ביום רביעי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" בפתח תקווה, ראיתי סבתא אחת, בטח בת 85, מרימה בלי מאמץ שתי שקיות עמוסות מצרכים. זה גרם לי לתהות – איך היא עושה את זה? והכי חשוב, למה אני, עם כל האימונים שלי, מרגיש לפעמים כאילו הגוף שלי בן 100?

יצאתי למסע להבין איך הגיל ה"אמיתי" של השרירים שלנו נקבע, ומה גיליתי? שהתשובה נמצאת לא בשרירים עצמם, אלא במקום מפתיע – המוח!

אז למה בעצם המוח קובע את גיל השרירים שלנו? זה פשוט: המוח הוא הבמאי של התנועה. הוא זה ששולח את האותות העצביים לשרירים, והוא זה שמלמד אותם איך לתפקד בצורה יעילה. כשהתקשורת בין המוח לשרירים טובה, השרירים עובדים טוב, מרגישים צעירים וחזקים, ולא משנה בן כמה אתה.

שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר אנדרו הוברמן מסטנפורד, והופתעתי לגלות שמחקרים מראים שאפילו אצל אנשים מבוגרים מאוד, אפשר לשפר משמעותית את הכוח והתפקוד השרירי על ידי שיפור התקשורת העצבית.

המסלול העצבי-שרירי: הכביש המהיר של התנועה

תחשבו על זה כמו כביש מהיר. המוח הוא נקודת המוצא, השרירים הם היעד, והמסלול העצבי-שרירי הוא הכביש עצמו. ככל שהכביש הזה מתוחזק טוב יותר, ככה התנועה תהיה מהירה, יעילה וזורמת.

אז איך אנחנו מתוחזקים את הכביש הזה? על ידי תנועה! תנועה מגוונת, תנועה טבעית, תנועה שמאתגרת את המוח ואת השרירים.

האוקינאוואים והקווקזים: סודות אריכות הימים בתנועה

ישנן קהילות ברחבי העולם, כמו באוקינאווה שביפן או בהרי הקווקז, שבהן אנשים חיים חיים ארוכים ובריאים, תוך שמירה על תפקוד גופני מעולה גם בגיל מבוגר מאוד. הסוד שלהם? הם פשוט זזים הרבה! הם לא יושבים שעות מול הטלוויזיה, הם עובדים בגינה, הולכים ברגל, רוקדים, ובעיקר – מקשיבים לגוף שלהם.

אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לחקות את התנועות שלהם בצורה מלאכותית או מאולצת. זו טעות נפוצה! זה כמו לנסות ללמד אריה לרקוד סטפס. הוא אולי יצליח, אבל זה לא יהיה טבעי, וזה לא יהיה בריא.

מתיחות סטטיות: האם אנחנו באמת צריכים את זה?

מתיחות סטטיות הן כבר מזמן חלק בלתי נפרד מכל תוכנית אימונים. אבל האם הן באמת עוזרות? האם חיות עושות מתיחות לפני שהן רצות? לא! הן פשוט רצות. הן זזות בצורה אינטואיטיבית, בצורה טבעית, והגוף שלהן מתיישר מעצמו.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו באמת צריכים את כל הציוד המתוחכם הזה בחדר כושר? את כל התרגילים המסובכים האלה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. אולי הפתרון נמצא דווקא בפשטות, בתנועות הבסיסיות, בתנועות ה"פרימיטיביות" שירשנו מאבותינו הקדמונים.

תנועה "פרימיטיבית" = תנועה מתקדמת

זה פרדוקס מעניין, אבל הוא נכון. תנועות כמו זחילה, כריעה, הרמה מהרצפה, אלו תנועות שכולנו עשינו כילדים, ואלו תנועות שמחזקות את המסלול העצבי-שרירי, משפרות את היציבות, ומגדילות את טווח התנועה.

עכשיו, אסור לעשות את זה בצורה לא נכונה! טעות נפוצה היא לנסות לעשות את התנועות האלה מהר מדי או בעומס גדול מדי. זה יכול לגרום לפציעות. המפתח הוא להתחיל לאט, להקשיב לגוף, ולתת למוח ולשרירים לעבוד יחד.

שאלות מהקהל (הבדויי, אבל לגמרי מייצג):

• רונית מחיפה שואלת: אני כל היום יושבת במשרד. איך אני יכולה לשפר את התקשורת בין המוח לשרירים שלי?

תשובה: קודם כל, קומי כל שעה ועשי סיבוב קצר. נסי תרגילי תנועה קטנים כמו סיבובי כתפיים, כפיפות ברכיים, או אפילו רק לעמוד על רגל אחת. דבר שני, נסי לשלב יותר תנועה בחיים שלך – עלי במדרגות במקום במעלית, לכי ברגל לפגישות, או תעשי יוגה או פילאטיס.

• דוד מתל אביב שואל: אני רץ מרתונים. האם אני צריך לעשות תרגילי כוח כדי לשפר את הביצועים שלי?

תשובה: חד משמעית כן! ריצה היא מצוינת ללב ולריאות, אבל היא לא מחזקת את כל השרירים בגוף. תרגילי כוח, במיוחד כאלה שמתמקדים בליבה וברגליים, יכולים לשפר את היציבות, להפחית את הסיכון לפציעות, ולשפר את הביצועים שלך בריצה.

ניסוי תנועתי קטן לסיום:

קחו רגע, עמדו ישר, ונסו לגעת ברצפה עם הידיים. אל תתאמצו, פשוט תנו לגוף שלכם לנוע בצורה טבעית. שימו לב לאיך הגוף שלכם מרגיש, אילו שרירים מתכווצים, אילו שרירים נמתחים. האם אתם מרגישים בנוח, או שיש כאבים או מתחים?

עכשיו, נסו לעשות את אותה תנועה, אבל הפעם תנסו להתמקד בנשימה. נשמו עמוק, ושחררו את המתח. האם אתם מרגישים הבדל?

זהו ניסוי פשוט שממחיש את הקשר החזק בין המוח, השרירים והנשימה. כשאנחנו מקשיבים לגוף שלנו, כשאנחנו זזים בצורה מודעת, אנחנו יכולים לשפר את התקשורת בין המוח לשרירים, ולהרגיש צעירים וחזקים יותר.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה שיטות תנועה אלטרנטיביות, אשמח לשמוע איך היה.

החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועה "פרימיטיבית" בשגרת האימונים שלי, ואעדכן כאן בהמשך...

אולי בפעם הבאה ניגע בסוגי תנועה שמתאימים לגילאים שונים.