אכלתם אותה? ככה השעון הביולוגי שלכם קובע מה אתם באמת צריכים לאכול (ולמה ספירת קלוריות זה פאסה)

A clock with different foods instead of numbers, symbolizing the concept of eating according to your bodys natural rhythm.
אכלתם אותה? גלו איך השעון הביולוגי שלכם קובע מה לאכול ומתי. טיפים פשוטים לשיפור הבריאות והאנרגיה, וגם – למה ספירת קלוריות זה פאסה.

ביום שלישי שעבר, בזמן שהייתי תקוע בפקק נוראי על איילון (כן, שוב), הבטן שלי התחילה לקרקר כמו תרנגול הודו ביום חג ההודיה. שעון הביולוגיה שלי צעק "צהריים!" אבל השעון על הדשבורד הראה 11:15. ואז עלתה לי המחשבה - מה אם הבטן שלי יותר חכמה מהראש שלי? מה אם היא יודעת מתי באמת צריך לאכול, ולא לפי איזו קונבנציה חברתית של "ארוחת צהריים בשעה אחת"?

בואו נצלול יחד לעולם המרתק של אכילה לפי שעון הגוף – או בשפה המגניבה, "כרונו-תזונה" – ונבין איך הטיימינג של הארוחות יכול לשנות לנו את החיים.

אז מה זה בכלל כרונו-תזונה?

תחשבו על הגוף שלכם כמו על תזמורת. לכל כלי נגינה (איבר) יש את הזמן שלו לנגן בצורה הטובה ביותר. השעון הביולוגי, או הקצב היממתי (circadian rhythm), הוא המנצח שמכוון את הכל. הוא משפיע על הכל - מהורמונים ועד חילוף חומרים. כשאנחנו אוכלים בזמן הנכון, אנחנו עוזרים לתזמורת הזו לנגן הרמונית. כשאנחנו אוכלים בזמנים לא מתאימים, אנחנו מכניסים רעשים צורמים.

עכשיו, בואו נשבור כמה מיתוסים.

מיתוס #1: קלוריה היא קלוריה, לא משנה מתי אוכלים אותה.

טעות! דמיינו שאתם מנסים להכניס דלק של מכונית פורמולה 1 למכסחת דשא. זה פשוט לא עובד. הגוף שלנו מעבד מזון אחרת בשעות שונות של היום. ארוחת ערב עשירה בפחמימות תעלה את רמות הסוכר בדם בצורה משמעותית יותר מאותה ארוחה בדיוק בצהריים. למה? כי בערב, הגוף שלנו פחות רגיש לאינסולין.

שמעתי על זה בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק, מומחית לחקר ההזדקנות, והיא הסבירה את זה בצורה כל כך ברורה שהבנתי מיד שספירת קלוריות זה בזבוז זמן.

טיפ קטן אבל משמעותי: נסו לאכול את רוב הפחמימות שלכם מוקדם יותר ביום.

אנקדוטה אישית: סבתא שלי, שתבדל לחיים ארוכים, תמיד אמרה "ארוחת בוקר כמו מלך, צהריים כמו נסיך, וערב כמו עני". עכשיו אני מבין כמה שהיא צדקה!

מיתוס #2: צריך לאכול כל שלוש שעות כדי לשמור על חילוף חומרים מהיר.

נו באמת! זה כמו להגיד שצריך להטעין את הטלפון כל חצי שעה כדי שהסוללה תחזיק מעמד. הגוף שלנו מתוכנן לעבור תקופות של אכילה וצום. אכילה תכופה מדי יכולה להעמיס על מערכת העיכול ולגרום לרמות סוכר גבוהות מדי בדם.

אסור לעשות את זה! אל תנשנשו כל היום מול הטלוויזיה. זה מתכון לאסון!

אז מה כן כדאי לעשות?

  • אכלו ארוחת בוקר מזינה: כן, אני יודע, שמעתם את זה מיליון פעם. אבל תחשבו על זה – ארוחת בוקר מפעילה את השעון הביולוגי שלכם ומכינה את הגוף לפעילות של היום.
  • נסו לאכול את הארוחה האחרונה שלכם לפחות שעתיים-שלוש לפני השינה: תנו לגוף שלכם זמן לעכל לפני שהוא נכנס למצב מנוחה.
  • הקשיבו לגוף שלכם: השעון הביולוגי הוא מדריך מצוין, אבל הוא לא חוק ברזל. אם אתם רעבים בשעה לא שגרתית, אכלו! אבל בחרו במזון מזין ולא בחטיף מעובד.

שאלה מהקהל (הבדויה, אבל לגמרי רלוונטית): "יוסי מקריית שמונה שואל – אני עובד במשמרות לילה. מה אני אמור לעשות עם השעון הביולוגי שלי?"

יוסי, שאלה מצוינת! עבודה במשמרות לילה היא אתגר אמיתי לשעון הביולוגי. נסה לשמור על שעות ארוחות קבועות ככל האפשר, גם אם זה אומר לאכול "ארוחת בוקר" ב-8 בערב. תחשוב על התאורה – חשיפה לאור בהיר במהלך המשמרת וחושך מוחלט כשאתה מנסה לישון.

מחקר קטן אבל חשוב: מחקרים הראו שאנשים שאוכלים ארוחות ערב מאוחרות נוטים יותר לסבול מעלייה במשקל ומבעיות מטבוליות. הנה מספר קטן: מחקר אחד מצא שאנשים שאכלו ארוחת ערב אחרי 22:00 הראו ירידה של 20% ברגישות לאינסולין.

למה זה חשוב? כי רגישות לאינסולין חשובה למניעת סוכרת סוג 2.

אני יודע, זה הרבה מידע. אבל אל תיבהלו! השינויים האלה לא צריכים להיות דרסטיים.

ניסוי קטן לשבוע: נסו להזיז את ארוחת הערב שלכם שעה אחת מוקדם יותר. שימו לב איך אתם מרגישים. האם אתם ישנים טוב יותר? האם יש לכם יותר אנרגיה בבוקר?

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בשבילי בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לאכול ארוחת צהריים גדולה יותר וארוחת ערב קטנה יותר, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בצום לסירוגין וההשפעה שלו על השעון הביולוגי.

אז יאללה, בואו נתחיל להקשיב לשעון הפנימי שלנו. הבטן שלנו יודעת יותר ממה שאנחנו חושבים!

מיכאל ברנר's Avatar

מיכאל ברנר

מיכאל ברנר הוא חוקר עצמאי בתחום התזונה, הביוכימיה והמנגנונים המולקולריים של הזדקנות ואריכות חיים. בשנים האחרונות, הוא משלב ידע ממחקרים פורצי דרך עם חוכמה מסורתית מתרבויות ארוכות-חיים ברחבי העולם. הגישה הייחודית שלו מתמקדת בראיית המזון כ"מידע ביולוגי" ולא רק כמקור קלוריות או נוטריאנטים. מיכאל מקדיש את זמנו לבחינת המחקרים העדכניים ביותר, ניסויים עצמיים שיטתיים, וראיונות עם חוקרים מובילים בתחום אריכות החיים. הוא ידוע ביכולתו לתרגם מדע מורכב למידע מעשי ונגיש, תוך שילוב סיפורים אישיים וחקר מקרים.