ביום חמישי שעבר, בזמן שאני מחכה בתור לקפה (קפוצ'ינו הפוך, בלי קצף, חלב שיבולת שועל – הסיפור האמיתי), הבטתי באנשים מסביב. כולם עם מבט מודאג, שקועים בטלפונים, כאילו מחכים לאסון. ואז תהיתי – האם אנחנו יכולים להשפיע על הבריאות שלנו, פשוט על ידי שינוי המחשבות שלנו? האם אפשר לחזק את המערכת החיסונית בעזרת... דמיון?

אז כן, זה אולי נשמע כמו משהו שאפשר למצוא בספר ניו-אייג' זול, אבל האמת היא שיש קשר מפתיע בין דמיון מודרך לייצור תאי דם לבנים. אני יודעת, גם אני הייתי סקפטית בהתחלה.

אז למה דמיון מודרך, בעצם?

דמיון מודרך הוא כלי עוצמתי להפחתת מתחים, שיפור מצב הרוח ואפילו, כך מסתבר, חיזוק המערכת החיסונית. זה פשוט – אבל יש כמה נקודות שחשוב להבין. זה לא קסם, זה מדע.

תחשבו על זה רגע: כשאנחנו לחוצים, הגוף שלנו משחרר הורמוני סטרס כמו קורטיזול. קורטיזול, במינון נורמלי, עוזר לנו להתמודד עם אתגרים. אבל כשהוא בשמיים באופן כרוני, הוא מדכא את המערכת החיסונית, הופך אותנו פגיעים יותר למחלות.

דמיון מודרך, לעומת זאת, מפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית – "מערכת המנוחה והעיכול" שלנו. הוא מוריד את רמות הקורטיזול, משקיט את האמיגדלה (אותו "גלאי עשן" במוח שהופך היסטרי בקלות) ומאפשר לגוף להתרכז בשיקום וריפוי.

שמעתי את ד"ר קלי ברוקינגהם על הפודקאסט של "Huberman Lab" מדברת על זה, והופתעתי לגלות שסשן קצר של דמיון מודרך יכול להשפיע באופן משמעותי על מדדים פיזיולוגיים כמו לחץ דם וקצב לב. וואו.

אנקדוטה אישית: זוכרים את התקופה ההיא, לפני כמה שנים, כשעבדתי מסביב לשעון והייתי חולה כל הזמן? ניסיתי הכל – תרופות, ויטמינים, אפילו מרק עוף של סבתא. שום דבר לא עבד. רק כשהתחלתי להקדיש 10 דקות ביום לדמיון מודרך (בעיקר לדמיין את עצמי על חוף הים בתאילנד… עובד פלאים!), הרגשתי שיפור אמיתי.

אוקיי, הבנו. אבל איך זה קשור לתאי דם לבנים?

תאי דם לבנים הם החיילים של המערכת החיסונית שלנו, הם נלחמים בזיהומים ובמחלות. מחקרים הראו שדמיון מודרך יכול להגביר את הפעילות שלהם, במיוחד תאי NK (Natural Killer cells), שהם כמו יחידת קומנדו מובחרת של המערכת החיסונית.

פרוטוקול הדמיון המודרך המדויק (יחסית):

זה לא מדע טילים, אבל יש כמה דברים שכדאי לזכור:

1. מקום ושעה: מצאו מקום שקט ונוח שבו לא יפריעו לכם. בבוקר, בערב – מתי שנוח לכם.

2. תנוחה: אפשר לשבת, לשכב, מה שנוח. העיקר להרפות.

3. נשימה: קחו כמה נשימות עמוקות וסדירות. שאפו דרך האף, נשפו דרך הפה. תרגישו איך הגוף נרגע.

4. דימויים: דמיינו תמונה מרגיעה. ים, יער, שדה פרחים – מה שעושה לכם טוב. תנסו לערב את כל החושים: מה אתם רואים, שומעים, מריחים, מרגישים.

5. התמקדות: תדמיינו את תאי הדם הלבנים שלכם, את החיילים הקטנים האלה, נלחמים בגבורה במחלות. תדמיינו אותם חזקים, יעילים, מנצחים.

6. הצהרות: חזרו על הצהרות חיוביות כמו "המערכת החיסונית שלי חזקה", "אני בריא וחיוני", "אני מוגן מפני מחלות".

7. משך: 10-20 דקות. אפשר גם פחות, העיקר שתתמידו.

אבל שימו לב – לא כדאי לצפות לניסים מיידיים. דמיון מודרך זה לא תרופת פלא. זה כלי שימושי, אבל הוא עובד הכי טוב בשילוב עם אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם זה באמת עובד? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. אבל המחקרים מראים שיש השפעה, ולפחות לי זה עזר. ואם זה מרגיע אותי, זה כבר שווה את זה.

טעות נפוצה (אסור לעשות את זה!): לדמיין מלחמה אלימה בין תאים טובים לרעים. זה רק יגביר את הסטרס. תתמקדו בתמונות של שלווה, הרמוניה וריפוי.

שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות):

• אבי מחיפה שואל: אני לא מצליח להתרכז, המחשבות בורחות לי. מה עושים?

תשובה: זה טבעי לגמרי. פשוט תחזירו את תשומת הלב בעדינות לתמונה שאתם מדמיינים. לא צריך להילחם במחשבות, פשוט תתבוננו בהן כמו עלים שצפים בנהר.

• דנה מבאר שבע שואלת: יש לי חרדה, קשה לי להירגע. האם דמיון מודרך יכול לעזור?

תשובה: כן, אבל צריך לעשות את זה בהדרגה. תתחילו עם סשנים קצרים, ותבחרו תמונות מרגיעות במיוחד. אם החרדה חריפה, כדאי להתייעץ עם מטפל מוסמך.

אז מה השורה התחתונה?

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. היתרון הגדול הוא שאין פה נזק, רק תועלת פוטנציאלית, וזה כלי זמין ונגיש לכולם.

החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לשלב דמיון מודרך עם מדיטציית מיינדפולנס, ואעדכן כאן בהמשך...

אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה למערכת החיסונית. יש שם עולם שלם לחקור.