ביום שלישי שעבר, בזמן שעמדתי בתור לסופר פארם בנחלת בנימין, שמעתי שיחה בין שתי נשים מבוגרות. אחת מהן התלוננה שהרופא שלה המליץ לה לקחת תוסף סידן, אבל היא קראה באינטרנט שזה עלול לגרום לבעיות לב. "אבל מה אני אעשה עם האוסתאופורוזיס?" היא שאלה בייאוש. הרגע הזה גרם לי לחשוב מחדש על תוספי תזונה בכלל, ועל תוספי סידן בפרט. האם אנחנו באמת צריכים את הגלולות האלה, או שאנחנו סתם מסתכנים? בואו נצלול פנימה.
סידן – חבר או אויב?
סידן הוא מינרל חיוני לבריאות העצמות, השיניים, ולתפקוד תקין של השרירים והעצבים. הגוף שלנו לא מייצר סידן בעצמו, ולכן אנחנו צריכים לקבל אותו מהמזון. אבל מה קורה כשהתזונה לא מספיקה? כאן נכנסים לתמונה תוספי הסידן.
אז למה בעצם יש סביבם כל כך הרבה מחלוקות? זה פשוט – סידן הוא כמו שוטר תנועה. אם הוא מגיע למקום הנכון בזמן הנכון, הכל מתנהל חלק. אבל אם הוא מגיע למקום הלא נכון או בכמות מוגזמת, יכול להיווצר פקק. אותו דבר קורה בגוף. אם הסידן מצטבר בעורקים במקום בעצמות, הוא עלול להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
שמעתי את פרופסור איתן פרידמן, גנטיקאי מומחה, בפודקאסט שלו אומר משהו שממש הדהים אותי: "תוספי סידן, במיוחד במינונים גבוהים, עלולים לגרום להסתיידות של העורקים". ההסתיידות הזו עלולה להוביל להיצרות העורקים, עלייה בלחץ הדם, ובמקרים קיצוניים – להתקף לב או שבץ.
אבל שימו לב – לא כדאי להפסיק לקחת תוספי סידן על דעת עצמכם אם הרופא המליץ לכם. זה בדיוק כמו להפסיק לקחת תרופה בלי להתייעץ עם רופא.
המיתוס על החלב והסידן
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר הוא שחלב הוא המקור הטוב ביותר לסידן. זה נכון שחלב מכיל סידן, אבל הוא לא בהכרח נספג טוב בגוף. יותר מזה, צריכה מוגברת של חלב עלולה להגביר את הסיכון למחלות אחרות, כמו סרטן הערמונית.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אנחנו בכלל צריכים תוספי סידן אם אנחנו אוכלים תזונה מאוזנת? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.
סוגי סידן – מה ההבדל?
חשוב לדעת שלא כל תוספי הסידן נוצרו שווים. ישנם שני סוגים עיקריים: סידן קרבונט וסידן ציטראט. סידן קרבונט הוא זול יותר ומכיל יותר סידן אלמנטלי (בערך 40%), אבל הוא נספג פחות טוב, במיוחד אם אתם לוקחים אותו על בטן ריקה. סידן ציטראט יקר יותר (בערך 21% סידן אלמנטלי), אבל הוא נספג טוב יותר, גם על בטן ריקה.
- סידן קרבונט: מומלץ לקחת עם האוכל. עלול לגרום לגזים ועצירות.
- סידן ציטראט: אפשר לקחת על בטן ריקה. פחות סיכוי לתופעות לוואי במערכת העיכול.
אסור לעשות את זה!
טעות נפוצה: לקחת תוספי סידן יחד עם תוספי ברזל. הסידן עלול להפריע לספיגה של הברזל, ולכן כדאי לקחת אותם בהפרש של כמה שעות.
שאלות מהקהל (מדומות, אבל רלוונטיות):
- אבי מחיפה שואל: "הרופא שלי אמר לי לקחת 1000 מ"ג סידן ביום. זה לא יותר מדי?"
תשובה: המינון היומי המומלץ הוא 1000-1200 מ"ג, אבל חשוב להתייעץ עם הרופא שלך כדי לקבוע את המינון המתאים לך, בהתחשב בגיל, במצב הבריאותי ובגורמי סיכון נוספים.
- דנה מראשון לציון שואלת: "אני צמחונית. האם אני צריכה לקחת תוסף סידן?"
תשובה: לא בהכרח. תזונה צמחונית יכולה להיות עשירה בסידן ממקורות כמו טופו, עלים ירוקים, שקדים וטחינה. בדקי את צריכת הסידן היומית שלך והתייעצי עם דיאטנית אם את חוששת שאת לא מקבלת מספיק.
האלטרנטיבה הבטוחה: תזונה עשירה בסידן
במקום להסתמך על תוספים, נסו להגביר את צריכת הסידן מהמזון. מקורות מצוינים לסידן כוללים:
- ירקות עליים ירוקים: קייל, תרד, ברוקולי
- טופו: במיוחד טופו מועשר בסידן
- שקדים: חופן שקדים ביום יכול לספק כמות משמעותית של סידן
- טחינה: טחינה משומשום מלא עשירה בסידן
- סרדינים: דגים קטנים עם עצמות רכות שאפשר לאכול (מקור מעולה לסידן וחלבון)
- פירות יבשים: תאנים, משמשים ושזיפים מיובשים.
הדודה רבקה שלי, גרה בקיבוץ ליד הכנרת, תמיד אמרה לי "תאכל הרבה תאנים! אין כמו תאנים בשביל עצמות חזקות". פעם צחקתי עליה, אבל היום אני מבין שהיא צדקה.
אז מה עושים?
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה שיטה אחרת - אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להגביר את צריכת הסידן שלי מהמזון בלבד, ולעקוב אחרי התחושה שלי. אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של ויטמין D וחשיבותו לספיגת הסידן.
אז לפני שאתם רצים לקנות עוד בקבוק תוספי סידן, עצרו לרגע ותחשבו – האם אתם באמת צריכים את זה? אולי הפתרון נמצא בצלחת שלכם?
