ביום חמישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק בכביש החוף, האזנתי לפודקאסט עם ד"ר אנדרו וייל. הוא דיבר על משהו שכמעט גרם לי לעצור בצד – 6 נשימות בדקה. כן, שמעתם נכון. לא איזה תרגיל יוגה מורכב או מדיטציה ארוכה, אלא פשוט לנשום שש פעמים בדקה אחת. זה נשמע פשוט מדי מכדי להיות אמיתי, נכון? אז גם אני חשבתי.

אבל זה גרם לי לתהות: האם באמת משהו כל כך בסיסי כמו קצב הנשימה שלנו יכול להשפיע עלינו כל כך עמוק?

האמת היא, שהגוף שלנו הוא מכונה מדהימה. כשדברים יוצאים מאיזון, אנחנו מרגישים את זה. לחץ, חרדה, שחיקה – אלו לא סתם מילים, אלו סערות אמיתיות שמטלטלות אותנו מבפנים. אבל בדיוק כמו שסערה חולפת, גם הרגשות האלו לא חייבים להשתלט עלינו.

נשימה היא כמו עוגן. כשאנחנו טובעים בים של מחשבות, היא מחזירה אותנו לכאן ועכשיו. זה לא קסם, זה מדע.

אז למה דווקא 6 נשימות בדקה?

הסוד טמון במערכת העצבים האוטונומית שלנו, שאחראית על פעולות שאנחנו לא צריכים לחשוב עליהן, כמו נשימה וקצב לב. יש לה שני חלקים עיקריים: מערכת סימפתטית ("fight or flight"), שמכינה אותנו לסכנה, ומערכת פאראסימפתטית ("rest and digest"), שמורידה אותנו בחזרה לקרקע.

נשימה איטית ועמוקה, במיוחד בקצב של 6 נשימות בדקה, מפעילה את המערכת הפאראסימפתטית. זה כמו ללחוץ על כפתור ה"ריסט" בגוף שלנו. היא מורידה לחץ דם, מאטה את קצב הלב, ומרגיעה את המוח.

שמעתי את ד"ר ריצ'רד בראון אומר בפודקאסט שלו "Stressproof" משהו שמאוד הדהד לי: "הנשימה היא השלט רחוק של מערכת העצבים שלנו."

הנה כמה עובדות מעשיות:

• קצב נשימה תקין במנוחה הוא בדרך כלל בין 12 ל-20 נשימות בדקה.
• נשימה איטית ומודעת יכולה להוריד את רמות הקורטיזול, הורמון הלחץ, בגוף.
• תרגול קבוע של נשימות עמוקות משפר את הוויסות הרגשי ואת איכות השינה.

אבל שימו לב – לא כדאי לצפות לתוצאות מיידיות אחרי פעם אחת. זה כמו אימון כושר – צריך להתמיד כדי לראות שינוי.

"האמיגדלה – גלאי העשן המתוסכל"

האמיגדלה, אותו "גלאי עשן" במוח שלנו, נוטה להיות רגיש מדי בעקבות לחץ מתמשך. היא מגיבה לכל גירוי קטן כאילו מדובר בסכנה אמיתית, מה שגורם לנו לתחושות של חרדה ופאניקה. נשימות עמוקות עוזרות "לכייל" מחדש את האמיגדלה ולהרגיע אותה.

טעות נפוצה: לחשוב שנשימה עמוקה זה רק לנשום לבטן. נכון, זה חשוב, אבל חשוב גם לנשום לבית החזה ולצלעות. זה נקרא "נשימה סרעפתית מלאה".

שאלה טובה שעולה בדרך היא: "האם זה באמת משנה איך אני נושם, כל עוד אני נושם?" אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא כן, זה משנה. איכות הנשימה שלנו משפיעה על כל מערכות הגוף.

מיתוס נפוץ: "אני לא יכול לעשות מדיטציה, הראש שלי עמוס מדי." כולנו שמענו את זה. אבל מדיטציה לא חייבת להיות ישיבה שקטה של שעות. אפשר להתחיל בכמה דקות של נשימות מודעות. פשוט לשים לב לנשימה, בלי לשפוט או לנסות לשנות אותה.

תיבת שאלות מהקהל (בדויות, אבל כאילו אמיתיות):

• אורית מחיפה שואלת: "אני מנסה לנשום עמוק, אבל זה רק גורם לי להרגיש יותר חרדה. מה עושים?" - אורית, יכול להיות שאת מנסה בכוח. נסי להתחיל בעדינות, בלי מאמץ. פשוט תשימי לב לנשימה הטבעית שלך.
• דניאל מבאר שבע שואל: "כמה פעמים ביום צריך לעשות את התרגיל הזה?" - דניאל, כמה שיותר. אפילו כמה דקות בכל פעם יכולות לעשות הבדל.

הניסיון האישי שלי:

אני מודה, בתקופה של שחיקה קשה, ניסיתי הכל – דיקור סיני, עיסויים, טיפולים אלטרנטיביים. אבל הדבר שהכי עזר לי היה הנשימה. זה נשמע כל כך פשוט, אבל זה עבד. בכל פעם שהרגשתי שהלחץ עולה, הייתי עוצר לרגע, נושם 6 נשימות בדקה, והסערה הייתה מתחילה להירגע.

זה לא פתרון קסם, זה כלי. כלי פשוט ויעיל שיכול לעזור לנו להתמודד עם אתגרי החיים.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב את תרגילי הנשימה עם הליכות בטבע, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בהשפעה של תזונה על מצב הרוח.