ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק אינסופי בדרך הביתה, אחרי יום שלם של ישיבות (כולן יכלו להיות מיילים, אבל מי סופר), עלתה לי שאלה מטרידה: למה אני ממשיך לבזבז את הכסף שלי על תוספי תזונה שאני לא בטוח בכלל שהגוף שלי סופג?
זה התחיל כשחברה סיפרה לי על הויטמין C המדהים שלה, שגרם לה להרגיש סופר-וומן. קניתי את אותו אחד בדיוק, אבל התוצאה? כמו לשתות כוס מים מהברז. אז הבנתי – זה לא רק מה אני לוקח, אלא כמה מזה הגוף שלי באמת מנצל. הכירו את המושג המעניין הזה: ביואבילביות.
אז מה זה בכלל ביואבילביות, ולמה זה הסוד הגדול של תעשיית התוספים?
במילים פשוטות, ביואבילביות זה האחוז של חומר מסוים (ויטמין, מינרל, צמח מרפא) שמצליח להיספג במחזור הדם שלך ולהגיע לאן שהוא צריך להגיע כדי לעשות את העבודה. אתם יכולים לקחת כמויות עצומות של תוסף, אבל אם הגוף שלכם לא מצליח לספוג אותו כמו שצריך, אתם פשוט מבזבזים את הכסף שלכם (וגם מטריחים את הכליות, אבל זה כבר נושא למאמר אחר).
נניח, ויטמין C. הרבה תוספים מכילים מינונים עצומים, נגיד 1000 מ"ג. אבל אם הביואבילביות של הויטמין C הספציפי הזה היא רק 50%, זה אומר שרק 500 מ"ג באמת מגיעים למחזור הדם. וזה עוד בהנחה שהגוף שלכם בכלל צריך את כל ה-500 מ"ג האלה!
אז למה יצרנים לא מספרים לנו על זה?
שאלה טובה! התשובה, כמו תמיד, מורכבת. קודם כל, מדידת ביואבילביות היא עניין יקר ומסובך. צריך מחקרים קליניים, אנליזות מורכבות, וכל מיני דברים שמייקרים את המוצר. אבל הסיבה העיקרית, לדעתי, היא פשוטה: יותר קל למכור מינון גבוה מאשר להסביר לצרכן מה זה ביואבילביות. אנשים רואים 1000 מ"ג על האריזה, וחושבים "וואו, זה בטח חזק ויעיל!".
מיתוס נפוץ: "ככל שהמינון יותר גבוה, יותר טוב."
אז זהו, שממש לא. כמו שאמרתי, הגוף שלכם יכול לספוג רק כמות מסוימת של חומר מזין בכל פעם. מה שלא נספג, פשוט יוצא החוצה (בדרך כלל, דרך השתן). במקרים מסוימים, מינונים גבוהים מדי יכולים אפילו להיות מזיקים. קחו לדוגמה את ברזל – עודף ברזל יכול לגרום לבעיות עיכול, דלקות ואפילו נזק לאיברים.
איך בכל זאת אפשר לשפר את הביואבילביות?
יש כמה טריקים שיכולים לעזור:
- בחרו את הצורה הנכונה: יש צורות שונות של אותם חומרים מזינים, ולחלקן יש ביואבילביות טובה יותר מאחרות. למשל, מגנזיום ציטראט נספג טוב יותר ממגנזיום אוקסיד. כורכומין, הרכיב הפעיל בכורכום, כמעט ולא נספג בגוף. אלא אם כן משלבים אותו עם פיפרין (חומר פעיל בפלפל שחור). אני זוכרת שפעם קראתי מחקר (אני חושבת שזה היה ב-PubMed, אבל אל תתפסו אותי במילה) שהראה ששילוב של כורכומין עם פיפרין מגדיל את הביואבילביות שלו פי 2000%!
- קחו את התוספים עם האוכל: חלק מהחומרים המזינים נספגים טוב יותר כשיש אוכל בקיבה. למשל, ויטמינים מסיסים בשומן (A, D, E, K) נספגים טוב יותר כשאוכלים אותם עם ארוחה שמכילה שומן בריא (כמו אבוקדו או שמן זית).
- חלקו את המינון: במקום לקחת מנה גדולה אחת ביום, נסו לחלק אותה לכמה מנות קטנות יותר. זה יכול לעזור לגוף שלכם לספוג יותר חומר מזין בכל פעם.
- שימו לב לשילובים: יש חומרים מזינים שעובדים טוב יותר ביחד. למשל, ויטמין D עוזר לגוף לספוג סידן.
- בדקו את מצב הבריאות שלכם: בעיות עיכול, תרופות מסוימות ואפילו גיל יכולים להשפיע על הביואבילביות. התייעצו עם רופא או תזונאי כדי להתאים את התוספים לצרכים האישיים שלכם.
אסור לעשות את זה! אל תקנו תוספים זולים ולא מוכרים רק בגלל שהם מבטיחים מינון גבוה! זה כמו לקנות אוטו חדש רק בגלל שיש לו מנוע חזק, בלי לבדוק אם הוא בכלל נוסע ישר.
שאלות מהקהל (הדמיוני, בינתיים):
- רונית מנתניה שואלת: "אני לוקחת ויטמין D כבר שנה, אבל הבדיקות דם שלי עדיין נמוכות. מה אני עושה לא נכון?" רונית, יכול להיות שהויטמין D שאת לוקחת לא נספג טוב. נסי לשנות את הצורה (למשל, לקחת ויטמין D3 במקום D2), או לקחת אותו עם ארוחה שמכילה שומן.
- אבי מחיפה שואל: "האם תמיד צריך לקחת תוספים עם אוכל?" אבי, זה תלוי בתוסף. ויטמינים מסיסים בשומן, כאמור, עדיף לקחת עם אוכל. תוספים אחרים, כמו פרוביוטיקה, עדיף לקחת על בטן ריקה.
האם בכלל צריך תוספי תזונה?
זאת שאלה מצוינת, ואני לא חושבת שיש לה תשובה חד משמעית. אם אתם אוכלים תזונה מאוזנת ומגוונת, יש סיכוי טוב שאתם מקבלים את כל החומרים המזינים שאתם צריכים. מצד שני, החיים המודרניים לא תמיד מאפשרים לנו לאכול בריא, ולפעמים אנחנו צריכים תוספת קטנה כדי להשלים את החסר.
לסיום, חשוב לזכור שהביואבילביות היא רק חלק אחד מהפאזל. יעילותו של תוסף תזונה תלויה גם באיכות הרכיבים, במינון הנכון ובצרכים האישיים שלכם.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון לגוף שלי, ואם מישהו מכם ניסה טריקים אחרים לשיפור הביואבילביות – אשמח לשמוע. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לקחת את הויטמין C שלי עם קצת פלפל שחור (סתם, בצחוק... או שלא?), ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של תזונה מותאמת אישית.
