ביום שלישי שעבר, בזמן שעמדתי בפקק אינסופי בכביש איילון, הרגשתי גל של תסכול מטפס לי במעלה הגרון. צפירות, חום יולי לוהט, והמחשבה על ערימת המטלות שמחכות לי במשרד – הכל התנקז לרגע של כמעט ייאוש. ואז, מתוך בליל הרעש הזה, שמעתי ברדיו ראיון עם פסיכולוגית שדיברה על הקשר המדהים בין ויסות רגשי ואריכות ימים. לרגע נעצרתי, והתחלתי לחשוב אחרת.

מה אם המפתח לחיים ארוכים ובריאים לא נמצא רק בתזונה נכונה ופעילות גופנית, אלא גם ביכולת שלנו לנווט את הסערות הרגשיות ששוטפות אותנו מדי יום?

כולנו חווים רגשות עוצמתיים – כעס, עצב, חרדה – הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. אבל מה קורה כשהרגשות האלה הופכים לסערה תמידית בתוכנו? כאן נכנס לתמונה הויסות הרגשי.

ויסות רגשי, בפשטות, הוא היכולת שלנו לזהות, להבין ולנהל את הרגשות שלנו בצורה בריאה. זה לא אומר לדכא רגשות או להדחיק אותם, אלא ללמוד איך לרכב על הגלים שלהם, מבלי להיסחף ולטבוע. תארו לעצמכם נחל זורם – המחשבות והרגשות הם כמו עלים שצפים עליו. אנחנו יכולים לבחור להתבונן בהם, בלי להישאב לזרם ולשכוח שאנחנו נמצאים על גדת הנחל.

אבל למה זה כל כך חשוב לאריכות ימים? מחקרים מראים שמתח כרוני ורגשות שליליים ממושכים משפיעים לרעה על הגוף שלנו. האמיגדלה, אותו "גלאי עשן" במוח שאחראי על תגובות פחד וחרדה, הופכת רגישה מדי בעקבות לחץ מתמשך. היא מתחילה "לצלצל" על כל דבר קטן, מה שמציף את הגוף בהורמוני סטרס כמו קורטיזול. לאורך זמן, עודף קורטיזול יכול לגרום לדלקות כרוניות, לפגוע במערכת החיסונית, ולהגביר את הסיכון למחלות לב, סוכרת ואפילו סרטן.

לעומת זאת, אנשים שמצליחים לווסת את הרגשות שלהם בצורה טובה יותר נוטים לחוות פחות מתח, לישון טוב יותר, ולשמור על מערכת חיסונית חזקה יותר. הם גם נוטים להיות יותר אופטימיים, חברותיים ומחוברים לאחרים – גורמים שגם הם תורמים לאריכות ימים.

אז איך עושים את זה? איך לומדים לווסת את הרגשות שלנו?

הנה "הפרוטוקול הפשוט" שכולם יכולים ליישם, ושיכול לשנות את חייכם:

1. נשימה מודעת: זה אולי נשמע קלישאתי, אבל הנשימה היא כלי עוצמתי להרגעה מיידית. כשאתם מרגישים שהרגשות מתחילים להציף אתכם, עצרו לרגע, שימו לב לנשימה, וקחו כמה נשימות עמוקות ואיטיות. אפשר לנסות את טכניקת "4-7-8": שאפו אוויר במשך 4 שניות, עצרו את הנשימה למשך 7 שניות, ונשפו לאט במשך 8 שניות. חזרו על זה כמה פעמים.

סיפור קצר: לפני כמה שנים התמודדתי עם תקופה של שחיקה קשה בעבודה. הייתי לחוץ, עצבני וחסר סבלנות. חברה טובה הציעה לי לנסות מדיטציית נשימה. בהתחלה הייתי סקפטי, אבל אחרי כמה ימים התחלתי להרגיש את ההבדל. הנשימות העמוקות עזרו לי להרגיע את המחשבות, להוריד את מפלס הלחץ, ופשוט להיות יותר נוכח ברגע.

