הפטריות שמדברות עם המערכת החיסונית: האם הן באמת יכולות להצעיר אותנו?

Close-up of various medicinal mushrooms, including Reishi, Shiitake, and Lions Mane, with a focus on their textures and colors.
האם פטריות מרפא יכולות להצעיר את המערכת החיסונית? מדריך מקיף על סוגי פטריות, יתרונות, זמינות ביולוגית והמלצות מעשיות.

ביום רביעי שעבר, כשהכנתי חביתה עם פטריות שיטאקי (האמת, קצת שרופות), קלטתי שאני בעצם מטפלת בעצמי מבפנים. כן, אני מדברת על פטריות מרפא. פעם חשבתי שזה סתם טרנד ניו-אייג'י, אבל אז התחלתי לחפור קצת יותר לעומק – וגיליתי עולם שלם של מדע ורפואה מסורתית שמתחברים בצורה מדהימה.

מה הסיפור עם הפטריות האלה?

אז למה בעצם פטריות "מרפא" כל כך פופולריות? זה פשוט – הן מכילות תרכובות ביו-אקטיביות, כמו בטא-גלוקנים (β-glucans), שעוזרות לווסת את המערכת החיסונית. דמיינו אותן כמו מאמנות כושר קטנות שמגיעות למערכת החיסונית שלנו ועוזרות לה להתאמן ולתפקד בצורה יעילה יותר. שמעתי על זה בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness), והופתעתי לגלות שהמחקרים מראים שיפורים משמעותיים בתפקוד המערכת החיסונית, במיוחד אצל מבוגרים.

אבל בואו נדבר תכל'ס. קשה להפריד בין באזז שיווקי למחקר אמיתי. מה שכן, יש כמה שמות שחוזרים על עצמם: ריישי (Reishi), שיטאקי (Shiitake), מאיטקה (Maitake), קורדיספס (Cordyceps) ורעמת האריה (Lion's Mane). כל אחת מהן נחשבת לבעלת תכונות ייחודיות. למשל, רעמת האריה ידועה בתמיכה שלה בתפקוד קוגניטיבי ובריאות המוח, בעוד שקורדיספס נחשב למגביר אנרגיה ומשפר ביצועים ספורטיביים. אני באופן אישי ניסיתי רעמת האריה בתקופת מבחנים ללימודים, והרגשתי יותר מרוכזת וחדה.

חשוב לי לציין שאני לא רופאה או תזונאית, וכל מה שאני כותבת כאן מבוסס על מחקר אישי וחוויות. תמיד התייעצו עם איש מקצוע לפני שאתם מתחילים לקחת תוספים כלשהם.

זמינות ביולוגית: המכשול הכי גדול

אחת הבעיות הכי גדולות עם פטריות מרפא היא הזמינות הביולוגית. הגוף שלנו לא סופג בקלות את כל החומרים המזינים האלה כשהם מגיעים בצורתם הטבעית. לכן, חשוב לבחור תוספים שעברו תהליכי מיצוי מתאימים, כמו מיצוי במים חמים או מיצוי דואלי (מים ואלכוהול). תהליכים אלה עוזרים לשחרר את התרכובות הפעילות ולגרום להן להיות זמינות יותר לגוף.

אבל שימו לב – לא כדאי לקנות כל תוסף שאתם רואים באינסטגרם. צריך לבדוק את המקור, את תהליך הייצור ואת הריכוז של החומרים הפעילים. תוסף זול מדי כנראה שלא שווה הרבה.

אסור לעשות את זה!: טעות נפוצה היא להכין תה מפטריית ריישי שלמה שקניתם בחנות טבע. רוב החומרים הפעילים לא ייצאו ככה, ואתם סתם מבזבזים את הזמן והכסף.

האם אפשר להשיג את כל היתרונות מתזונה מאוזנת?

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו באמת צריכים תוספים של פטריות מרפא, אם אנחנו אוכלים תזונה מאוזנת ובריאה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה, כמו תמיד, מורכבת. מצד אחד, תזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וחלבונים רזים היא הבסיס לבריאות טובה. מצד שני, גם התזונה הכי טובה בעולם לא תספק את אותם ריכוזים של תרכובות ביו-אקטיביות שאפשר למצוא בתוספים מרוכזים. אני רואה בזה השלמה, לא תחליף.

תיבת שאלות מהקהל (בדויה):

לירון מחיפה שואלת: "אני רוצה להתחיל לקחת קורדיספס כדי לשפר את הכושר הגופני שלי. כמה אני צריכה לקחת?"

