic disease").
טווח "נורמלי" או טרנד אישי? המיתוס שאנחנו חייבים לנפץ
אחד המיתוסים הכי נפוצים בעולם הבריאות הוא הרעיון של טווחי בדיקות דם "נורמליים". חשוב להבין שהטווחים האלה מבוססים על ממוצעים סטטיסטיים של האוכלוסייה, ולא תמיד משקפים את המצב הבריאותי האישי שלנו. הרבה פעמים אנחנו שומעים "הכל בסדר, אתה בטווח הנורמלי", אבל בפועל מרגישים רע.
הגישה היפנית, לעומת זאת, מתמקדת במעקב אחרי מגמות אישיות. במקום להשוות את עצמנו ל"נורמה", אנחנו עוקבים אחרי השינויים במדדים שלנו לאורך זמן. זה מאפשר לנו לזהות בעיות מוקדם יותר ולפעול בהתאם.
אסור לעשות את זה! אל תסתמכו רק על בדיקות דם תקופתיות. הן נותנות תמונה סטטית של מצבכם, אבל לא מספרות את כל הסיפור.
קורטיזול כמו גבעה: איך מודדים סטרס ומה עושים עם זה?
אחת הבדיקות המעניינות היא מדידת רמות קורטיזול לאורך היום. במצב בריא, רמות הקורטיזול אמורות להיות גבוהות בבוקר ולרדת בהדרגה במהלך היום, כמו גבעה. רמות קורטיזול גבוהות בלילה, לעומת זאת, מעידות על סטרס כרוני ועלולות לשבש את השינה.
שאלה מהקהל: "אני עובד במשמרות לילה. איך אני אמור למדוד את הקורטיזול שלי?" שאלה טובה! במקרה כזה, חשוב להתייעץ עם רופא או נטורופת כדי להתאים את הבדיקה לשעון הביולוגי האישי שלכם.
הטכנולוגיה החדשה פוגשת את החוכמה העתיקה
הטכנולוגיה של היום מאפשרת לנו להקשיב לגוף שלנו ברזולוציה גבוהה יותר מאי פעם. שעונים חכמים, חיישנים לניטור גלוקוז רציף, בדיקות רוק ביתיות – כל אלה כלים שיכולים לעזור לנו להבין מה קורה בתוך הגוף שלנו.
אבל חשוב לזכור: הטכנולוגיה היא רק כלי. היא לא מחליפה הקשבה לגוף, תזונה נכונה, שינה מספקת וניהול סטרס. היא פשוט נותנת לנו יותר מידע כדי לקבל החלטות מושכלות.
אנלוגיה קטנה: ניטור דופק בלבד זה כמו לנהוג ברכב ולהסתכל רק על מד המהירות. זה חשוב, אבל זה לא מספר את כל הסיפור.
אז מה עושים עכשיו? פרוטוקול מדידה התחלתי
אז איך מתחילים? הנה פרוטוקול מדידה התחלתי פשוט:
1. רכשו שעון חכם עם מדידת HRV: יש מגוון רחב של שעונים בשוק. בחרו אחד שמתאים לתקציב ולצרכים שלכם.
2. מדדו HRV כל בוקר: מיד כשאתם מתעוררים, לפני שאתם קמים מהמיטה.
3. נהלו יומן תזונה ושינה: רשמו מה אתם אוכלים, כמה שעות אתם ישנים ואיך אתם מרגישים.
4. עקבו אחרי מגמות: חפשו קשרים בין ה-HRV שלכם לבין התזונה, השינה והסטרס.
5. התייעצו עם מומחה: אם אתם מודאגים ממשהו, פנו לרופא או נטורופת.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תרגול נשימות סרעפתיות מדי יום ולראות אם זה משפיע על ה-HRV שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין בריאות המעיים לדלקת כרונית.
