ביום שלישי שעבר, בזמן שגררתי את עצמי בפעם המיליון על ההליכון (הלוואי שהיה לי כוח להתאמן בחוץ, באמת!), התחלתי לחשוב – למה אני בכלל עושה את זה? כולם אומרים שאירובי זה בריא, שצריך "לשרוף קלוריות", אבל האם אנחנו בכלל שואלים למה? האם יש דרך טובה יותר? האם ה"אירובי" המודרני שאנחנו מכירים הוא בכלל מה שהגוף שלנו צריך?

אז החלטתי לצלול לעומק העניין, וגיליתי משהו שמערער על כל מה שחשבתי שאני יודע על כושר ואריכות ימים. בואו נדבר על מיתוס האירובי ועל למה אולי כדאי לכם להחליף את הריצה המהירה בהליכה איטית.

למה אנחנו בכלל עושים אירובי?

הרעיון של אירובי טבוע בנו חזק – הוא קשור לירידה במשקל, לבריאות לב, ובעיקר, לתחושת הסיפוק הזמנית הזאת אחרי שסיימנו סשן "שריפת שומנים" מטורף. אבל מה אם אספר לכם שהמפתח לאריכות ימים וחיים בריאים יותר טמון דווקא בתנועה טבעית, איטית, ומודעת?

חשבתם פעם למה שבטים ילידיים, למשל קשישי אוקינאווה המפורסמים (שחלקם חוגגים ימי הולדת 100 בלי בעיות תנועה!), או תושבי הרי הקווקז, מצליחים לשמור על חיוניות גם בגילאים מתקדמים? הם לא עושים ספינינג או קרוספיט. הם הולכים, עובדים בגינה, רוקדים ריקודים מסורתיים. הם פשוט זזים, באופן טבעי וקבוע.

אבל רגע, מה עם כל המחקרים שמראים שאירובי טוב ללב? נכון, פעילות גופנית בכלליות מועילה, אבל כאן נכנס לתמונה העניין של עוצמה. ריצה מהירה עלולה להפעיל לחץ מיותר על המפרקים ולגרום לדלקות, בעוד הליכה איטית מאפשרת לגוף לנוע בצורה יעילה וטבעית יותר, תוך הפחתת הסיכון לפציעות.

טיפ קטן ממני: נסו לשלב הליכות קצרות במהלך היום, במקום "לדחוס" אימון אירובי ארוך ומאומץ. תעלו במדרגות במקום במעלית, תחנו רחוק יותר מהסופר, תלכו ברגל לפגישה במקום לקחת מונית.

המיתוס של "שריפת קלוריות"

אחד המיתוסים הכי גדולים בתעשיית הכושר הוא שאנחנו צריכים "לשרוף" כמה שיותר קלוריות כדי להיות בריאים. זה נכון באופן חלקי, אבל זה ממש לא כל הסיפור. הגוף שלנו הוא לא תנור שצריך להבעיר בו אש כל הזמן. הוא מערכת מורכבת שזקוקה לתנועה מגוונת, לחיבור לטבע, ולמנוחה מספקת.

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר פיטר אטיה, מומחה לאריכות ימים, שהוא טען שחשוב יותר לשמור על מסת שריר ועל גמישות מאשר להתמקד רק במספר הקלוריות שנשרפו. הוא דיבר על החשיבות של תנועה טבעית ואינטואיטיבית, כזאת שמחזירה אותנו לשורשים שלנו.

אבל שימו לב! זה לא אומר שאפשר לשבת כל היום על הספה ולאכול פיצה. זה אומר שאפשר להיות יותר קשובים לגוף שלנו ולבחור פעילויות שאנחנו נהנים מהן ושגורמות לנו להרגיש טוב, גם אם הן לא "שורפות" כמויות עצומות של קלוריות.

תנועה "פרימיטיבית" – הבריאות העתידית שלנו

תחשבו על זה רגע – חיות בטבע לא עושות מתיחות מורכבות לפני שהן רצות. הן פשוט קמות וזזות. הן מקשיבות לגוף שלהן, הן זזות בצורה אינטואיטיבית, הן משתמשות בכל טווח התנועה שלהן. למה אנחנו צריכים להסתבך עם תרגילים מסובכים וטכניקות מורכבות?

התנועה הטבעית שלנו, ה"פרימיטיבית", היא התנועה הכי מתקדמת מבחינת בריאות ותפקוד. היא מחזקת את השרירים המייצבים, משפרת את היציבה, ומפחיתה את הסיכון לפציעות.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו באמת צריכים את כל הציוד הזה? האם אנחנו צריכים את כל המכשירים המשוכללים האלה?

אני לא אומרת שחדרי כושר זה רע, אבל אולי כדאי לנו לחזור קצת אחורה, לפשט את הדברים, ולהקשיב יותר לגוף שלנו.

טעות נפוצה: "אין לי זמן להתאמן!"

אחת הטענות הכי נפוצות שאני שומעת היא "אין לי זמן להתאמן!". אבל האמת היא שאפשר לשלב תנועה ביום יום בלי להקדיש לזה זמן מיוחד.

אסור לעשות את זה! אל תתפתו להאמין שרק אימון של שעה בחדר כושר נחשב. תנועה קטנה וקבועה עדיפה על אימון מפרך פעם בשבוע.

תיבת שאלות מהקהל (בדויה):

• אבי מתל אביב שואל: "אני עובד מול מחשב כל היום. איך אני יכול לשלב יותר תנועה ביום שלי?"

תשובה: תעשו הפסקות קצרות כל שעה, תקומו, תמתחו את הגוף, תעשו כמה צעדים. תשתמשו בשולחן עמידה. תלכו לפגישות במקום לשלוח מיילים.

• דנה מחיפה שואלת: "אני שונאת להתאמן. יש משהו שאני יכולה לעשות שאני אהנה ממנו?"

תשובה: תמצאו פעילות שאתם אוהבים! ריקוד, טיולים בטבע, שחייה, טיפוס על קירות. העיקר שתזוזו ותיהנו.

פרדוקס ההליכון והאריה

דמיינו אריה בסוואנה. הוא צד, הוא מטייל, הוא חוקר את הטריטוריה שלו. עכשיו דמיינו אריה בהליכון בגן חיות. הוא הולך הלוך ושוב, באותו קצב, באותו מקום. איזה אריה יהיה בריא יותר?

ההליכון הוא כלי שימושי, אבל הוא לא מחליף את התנועה הטבעית והמגוונת שאנחנו צריכים. הוא מייצג את הניתוק שלנו מהטבע ומהגוף שלנו.

אז מה עושים?

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לשלב יותר הליכות איטיות ומודעות ביום יום שלי, ואעדכן כאן בהמשך...

אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה ואריכות ימים.