ויטמין K2-MK7: המהפכה השקטה בבריאות הלב - איך לא ידעתי את זה קודם?!

A close-up shot of a plate with various foods rich in vitamin K2, such as natto, hard cheeses, and grass-fed beef, with a bottle of vitamin K2-MK7 supplement in the background.
גילוי מרעיש על ויטמין K2-MK7 ובריאות הלב! למה הוא חשוב יותר מויטמין D, איך לצרוך אותו נכון, ומיתוסים נפוצים שכדאי להכיר.

ביום שלישי שעבר, בזמן שהכנתי שקשוקה לארוחת ערב (אל תשאלו למה בשעה כזו), שמתי לב לקצת נימול מוזר ביד שמאל. כן, אני יודע, ישר גוגל ואז היפוכונדריה משתוללת. אבל הפעם, במקום לצלול לתוך סיוטים על התקפי לב, נזכרתי במשהו ששמעתי בפודקאסט עם ד"ר רון אראל על ויטמין K2-MK7. כן, השם ארוך ומסובך, אבל מה שגיליתי גרם לי לחשוב מחדש על כל מה שידעתי על בריאות הלב – והיחס שלי לתוספי תזונה.

אז מה בעצם הקטע עם ה-K2-MK7 הזה? בקיצור, זה ויטמין שממלא תפקיד קריטי בוויסות הסידן בגוף. הוא עוזר לוודא שהסידן מגיע לעצמות ולשיניים, ולא מצטבר בעורקים, שם הוא עלול לגרום לבעיות קשות כמו הסתיידות עורקים.

אבל רגע, מה עם ויטמין D? כולנו יודעים שחשוב לקחת אותו, במיוחד בחורף הישראלי הקצר ימים. ובכן, ויטמין D עוזר לספוג סידן, אבל הוא לא בהכרח מכוון אותו למקום הנכון. כאן נכנס לתמונה ויטמין K2-MK7, שהוא בעצם "שוטר התנועה" של הסידן בגוף. הוא מוודא שהסידן מגיע ליעדים הנכונים.

שמעתי את ד"ר אראל אומר משהו שאני מצטט בערך: "אם ויטמין D הוא הדלק, ויטמין K2-MK7 הוא ההגה". פתאום הכל התחיל להתחבר לי.

אז למה אני טוען שהוא חשוב פי 5 מויטמין D? טוב, זה לא מספר מדויק שירד מהשמיים. האמת היא שהיחס הזה קצת שרירותי, אבל הוא נועד להדגיש את החשיבות המופלגת של K2, שלרוב נשכחת לעומת הדיבור האינסופי על ויטמין D. מחקרים מצביעים על כך שחוסר בויטמין K2-MK7 נפוץ יותר ממה שחושבים, ויכול להוביל לבעיות בריאותיות רבות, החל מעצמות חלשות וכלה במחלות לב וכלי דם.

אבל שימו לב – לא כדאי סתם לרוץ ולקנות תוסף K2-MK7 בלי לחשוב. חשוב להבין איזה סוג הכי מתאים לכם (MK-7 הוא לרוב עדיף על MK-4 מבחינת זמינות ביולוגית), מה המינון הנכון, ואיך לשלב אותו עם תוספים אחרים.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אני בכלל צריך תוסף אם אני אוכל תזונה בריאה ומאוזנת? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. האמת היא שזו שאלה מצוינת, והתשובה תלויה בהרבה גורמים אישיים. גורמים כמו גיל, מצב בריאותי, תרופות שאתם לוקחים, והרגלי תזונה.

ישנם מקורות תזונתיים טובים לויטמין K2, כמו נאטו (מאכל יפני מסורתי שעשוי מפולי סויה מותססים), גבינות קשות (במיוחד אלה שמיוצרות מחלב של פרות שאכלו עשב), ובשר איכותי. אבל האמת היא שלא קל לקבל מספיק K2 רק מהתזונה, במיוחד אם אתם לא אוכלים נאטו על בסיס יומי.

אז מה אסור לעשות? אסור להתעלם מהמינון! יותר מדי K2 יכול להיות בעייתי, במיוחד אם אתם לוקחים תרופות נוגדות קרישה. תמיד תתייעצו עם רופא או דיאטנית לפני שאתם מתחילים לקחת תוסף חדש, במיוחד אם יש לכם בעיות בריאותיות קיימות.

תיבת שאלות מהקהל (בדיונית, אבל רלוונטית):

  • רונית מתל אביב שואלת: האם אפשר לקבל מספיק K2 מהתזונה בלבד?

תשובה: אפשרי, אבל דורש תכנון קפדני וצריכה קבועה של מזונות עשירים ב-K2. לא פשוט לרוב האנשים.

  • דני מחיפה שואל: איזה סוג של תוסף K2 הכי מומלץ?

תשובה: MK-7 לרוב נחשב ליעיל יותר מ-MK-4, אבל התייעצו עם הרופא שלכם כדי להתאים את התוסף הנכון עבורכם.

  • שיר מבאר שבע שואלת: האם K2 יכול לעזור לי עם אוסטאופורוזיס?

תשובה: מחקרים מראים ש-K2 יכול לסייע בשיפור צפיפות העצם, אך יש להתייעץ עם רופא לצורך טיפול מקיף.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה תוסף K2 -MK7, אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות מינון נמוך של 100 מק"ג (מיקרוגרם) של MK-7, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בסינרגיה בין K2, מגנזיום וסידן.

וכן, הנימול ביד שמאל בסוף עבר אחרי כמה דקות. אולי זה סתם לחץ, ואולי זה היה סימן משמיים שהגיע הזמן לחקור את הנושא הזה יותר לעומק.

דניאל כהן's Avatar

דניאל כהן

דניאל כהן הוא חוקר עצמאי בתחום צמחי מרפא, תוספי תזונה וחומרים ביואקטיביים, עם ניסיון מעשי של למעלה מ-20 שנה. דרכו החלה מתוך התמודדות אישית עם בעיה בריאותית מורכבת שהרפואה הקונבנציונלית התקשתה לתת לה מענה, מה שהוביל אותו למסע חקר עמוק אל עולם הרפואה הטבעית והמולקולרית. דניאל ייחודי בגישתו המתודית והמדויקת - הוא ערך אלפי ניסויים שיטתיים על עצמו, תוך תיעוד קפדני של תוצאות, השפעות ואינטראקציות בין חומרים שונים. גישתו משלבת ידע היסטורי עמוק של רפואות מסורתיות ממגוון תרבויות, יחד עם הבנה מעמיקה של ביוכימיה ופרמקולוגיה מודרנית. הפילוסופיה המרכזית של דניאל היא ש"כל אדם הוא מעבדה ייחודית" - עיקרון שמנחה את עבודתו ומדגיש את החשיבות של ניסוי שיטתי, התאמה אישית, ותיעוד מדויק של תוצאות. הוא מאמין שהדרך הנכונה להשתמש בתוספים היא באמצעות גישה ניסויית המכבדת את הייחודיות הביוכימית של כל אדם.