ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקועה בפקק נצח בכביש החוף, התחלתי להרגיש מוזר. לא סתם עצבים של פקק – מין תחושה של חנק, כאילו מישהו לוחץ לי על החזה. פעם חשבתי שזה אומר שאני "חלשה", שאני לא יודעת להתמודד. אבל אז הבנתי משהו חשוב.
ומה חשוב?
האמת המרה: "להיות חזק" זה לפעמים המתכון לאסון.
כולנו שמענו את המשפט הזה: "תחזיק מעמד", "תתגבר", "תבלע את הצפרדע". אבל מה קורה כשאתה בולע יותר מדי צפרדעים? הקיבה שלך מתחילה לכאוב. הנפש שלך מתחילה לכאוב.
רגשות הם כמו גשם. הם מגיעים, לפעמים בסערה, אבל הם תמיד חולפים. אם ננסה לעצור את הגשם, הוא פשוט יצטבר ויגרום לשיטפון.
אז למה כל כך קשה לנו להרגיש?
זה מתחיל במוח. האמיגדלה, אותו "גלאי עשן" קטן במוח שלנו, מגיב לכל איום – פיזי או רגשי. אם אנחנו כל הזמן במצב של לחץ, האמיגדלה הופכת רגישה מדי, ומתחילה להפעיל אזעקות שווא.
דמיינו נהר. המחשבות שלנו הן כמו עלים שצפים עליו. אם ננסה לתפוס כל עלה, ניסחף עם הזרם. אבל אם נשב על הגדה ופשוט נתבונן בהם, נראה שהם חולפים מעצמם.
בודהה קרא לזה "נוכחות". מדעני מוח קוראים לזה "נוירופלסטיות" - היכולת של המוח להשתנות ולהסתגל. מה שהם אומרים זה אותו דבר: אפשר ללמוד להיות פחות מושפעים מהרגשות שלנו.
אז מה עושים במקום להדחיק?
1. נושמים. פשוטו כמשמעו. קחו כמה נשימות עמוקות, הרגישו את האוויר ממלא את הריאות, ואז משתחרר. זה כמו ללחוץ על כפתור "ריסטרט" קטן.
אנקדוטה אישית: פעם, כשהייתי לחוצה לפני ראיון חשוב, חברה שלי אמרה לי "תנשמי כאילו את מריחה פרח ונושפת על נר." זה עזר לי יותר מכל הכנה אחרת.
2. מזהים. תנו שם לרגש שלכם. "אני מרגישה עצב", "אני מרגיש כעס". זה מפריד את הרגש מכם, והופך אותו למשהו שאפשר להתבונן בו.
3. מרגישים. כן, זה מפחיד. אבל תנו לעצמכם רגע להרגיש את הרגש, בלי לשפוט אותו, בלי לנסות לשנות אותו. רק להרגיש.
ציטוט ממאמר של ד"ר ברנה בראון: "רגשות שלא חווים לא מתים; הם נקברים בחיים ויוצאים החוצה בדרכים מכוערות יותר."
4. משחררים. תנו לרגש ללכת. דמיינו אותו כענן בשמיים, או כעלים על נהר. הוא כבר לא חלק מכם.
שאלה רטורית: האם באמת שווה להילחם ברגשות שלנו, או שעדיף ללמוד לרקוד איתם?
מיתוס נפוץ: "אני צריך להיות חזק כל הזמן."
זה פשוט לא נכון. אנחנו בני אדם, לא רובוטים. מותר לנו להרגיש, מותר לנו להיות פגיעים. למעשה, הפגיעות היא הכוח האמיתי שלנו.
טעות נפוצה: לנסות "לפתור" רגשות. לפעמים, פשוט צריך לתת להם להיות.
אסור לעשות את זה! אל תנסו להדחיק רגשות עם אלכוהול, סמים, או התמכרויות אחרות. זה רק ידחה את הבעיה, ויגרום לה להיות גדולה יותר.
תיבת שאלות מהקהל (בדויה אבל רלוונטית):
- אבי מחיפה שואל: "אני מרגיש שאני חייב להיות חזק בשביל המשפחה שלי. איך אני יכול גם להרגיש וגם להיות חזק?"
תשובה: להיות חזק לא אומר להיות חסר רגשות. זה אומר להיות מסוגל להתמודד עם הרגשות שלך בצורה בריאה, ולהיות שם בשביל המשפחה שלך גם כשקשה.
- שירה מירושלים שואלת: "מה אם אני מרגישה רגשות כל כך חזקים שאני לא יודעת איך להתמודד איתם?"
תשובה: זה בסדר גמור לבקש עזרה. פסיכולוג או מטפל יכולים לעזור לך ללמוד כלים להתמודדות עם רגשות קשים.
אני עדיין לומדת את הריקוד הזה עם הרגשות שלי. לפעמים אני מצליחה להרגיש, לשחרר, ולחזור למרכז שלי. לפעמים אני נופלת. אבל אני יודעת שבכל פעם שאני בוחרת להרגיש במקום להדחיק, אני בוחרת בחיים.
החודש הקרוב אני מתכננת לנסות מדיטציה יומית של 10 דקות, ולראות אם זה עוזר לי להיות יותר נוכחת עם הרגשות שלי. אעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של איך להציב גבולות בריאים מבלי להרגיש אשמים.
אשמח לשמוע מהניסיון שלכם. איך אתם מתמודדים עם רגשות קשים? שתפו בתגובות!
