ביום שלישי שעבר, בזמן שאני מנסה להכניס את האוטו לחניה הצפופה ברחוב בזל בתל אביב (משימה שלרוב מצריכה גמישות של לוליין), הרגשתי כאב חד בגב התחתון. ישר קפצה לי לראש המחשבה: "אני חייב להתמתח!" אבל רגע, האם זה באמת הפתרון? האם כל המתיחות שעשיתי עד היום באמת עזרו לי, או שאולי בזבזתי את הזמן שלי?
השאלה הזו גרמה לי לצלול למעמקי עולם המתיחות, ומה שמצאתי שם שינה לי את כל מה שחשבתי שאני יודע על גמישות, תנועה ובריאות. אז תכינו את הגב (או שלא? תכף נדבר על זה), כי אנחנו הולכים לצאת למסע שיאתגר את כל מה שלימדו אתכם על מתיחות.
למה בכלל אנחנו עושים מתיחות? (ואולי לא צריכים?)
כולנו גדלנו על זה: לפני אימון – מתיחות, אחרי אימון – מתיחות. מרגישים תפוסים? – מתיחות! זה הפך להיות כמו צחצוח שיניים, משהו אוטומטי שאנחנו עושים בלי לחשוב. אבל למה? האם באמת יש הוכחות חותכות שמתיחות משפרות ביצועים, מונעות פציעות או סתם גורמות לנו להרגיש טוב יותר?
ובכן, התשובה קצת יותר מורכבת מ"כן" או "לא".
הרעיון הבסיסי הוא שמתיחות מגדילות את טווח התנועה שלנו, משפרות את זרימת הדם לשרירים ומכינות אותם לפעילות. אבל הנה הטוויסט: מחקרים רבים דווקא מראים שמתיחות סטטיות (אותן מתיחות שאנחנו מחזיקים למשך 30 שניות) לפני אימון עלולות להפחית כוח ומהירות. כן, שמעתם נכון. הן עלולות להחליש אותנו!
שמעתי את ד"ר ג'ולייט סטארט, פיזיותרפיסטית מפורסמת, אומרת בפודקאסט שלה: "אנחנו חושבים שמתיחות הן כמו חימום מנוע, אבל בפועל, זה יותר כמו למתוח גומייה ישנה. היא נחלשת!"
אבל רגע, לא לזרוק את מגבת היוגה עדיין.
הסוד הוא בתנועה, לא רק במתיחה
אז מה כן כדאי לעשות? כאן נכנס לתמונה הקונספט של "תנועה טבעית". תחשבו על זה: חיות בטבע לא עושות מתיחות סטטיות לפני שהן רודפות אחרי טרף. הן פשוט... זזות. הן מתגלגלות, מתכופפות, קופצות, מטפסות – הן משתמשות בגוף שלהן בצורה טבעית ואינטואיטיבית.
תראו למשל את קשישי אוקינאווה, האי היפני שבו אנשים חיים עד גילאים מופלגים. הם לא מבצעים סדרות מתיחות מורכבות, אבל הם ממשיכים לעבוד בגינה, ללכת ברגל, לרקוד ולשמור על פעילות גופנית יומיומית. הגוף שלהם גמיש וחזק בזכות התנועה המתמדת, לא בזכות המתיחות.
זה מזכיר לי את סבתא שלי, עליה השלום, שהייתה בת 90 כשנפטרה. היא מעולם לא דרכה בחדר כושר, אבל היא תמיד הייתה פעילה – מטפלת בנכדים, מבשלת, מנקה – והיא שמרה על גמישות מדהימה עד יומה האחרון.
מיתוס המתיחה: רק בשביל הספורטאים?
רבים חושבים שמתיחות זה רק לספורטאים או לרקדנים, אבל זה ממש לא נכון. כולנו צריכים לשמור על גמישות וטווח תנועה מלא כדי לתפקד בצורה אופטימלית. ישיבה ממושכת, עבודה מול מחשב, או סתם חוסר פעילות גופנית עלולים לגרום לקיצור שרירים ולהגבלה בתנועה.
אבל כאן נשאלת השאלה: האם אנחנו צריכים להעתיק את תנועות היוגה המורכבות או התרגילים האקרובטיים של לוליינים כדי לשפר את הגמישות שלנו? האם זה לא קצת כמו להשוות בין אריה שמסתובב בכלוב לבין ריצה חופשית בסוואנה?
התשובה היא לא. אנחנו יכולים להשיג תוצאות מדהימות עם תנועות פשוטות וטבעיות שמחקות את הפעולות היומיומיות שלנו.
טעות נפוצה: כאב = תוצאה
"נו, אם לא כואב, זה לא עובד!" כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? ובכן, זה פשוט לא נכון. מתיחות לא צריכות להיות כואבות. הן צריכות להיות נעימות, מרגיעות ומשחררות. אם אתם מרגישים כאב חד או לא נעים, עצרו מיד. אתם לא רוצים לגרום נזק לשרירים או למפרקים שלכם.
שאלות מהקהל (הדמיוני, אבל חשוב!)
- יעל מחולון שואלת: "אני עובדת מול מחשב כל היום, מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את היציבה שלי?"
תשובה: נסי לעשות הפסקות קצרות כל שעה ולבצע תרגילי מתיחה קלים לצוואר, לכתפיים ולגב. בנוסף, שימי לב לתנוחת הישיבה שלך – וודאי שהגב שלך ישר והכתפיים רפויות.
- דניאל מבאר שבע שואל: "אני רץ מרתון, איזה מתיחות הכי מומלצות לי לפני ואחרי ריצה?"
תשובה: לפני ריצה, התמקדו בתנועות דינמיות כמו סיבובי רגליים, הרמות ברכיים ומתיחות קלות לירך האחורית. אחרי ריצה, אתם יכולים לעשות מתיחות סטטיות קלות כדי להרגיע את השרירים.
אז מה עושים מחר בבוקר?
במקום להתחיל סדרת מתיחות סטנדרטית, אני מציע לכם לנסות משהו אחר.
קחו רגע, שבו על הרצפה בצורה הכי נוחה לכם (אפשר גם על כרית). סגרו עיניים, שימו לב לנשימה שלכם, ותנו לגוף שלכם לנוע בצורה טבעית. תתכופפו קדימה, תתמתחו לצדדים, תסובבו את הגב – פשוט תעשו את מה שהגוף שלכם מבקש.
תקשיבו לגוף שלכם, הוא יודע הכי טוב מה הוא צריך.
אני עדיין מנסה להבין מהי הדרך הטובה ביותר לשמור על גמישות ובריאות גופנית. האם זה אומר לוותר על מתיחות לחלוטין? אני לא בטוח. אבל אני כן יודע שאנחנו צריכים להתחיל לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו מתייחסים לגוף שלנו ולתנועה שלנו.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות שילוב של תנועה טבעית, יוגה עדינה ותרגילי כוח פונקציונליים, ואעדכן כאן בהמשך. אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה ותנועה – הקשר הסודי בין מה שאנחנו אוכלים לבין איך שאנחנו זזים.
