ביום שני שעבר, בזמן שחיכיתי לקפה ב"קפה גרג" ליד המשרד (כן, אני מודה, אני מכור), שמעתי שיחה בין שתי נשים מבוגרות. אחת התלוננה שהיא שוכחת איפה הניחה את המשקפיים שלה, והשנייה ענתה לה בחשש: "אוי, את יודעת מה אומרים על זה...". לרגע קפאתי. האם זה באמת גזר דין? האם שכחה קלה מובילה ישירות לאלצהיימר? או שאולי... יש דרך אחרת?

הסיפור הזה גרם לי לחשוב מחדש על כל מה שאני יודע על בריאות המוח וכושר. האם אנחנו באמת צריכים להרים משקולות כבדות ולסבול מאימונים מפרכים כדי לשמור על המוח שלנו צעיר? או שאולי יש דרך פשוטה יותר, טבעית יותר, אפילו... מהפכנית?

אז למה בעצם אנחנו כל כך מודאגים מזרימת הדם למוח? זה פשוט - המוח שלנו הוא צרכן אנרגיה רציני. הוא זקוק לחמצן וחומרי הזנה שמגיעים דרך הדם כדי לתפקד בצורה מיטבית. כשזרימת הדם מוגבלת, המוח מתחיל לסבול. וכאן נכנס לתמונה התרגיל המדובר. שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר ענת בן-ארי, מומחית לנוירו-תנועה, והופתעתי לגלות שתרגילים פשוטים, שמדמים תנועות טבעיות, יכולים לעשות פלאים.

אבל שימו לב – לא כדאי לרוץ על הליכון במשך שעות! זה אולי שורף קלוריות, אבל זה כמו לשים אריה בכלוב ולצפות ממנו להיות מאושר ובריא. הגוף שלנו לא נועד לתנועות חוזרות ונשנות ומוגבלות. הוא נועד לחקור, לטפס, לרקוד!

התרגיל המהפכני: הליכה נורדית משודרגת

מה זה אומר? זה לא רק ללכת עם מקלות. זה אומר ללכת כמו אדם קדמון שהיה צריך לחפש מזון, להתחמק מסכנות, ולסרוק את השטח.

1. התחילו לאט: קחו מקלות הליכה נורדית (אפשר להשאיל מחבר או לקנות בזול באינטרנט).

2. התמקדו בתנועה טבעית: דמיינו שאתם מחפשים פטריות ביער. הרימו את הראש, סרקו את הסביבה, שימו לב לפרטים הקטנים.

3. שחקו עם הקצב: שלבו הליכה מהירה עם הליכה איטית. עצרו מדי פעם כדי להתבונן בצמח מעניין או להקשיב לציפורים.

4. הוסיפו אתגר: נסו ללכת בשטח לא אחיד (בזהירות!). שביל חולי, דשא גבוה, או אפילו כמה מדרגות יעשו את העבודה.

5. הקשיבו לגוף: אם אתם מרגישים כאב, עצרו! המטרה היא לא להתאמץ יתר על המידה, אלא להניע את הגוף בצורה טבעית ומהנה.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: מדוע אנחנו צריכים מתיחות מורכבות כשחיות אינן מבצעות פעולות כאלה לפני פעילות? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא כנראה שאנחנו, בני האדם המודרניים, איבדנו את האינטואיציה התנועתית הטבעית שלנו. אנחנו יושבים שעות על גבי שעות מול מחשבים, ואז מנסים לפצות על זה עם שעה של אימון אינטנסיבי.

האמת היא שהגוף שלנו זקוק לתנועה מגוונת ומתמדת, לא לפעילות מאומצת מדי פעם. תחשבו על זה – קשישים בני 80+ באוקינאווה או בהרי הקווקז לא עושים אימוני כוח בחדר כושר. הם פשוט חיים חיים פעילים, עובדים בגינה, הולכים ברגל, ומתנועעים כל היום.

אז מה המיתוס הנפוץ ביותר לגבי זרימת דם למוח? רבים חושבים שרק פעילות אירובית אינטנסיבית (ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים) יכולה לשפר את זרימת הדם. אבל האמת היא שגם תנועה עדינה ומודעת יכולה לעשות את העבודה. יוגה, טאי צ'י, או אפילו הליכה קלה בפארק יכולות להיות יעילות לא פחות.

ומה אסור לעשות? אסור לשבת כל היום! כן, אני יודע, זה קשה, במיוחד אם העבודה שלכם דורשת ישיבה ממושכת. אבל נסו לקום כל 20-30 דקות, למתוח את הגוף, ללכת קצת, או אפילו סתם לעשות כמה סיבובים עם הכתפיים.

תיבת שאלות מהקהל (בדויה):

• שירה מחיפה שואלת: "אני סובלת מכאבי גב. האם הליכה נורדית תעזור לי?"

תשובה: בהחלט! הליכה נורדית יכולה לחזק את שרירי הגב והבטן, ולשפר את היציבה. אבל חשוב להתחיל לאט ובהדרגה, ולהקשיב לגוף.

• דני מתל אביב שואל: "אני לא אוהב ללכת לבד. האם אפשר לעשות את התרגיל הזה עם חברים?"

תשובה: בוודאי! הליכה נורדית היא פעילות חברתית נהדרת. אתם יכולים לצאת לטיול עם חברים או משפחה, וליהנות מהטבע ומהחברה.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות ללכת עם המקלות האלה כל יום, לפחות 30 דקות, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בשאלה האם משחקי חשיבה יכולים באמת למנוע אלצהיימר.

עכשיו, צאו לטייל!