ביום שלישי שעבר, בזמן שגררתי את עצמי אחרי אימון רגליים אכזרי במיוחד (מישהו אמר סקוואטים?), נתקלתי בסרטון יוטיוב מוזר על שיטת התאוששות יפנית עתיקה. הייתי סקפטי, בואו נהיה כנים, אבל אחרי שבוע של ניסוי עצמי – אני חייב להגיד: וואלה, יש פה משהו.
אז מה הסיפור? אנחנו מדברים על תנועה טבעית, אינטואיטיבית, כזו שגורמת לגוף שלכם לחייך במקום לגנוח. שכחו מכל מה שלימדו אתכם בחדר הכושר.
הסוד היפני: תנועה לפני מאמץ
העיקרון פשוט: במקום למתוח שרירים קרים כמו גומי לפני אימון, תתחילו בתנועות קלות, מעגליות, שמזכירות איך חתולים מתמתחים בבוקר. זה נקרא "Kinhin" (קינהין) ביפנית, סוג של הליכה מדיטטיבית איטית. חשבו על זה כחימום של מערכת העצבים, לא רק השרירים.
למה זה עובד? כי הגוף שלנו לא בנוי לתנועות פתאומיות ועוצמתיות בלי הכנה. זה כמו לנסות להניע מכונית קפואה במינוס עשר מעלות – לא יעבוד. הקינהין משמן את המפרקים, משפר את זרימת הדם, ומכין את השרירים לפעולה.
אוקינאווה והקווקז: סודות אריכות ימים בתנועה
תחשבו על זה רגע: הסבתות בנות ה-80 באוקינאווה, שמטפסות על הרים כאילו הן בנות 20, או הרועים הקשישים בהרי הקווקז, שרוקדים עד אור הבוקר. הם לא עושים מתיחות מורכבות לפני פעילות. הם פשוט זזים – והם זזים הרבה.
אז למה אנחנו צריכים למרוח את עצמנו על הרצפה במשך חצי שעה לפני ריצה קצרה? הרי חיות לא עושות את זה! (אני לא רואה אריה עושה סטרץ' לפני שהוא רודף אחרי צבי).
פרדוקס התנועה הפרימיטיבית: מתקדמת יותר ממה שחשבתם
זה נשמע מוזר, נכון? אבל תנועה "פרימיטיבית", טבעית, היא למעשה הרבה יותר מתקדמת מבחינת בריאות ותפקוד. אנחנו מדברים על תנועות שאבות אבותינו עשו כל יום: הליכה, ריצה, טיפוס, הרמה, סחיבה. הגוף שלנו מתוכנת לזה.
אז למה אנחנו תקועים על הליכונים (שמזכירים לי אריה שהולך הלוך ושוב בכלוב) ומתעללים בעצמנו בתרגילים משונים בחדר הכושר?
ביומכניקה בשפה פשוטה: הגוף הוא מכונה משומנת היטב
תחשבו על הגוף שלכם כמו על מכונית יוקרתית. אם תתנעו אותה בבת אחת ותסעו במלוא המהירות, היא תתקלקל מהר מאוד. אבל אם תתחילו לאט, תתנו למנוע להתחמם, היא תשרת אתכם נאמנה במשך שנים.
אותו הדבר עם הגוף. התחילו בתנועות קלות, תנו למפרקים להתשמן, לשרירים להתעורר, ואז תוכלו לתת את הכל.
אסור לעשות את זה! הטעות הנפוצה: להתעלם מהגוף
הטעות הכי גדולה שאנשים עושים היא להתעלם מהגוף שלהם. הם עובדים לפי תוכנית אימונים כתובה, בלי להקשיב למה שהגוף שלהם אומר להם.
אם משהו כואב, אל תעשו את זה. אם אתם מרגישים עייפים, תנוחו. הגוף שלכם הוא המאמן הכי טוב שלכם.
שאלות מהקהל (הדמיוני):
- דנה מחיפה שואלת: "אני תמיד עושה מתיחות סטטיות לפני אימון. זה לא טוב?"
- תשובה: מתיחות סטטיות, בהן אתם מחזיקים בתנוחה אחת לאורך זמן, יכולות דווקא להחליש את השרירים לפני פעילות. עדיף מתיחות דינמיות, בתנועה, שמחממות את הגוף.
- אבי מפתח תקווה שואל: "אני לא מבין, אז מה אני צריך לעשות בדיוק?"
- תשובה: התחילו בתנועות קלות ומעגליות של המפרקים: סיבובי ידיים, סיבובי כתפיים, סיבובי קרסוליים. תעברו על כל הגוף, מלמעלה למטה. תרגישו את הגוף מתעורר.
קצב! תנועה! חיים!
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב את הקינהין הזה לפני כל אימון, ולראות אם זה באמת עוזר לי להתאושש מהר יותר. אעדכן כאן בהמשך…
אולי בפעם הבאה ניגע בסוגי התנועה השונים שמפעילים את הגנים מאריכי החיים.
