ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" הקרוב לבית, קלטתי שיחה בין שתי נשים. אחת התלוננה שהיא עובדת סביב השעון ועדיין לא מספיקה כלום, והשנייה, בעיניים עייפות, סיפרה שהיא מנסה לנוח, אבל מרגישה אשמה על כל רגע של בטלה. זה גרם לי לחשוב – מה לעזאזל קורה לנו? למה אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להיות כל הזמן בקצה? האם יש בכלל דרך אמצע?
אז כן, מסתבר שיש. קוראים לזה Lagom.
מה זה בכלל Lagom? (ולמה זה לא איקאה)
Lagom (נהגה "לא-גוֹם") היא מילה שוודית עתיקה שאין לה תרגום מדויק בעברית, אבל היא מתארת תפיסה של איזון, מידתיות ו"בדיוק במידה". זה לא מעט מדי ולא יותר מדי. זה מספיק. זה שלמות בפשטות.
במילים אחרות, Lagom זה לא רק דרך חיים, זה גם קצת כמו תרופת סבתא לנפש. הוא מזכיר לנו שאושר לא טמון בעודף, אלא ביכולת להעריך את מה שיש לנו. זה לא רק לקנות פחות, אלא גם להרגיש פחות לחץ, פחות מתח, פחות דאגות.
אז איך זה עובד בפועל? בואו נצלול לכמה טיפים מעשיים שיעזרו לכם לאמץ את ה-Lagom:
- קחו נשימה: כן, זה נשמע קלישאתי, אבל עצרו רגע. ממש עכשיו. קחו שלוש נשימות עמוקות. מרגישים קצת יותר טוב? Lagom מתחיל במודעות לרגע הנוכחי. האמיגדלה, אותו "גלאי עשן" קטן במוח שלנו, נוטה להשתגע כשאנחנו בלחץ. נשימות עמוקות עוזרות לו להירגע ולהחזיר אותנו לפרופורציות.
- הגדירו גבולות: העבודה משתלטת על החיים? קבעו שעה שבה אתם מפסיקים לעבוד, ודבקו בה. קשה? ברור. אבל כדאי. קראתי על זה ב"Sapiens" של יובל נח הררי – התרבות המודרנית גרמה לנו לחשוב שאנחנו חייבים להיות כל הזמן זמינים, אבל זה פשוט לא נכון. הגוף והנפש שלנו זקוקים למנוחה.
- תעריכו את מה שיש: במקום לרדוף אחרי הדבר הגדול הבא, תסתכלו סביבכם. יש לכם משפחה? חברים? בריאות? בית? זה הרבה יותר ממה שהרבה אנשים בעולם יכולים לחלום עליו. תגידו תודה. זה לא עניין דתי, זה פשוט עניין של פרופורציות.
- אל תפחדו מ"סתם": מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו סתם, בלי מטרה מוגדרת? צאו לטייל בטבע, תקראו ספר, תציירו, תנגנו. זה לא בזבוז זמן, זה השקעה בנפש. אני זוכרת שסבתא שלי תמיד אמרה "לפעמים צריך פשוט לשבת ולבהות באוויר". צדקה.
- עשו משהו טוב (בלי לצפות לתמורה): זה יכול להיות לתרום כסף לארגון שאתם מאמינים בו, להתנדב, או סתם לעזור לשכן קשיש לסחוב את הקניות. זה נשמע בנאלי, אבל מעשים טובים גורמים לנו להרגיש טוב. וזה מדבק.
מיתוס ה"צריך יותר": למה הוא כל כך מסוכן?
כולנו גדלנו על המנטרה הזאת – צריך יותר כסף, יותר הצלחה, יותר מעמד. אבל מה קורה כשאנחנו כל הזמן רודפים אחרי ה"יותר"? אנחנו מאבדים את הדרך, שוחקים את עצמנו, ושוכחים את מה שבאמת חשוב.
הנה מיתוס נפוץ: "אם אני אצליח, אני אהיה מאושר". טעות! אושר לא תלוי בהצלחה חיצונית. הוא תלוי ביכולת שלנו להעריך את מה שיש לנו כאן ועכשיו. פרופ' טל בן שחר, מומחה לפסיכולוגיה חיובית, מדבר על זה הרבה בהרצאות שלו. הוא אומר שאושר הוא לא יעד, אלא דרך חיים.
אסור לעשות את זה! אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב ש-Lagom זה רק עניין של צמצום. זה לא. זה עניין של איזון. זה לא אומר שאתם צריכים לוותר על כל מה שאתם אוהבים. זה אומר שאתם צריכים להיות מודעים לכמה אתם צורכים, למה אתם צורכים, ואיך זה משפיע עליכם.
שאלות מהקהל (הבדויה, אבל אולי אתם שואלים את זה באמת)
"אני מנסה ליישם את ה-Lagom, אבל קשה לי לוותר על דברים שאני אוהב. מה עושים?"
תתחילו בקטן. תבחרו תחום אחד בחיים שלכם שבו אתם מרגישים שאתם מגזימים, ותנסו לצמצם קצת. זה יכול להיות צריכת מדיה, קניות, או אפילו זמן עבודה. תזכרו – זה לא תחרות, זה מסע.
"האם Lagom מתאים לכולם?"
אני חושבת שכן, אבל זה תלוי בגישה. זה לא נוסחה קסומה, זה כלי. אתם צריכים להתאים אותו לחיים שלכם, לערכים שלכם, ולצרכים שלכם. אם אתם מחפשים פתרון מהיר וקל, זה לא בשבילכם. אבל אם אתם מוכנים לעשות שינוי אמיתי, זה יכול להיות הדבר הכי טוב שעשיתם אי פעם.
מה הלאה?
אני עדיין מנסה להבין איך ליישם את ה-Lagom בצורה הכי טובה בחיים שלי. זה תהליך מתמשך, ואין לי את כל התשובות. אבל אני כן יודעת דבר אחד – זה שווה את המאמץ.
החודש הקרוב אני מתכננת להתמקד יותר במדיטציה ובטבע, ולנסות להפחית את הזמן שאני מבלה ברשתות חברתיות. אעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע ב-Fika, הקונספט השוודי של הפסקת קפה חברתית. כי גם להפסיק מדי פעם זה חלק מהאיזון.