תשובה: המינון המומלץ משתנה בהתאם ליצרן ולריכוז החומר הפעיל. התחילו במינון נמוך (למשל, 500 מ"ג ביום) ותעלו בהדרגה, תוך כדי מעקב אחר התגובה של הגוף.

אביגיל מירושלים שואלת: "האם פטריות ריישי יכולות לעזור לי לישון טוב יותר?"

תשובה: ריישי ידועה בתכונותיה המרגיעות, אבל חשוב לזכור שזה לא כדור שינה. שילוב של ריישי עם הרגלי שינה טובים (שעות קבועות, חדר חשוך ושקט, הימנעות ממסכים לפני השינה) יכול לעזור.

קצת מדע: איך זה עובד ברמה המולקולרית?

אז איך הפטריות האלה עובדות באמת? בואו נצלול קצת למדע. הבטא-גלוקנים, למשל, נקשרים לקולטנים ספציפיים על תאי המערכת החיסונית, כמו מקרופאגים ותאי דנדריטים. הקישור הזה מפעיל שרשרת של תגובות ביוכימיות שמעודדות את התאים האלה לייצר ציטוקינים – מולקולות איתות שמסייעות בתקשורת בין תאי המערכת החיסונית. התוצאה היא שיפור בתגובה החיסונית כנגד פתוגנים וגידולים סרטניים. דמיינו את זה כמו שליחת הודעות טקסט דחופות לכל תאי הצבא שלנו, שקוראות להם להתגייס ולצאת לקרב.

ההבדל בין מותגים וסוגים: איך בוחרים?

אוקיי, אז החלטתם שאתם רוצים לנסות. איך בוחרים את התוסף הנכון? הנה כמה קריטריונים חשובים:

  • סוג המיצוי: חפשו תוספים שעברו מיצוי במים חמים או מיצוי דואלי.
  • ריכוז החומרים הפעילים: ודאו שהתוסף מכיל ריכוז משמעותי של בטא-גלוקנים או תרכובות פעילות אחרות.
  • מקור הפטריות: העדיפו תוספים שמיוצרים מפטריות שגדלו בתנאים אורגניים ומבוקרים.
  • בדיקות צד שלישי: חפשו תוויות שמציינות שהתוסף נבדק על ידי מעבדה חיצונית כדי לוודא שהוא נקי ממזהמים ושהוא מכיל את מה שכתוב עליו.

לדוגמה, אני אישית מעדיפה מותג בשם "Real Mushrooms", כי הם שמים דגש על איכות המקור ובדיקות צד שלישי. אבל יש עוד הרבה אופציות טובות בשוק – פשוט צריך לעשות קצת שיעורי בית.

האם זה מתאים לכולם?

חשוב לזכור שכל אחד מגיב אחרת לתוספים. גורמים כמו גנטיקה, הרגלי חיים ומצב בריאותי יכולים להשפיע על התגובה שלכם לפטריות מרפא. אנשים עם מחלות אוטואימוניות צריכים להיזהר במיוחד, כי פטריות מרפא עלולות לעורר את המערכת החיסונית יתר על המידה. בכל מקרה, התייעצו עם רופא לפני שאתם מתחילים לקחת תוספים כלשהם.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לשלב פטריות ריישי בתה הערב שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של אדפטוגנים אחרים כמו אשווגנדה.

דניאל כהן's Avatar

דניאל כהן

דניאל כהן הוא חוקר עצמאי בתחום צמחי מרפא, תוספי תזונה וחומרים ביואקטיביים, עם ניסיון מעשי של למעלה מ-20 שנה. דרכו החלה מתוך התמודדות אישית עם בעיה בריאותית מורכבת שהרפואה הקונבנציונלית התקשתה לתת לה מענה, מה שהוביל אותו למסע חקר עמוק אל עולם הרפואה הטבעית והמולקולרית. דניאל ייחודי בגישתו המתודית והמדויקת - הוא ערך אלפי ניסויים שיטתיים על עצמו, תוך תיעוד קפדני של תוצאות, השפעות ואינטראקציות בין חומרים שונים. גישתו משלבת ידע היסטורי עמוק של רפואות מסורתיות ממגוון תרבויות, יחד עם הבנה מעמיקה של ביוכימיה ופרמקולוגיה מודרנית. הפילוסופיה המרכזית של דניאל היא ש"כל אדם הוא מעבדה ייחודית" - עיקרון שמנחה את עבודתו ומדגיש את החשיבות של ניסוי שיטתי, התאמה אישית, ותיעוד מדויק של תוצאות. הוא מאמין שהדרך הנכונה להשתמש בתוספים היא באמצעות גישה ניסויית המכבדת את הייחודיות הביוכימית של כל אדם.