2. זיהוי הרגש: כשאתם מרגישים משהו, עצרו לרגע ותשאלו את עצמכם: מה אני מרגיש עכשיו? האם זה כעס? פחד? עצב? תסכול? ככל שתהיו יותר מודעים לרגשות שלכם, כך יהיה לכם קל יותר לנהל אותם.

ציטוט חכם: "רגשות שלא באים לידי ביטוי לעולם לא ימותו. הם נקברים וחוזרים החוצה בדרכים מכוערות יותר" – זיגמונד פרויד.

3. קבלה של הרגש: הרגשות הם כמו אורחים לא צפויים שמגיעים לבקר. אנחנו לא יכולים תמיד לבחור איזה רגש יופיע, אבל אנחנו יכולים לבחור איך להגיב אליו. במקום להילחם ברגש או לנסות להדחיק אותו, נסו לקבל אותו כחלק מהחוויה האנושית. תזכירו לעצמכם שזה בסדר להרגיש ככה, ושזה לא יימשך לנצח.

4. שינוי הפרספקטיבה: לפעמים, הדרך שבה אנחנו מפרשים אירוע מסוים משפיעה על הרגשות שלנו יותר מהאירוע עצמו. נסו לשנות את הפרספקטיבה שלכם על המצב. שאלו את עצמכם: האם יש דרך אחרת להסתכל על זה? האם אני מגזים? האם אני יכול ללמוד משהו מהחוויה הזאת?

מיתוס נפוץ: "צריך להיות חיוביים כל הזמן". זה פשוט לא מציאותי ולא בריא. חשוב לתת מקום גם לרגשות שליליים, אבל ללמוד איך לא להיתקע בהם.

5. פעולה פרואקטיבית: אחרי שזיהיתם וקיבלתם את הרגש, חשבו מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר את המצב. האם אתם צריכים לדבר עם מישהו? לצאת להליכה? לעשות משהו שאתם אוהבים? פעולה פשוטה יכולה לעזור לכם להחזיר לעצמכם את תחושת השליטה.

אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא לפנות לאלכוהול או לאוכל מנחם כדי לברוח מהרגשות. אלה פתרונות זמניים שרק מחמירים את הבעיה בטווח הארוך.

תיבת שאלות מהקהל (בדיוניות, אבל רלוונטיות):

• אביגיל מחיפה: "מה עושים כשהרגשות מציפים אותך ופשוט אי אפשר לחשוב בהיגיון?"

תשובה: נשימה מודעת היא הפתרון המיידי. אחר כך, נסו לכתוב את מה שאתם מרגישים. זה יכול לעזור לכם לנקות את הראש ולהבין מה קורה.

• דניאל מבאר שבע: "אני מרגיש שאני כל הזמן צריך לרצות אחרים. זה משפיע על הרגשות שלי. מה לעשות?"

תשובה: תזכירו לעצמכם שאתם לא אחראים לאושר של אחרים. תלמדו להגיד "לא" כשצריך, ותדאגו קודם כל לעצמכם.

ואני, עדיין תקוע בפקק האינסופי של איילון, החלטתי לנסות את אחת הטכניקות: נשימה מודעת. שאפתי, נשפתי, והפלא ופלא – התסכול קצת נרגע. אולי זה לא יפתור את כל הבעיות שלי, אבל זה בהחלט צעד בכיוון הנכון.

אני עדיין לומד איך לווסת את הרגשות שלי בצורה טובה יותר, וזה תהליך מתמשך. אבל אני מאמין שזה שווה את המאמץ. כי בסופו של דבר, היכולת שלנו לנהל את הרגשות שלנו היא לא רק מפתח לחיים ארוכים יותר, אלא גם לחיים מאושרים ומספקים יותר.

החודש הקרוב אני מתכנן לנסות שילוב של מיינדפולנס ותזונה מאוזנת כדי לראות אם זה ישפיע על רמת החרדה שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה וויסות רגשי.

אז מה איתכם? איך אתם מנהלים את הרגשות שלכם? אשמח לשמוע את הטיפים שלכם בתגובות!