ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" בקניון עזריאלי (כן, אני יודע, קצת בנאלי), הבטתי באנשים סביבי. רובם שקועים בסמארטפונים, יושבים כפופים, עם כתפיים משוכות קדימה. ואז זה היכה בי – אנחנו כל כך עסוקים בלהאריך את החיים שלנו, שאנחנו שוכחים לחיות אותם בתנועה חופשית ובריאה. תהיתי לעצמי, האם כל הריצות, המשקולות והמתיחות שאנחנו דוחפים לתוך השגרה שלנו באמת עוזרים לנו, או שאנחנו מפספסים משהו מהותי?
אז למה בעצם אנחנו מתאמנים? התשובה הפשוטה היא כדי להיות בריאים וחזקים. אבל יש כמה נקודות ששווה לעצור עליהן. לפני כמה חודשים ראיתי סרט דוקומנטרי על שבט ההונזה, שחי בהרי הקארקוראם בפקיסטן. האנשים שם חיים עד גיל מאה ויותר, פעילים פיזית עד הרגע האחרון. הם לא עושים "אימונים", הם פשוט זזים – מטפסים על הרים, עובדים בשדות, רוקדים בטקסים. התנועה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם.
שמעתי את זה בפודקאסט של אידן ורדי, "בריאות טבעית", והופתעתי לגלות שמחקרים מראים שקהילות מסורתיות רבות, כמו אלה באוקינאווה או בקווקז, שומרות על ניידות ותפקוד גופני מעולה גם בגיל מתקדם, לא בזכות משקולות וכפיפות בטן, אלא בזכות תנועה טבעית ואינטואיטיבית.
תנועה היא תרופה. זוכרים את זה.
אבל שימו לב – לא כדאי לחשוב שמספיק לרוץ על הליכון כמו אריה בכלוב כדי להשיג את אותן תוצאות. למה? כי אנחנו מתוכנתים לתנועה מגוונת, לתגובה לגירויים חיצוניים, למשחק ולחקירה. ריצה על הליכון היא מונוטונית ומשעממת, ולרוב גם פוגעת ביציבה הטבעית שלנו.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים מתיחות מורכבות לפני אימון, כשחיות בר לא עושות כאלה הכנות? הן פשוט קמות וזזות! אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. הרי הכלב שלי לא עושה תרגילי מתיחות דינמיות לפני שהוא רודף אחרי כדור בפארק. הוא פשוט קם ורץ!
תנועה משחררת, שחררו תנועה.
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב ש"יותר זה תמיד יותר טוב". אני רואה אנשים שעות במכון כושר, מעמיסים משקלים עצומים, ואז מתלוננים על כאבי גב וכתפיים. חברים, הגוף שלנו הוא לא מכונה! הוא צריך הקשבה, גיוון ומנוחה.
הקשבה היא כוח, כוח בתנועה.
ומה לגבי המיתוס שמתיחות סטטיות הן חובה לפני אימון? מחקרים מראים שהן אפילו יכולות להוריד ביצועים! עדיף להתחיל בתנועות דינמיות שמחממות את השרירים ומכינות אותם לפעילות.
שאלה מהקהל (בדויה, אבל לגיטימית): "דניאל מחולון שואל – אז מה כן לעשות לפני אימון?"
תשובה קצרה: תנועות מעגליות של המפרקים, הליכה קלה, קצת קפיצות קטנות. תחשבו על חיות בר – הן לא עושות מתיחות סטטיות לפני שהן צדות!
חיבור לאדמה, אדמה בתנועה.
אז איך אנחנו משלבים את החוכמה העתיקה הזו בחיים המודרניים שלנו? לא צריך לעזוב הכל ולעבור לחיות בשבט. אפשר להתחיל בקטן:
1. ללכת יותר: במקום לקחת מעלית, לעלות במדרגות. במקום לנסוע ברכב, ללכת ברגל למרחקים קצרים.
2. לגוון בתנועה: במקום לרוץ על הליכון, ללכת בשטח עם עליות וירידות. לנסות יוגה, פילאטיס, או אפילו ריקוד.
3. להקשיב לגוף: לא לדחוף את עצמנו מעבר לגבולות שלנו. אם כואב, לעצור.
4. לשחק: לשחק עם ילדים, לרקוד במסיבה, לצאת לטיול בטבע. תנועה צריכה להיות מהנה!
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה של "תנועה טבעית" – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות אתגר: כל יום אעשה לפחות 30 דקות של תנועה שאינה אימון מובנה – הליכה, משחק עם הילדים, או אפילו סתם לרקוד בסלון. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע באיך ליישם עקרונות אלו גם בעבודה משרדית.
נסו את זה בבית: קחו רגע, עצמו עיניים, ונסו להיזכר בתנועה שאתם אוהבים לעשות. עכשיו, קומו ועשו אותה במשך 5 דקות. שימו לב לתחושות בגוף. הקשיבו לו. זו תחילתה של חוכמת התנועה.
