ביום ראשון גשום אחד, לפני כמה שנים, מצאתי את עצמי בתוך חדר יוגה קטן בתל אביב, מוקף באנשים זרים. באתי שבורה, אחרי תקופה ארוכה של שחיקה בעבודה. הציעו לי מדיטציה, חשבתי לעצמי "מה כבר יכול להיות?", ניסיתי הכל לבד בבית.
התחלנו. הנחייה רכה, נשימות עמוקות, ופתאום... משהו השתנה. לא רק בי, אלא באוויר. נוכחות משותפת, שקטה, חזקה יותר מכל מה שהכרתי. שאלתי את עצמי: מה קורה פה?
מדיטציה לבד זה נחמד, אבל...
כולנו יודעים שמדיטציה טובה לנו. היא מרגיעה, מורידה לחץ, עוזרת להתרכז. אבל רובנו מנסים את זה לבד, בבית, בין מטלות, עם הסחות דעת. וזה בסדר! אבל יש משהו אחר כשעושים את זה ביחד.
כשמדיטציה היא קולקטיבית.
הכוח הסמוי של הסינרגיה
מסתבר, שיש סיבה טובה למה מסורות רוחניות עתיקות תמיד הדגישו את החשיבות של תרגול משותף. מחקרים מראים שמדיטציה בקבוצה יכולה להיות יעילה פי 7 ממדיטציה לבד. שבע פעמים! איך זה יכול להיות?
זה לא קסם. זה נוירו-כימיה.
דמיינו את זה: כשאתם יושבים יחד, עם כוונה משותפת, משהו משתנה במוח שלכם. המוח שלנו הוא רשת חברתית מדהימה, והוא מגיב לנוכחות של אחרים. אנחנו מתחילים לסנכרן את גלי המוח שלנו, ליצור גשרים עצביים חדשים.
מה זה בכלל גלי מוח?
פשוט, תחשבו על גלי מוח כמו מוזיקה שהמוח מנגן. יש סוגים שונים של "מוזיקה" – גלי בטא כשאנחנו ערניים ועצבניים, גלי אלפא כשאנחנו רגועים, וגלי תטא ודלתא כשאנחנו ישנים או במדיטציה עמוקה. כשמדיטציה נעשית בקבוצה, אנחנו נוטים להיכנס למצב אלפא ותטא מהר יותר ובעוצמה גבוהה יותר.
האמיגדלה: הגלאי עשן של הנפש שלנו
הנה משהו שלמדתי לא מזמן: האמיגדלה, החלק במוח שאחראי על תגובת ה"הילחם או ברח" שלנו, היא כמו גלאי עשן רגיש מדי. כשחיים בלחץ מתמיד, הגלאי הזה מצפצף כל הזמן, ואנחנו מגיבים בפחד וחרדה. מדיטציה עוזרת להרגיע את האמיגדלה, אבל מדיטציה קבוצתית עושה את זה בצורה משמעותית יותר.
"אבל רגע," שואלת דנה מחיפה, "אני לא בטוחה שאני בנוח עם אנשים שאני לא מכירה. זה לא יהיה מלחיץ יותר?"
שאלה מצוינת, דנה! זה לגמרי מובן. וזה בדיוק העניין – מדיטציה קבוצתית לא חייבת להיות מושלמת. היא רק צריכה להיות נוכחת. לא צריך לדבר, לא צריך להכיר. רק להיות שם, ביחד, עם הכוונה להרגיע את הנפש.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהלכתי לקבוצת מדיטציה. הייתי סקפטית, חשבתי שזה יהיה מוזר ומאולץ. אבל אז שמתי לב למשהו: האנשים סביבי, למרות שהם זרים, היו שם בדיוק כמוני – מחפשים שקט, רוגע, נחמה.
הנה תרגיל קצר שאתם יכולים לנסות עכשיו:
- שבו בנוח, עצמו עיניים.
- שימו לב לנשימה שלכם. לא צריך לשנות אותה, רק להרגיש אותה.
- עכשיו, דמיינו שאתם יושבים עם עוד כמה אנשים, שקטים ורגועים.
- הקדישו כמה רגעים להרגיש את הנוכחות המשותפת הזאת.
- שימו לב מה קורה בגוף שלכם, במחשבות שלכם.
זה הכל. פשוט, נכון?
אסור לעשות את זה! (או: טעות נפוצה)
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שמדיטציה קבוצתית היא תחרות. כאילו צריך להיות הכי רגוע, הכי מרוכז. זה לא נכון! המטרה היא לא להגיע לנירוונה, אלא פשוט להיות נוכחים, עם כל מה שעולה. אם המחשבות נודדות, זה בסדר. אם אתם מרגישים חוסר נוחות, זה בסדר. פשוט תשימו לב לזה, ותחזרו לנשימה.
שמעתי מפסיכולוגית קלינית מוערכת, ד"ר רונית אגסי, שאמרה: "מדיטציה קבוצתית יכולה להיות כלי עוצמתי להתמודדות עם חרדה ודיכאון, אבל חשוב לזכור שזה לא תחליף לטיפול מקצועי. זה תוספת, בוסט, כוח תומך."
נוירופלסטיות: המוח שלנו הוא פלסטלינה
הרעיון של נוירופלסטיות הוא אחד הדברים הכי מרתקים שלמדתי על המוח. זה אומר שהמוח שלנו לא מקובע, הוא לא סטטי. הוא יכול להשתנות, להסתגל, ליצור קשרים חדשים כל הזמן. בדיוק כמו פלסטלינה! ומדיטציה, במיוחד מדיטציה קבוצתית, היא דרך מצוינת "לפסל" את המוח שלנו מחדש, ליצור דפוסי חשיבה והתנהגות בריאים יותר.
המסע שלי רק התחיל...
אני עדיין לומדת, עדיין מנסה, עדיין מגלה את הכוח של מדיטציה קבוצתית. זה לא תרופת פלא, וזה לא מתאים לכולם. אבל בשבילי, זה היה כמו למצוא מחדש מקום שקט בתוך הסערה הפנימית.
החודש הקרוב אני מתכננת לנסות מדיטציה קבוצתית אונליין, ואעדכן כאן בהמשך איך זה היה. אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של איך למצוא קבוצת מדיטציה שמתאימה לכם.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.
