אכילה לפי שעון הגוף – שמעתם על זה? אני מודה, עד לפני כמה חודשים, כשהחבר שלי דני התחיל לדבר על זה בלי סוף, זה נשמע לי כמו עוד טרנד תזונה חולף, סוג של גרסה משודרגת לצום לסירוגין. דני, בחור חכם אבל קצת אובססיבי לבריאות (זוכרים את הפעם שהוא קנה מכשיר ביופידבק שעלה כמו רכב משומש?), טען שזה הדבר שישנה לי את החיים. אני, בתור ספקן כרוני (ואחד שאוהב לאכול בשעות מוזרות), לא ממש השתכנעתי. אבל אז הבדיקות דם שלי הגיעו עם כמה תוצאות קצת פחות מלהיבות, ופתאום ה"טרנד" הזה התחיל להישמע קצת יותר מעניין.

אז מה זה בכלל אכילה לפי שעון הגוף? בגדול, הרעיון הוא לסנכרן את האכילה שלנו עם השעון הביולוגי הפנימי, או ה"שעון צירקדי", כמו שאוהבים לקרוא לזה המדענים. השעון הזה, שנמצא בכל תא ותא בגוף שלנו, מכתיב את קצב הפעילות של הורמונים, אנזימים ותהליכים פיזיולוגיים רבים. אם נאכל בשעות הנכונות, נאפשר לגוף לעכל ולספוג את החומרים המזינים בצורה אופטימלית, ולמנוע נזקים מצטברים. ואם לא? טוב, כאן מתחיל הבלגן.

מה קרה כשסבתא זלדה אכלה עוגת שמרים בארבע לפנות בוקר? (או: קצת על מחקרים וספקנות בריאה)

אני תמיד נזכר בסבתא זלדה שלי, עליה השלום, כשאני קורא על מחקרים שקשורים לתזמון ארוחות. היא היתה טיפוס של "עוגת שמרים בארבע לפנות בוקר, למה לא?". למרות שהיא חיה עד גיל 92, אני לא בטוח שהיא הדוגמה הכי טובה לאכילה לפי שעון הגוף.

בכל מקרה, חזרה למדע. מחקרים מראים שאכילה לא סדירה, או אכילה בשעות מאוחרות בלילה, עלולה לשבש את השעון הביולוגי ולגרום לעלייה במשקל, רגישות נמוכה לאינסולין, דלקתיות ועוד מרעין בישין. לדוגמה, מחקר שפורסם ב-Cell Metabolism (אני חושב שזה היה שם, יכול להיות שאני טועה) הראה שאנשים שאכלו את רוב הקלוריות שלהם בשעות הלילה היו בעלי סיכון גבוה יותר לפתח תסמונת מטבולית. לא נעים בכלל.

אבל רגע, לפני שכולנו רצים להשליך את המקרר לפח, חשוב לציין שאני לא לגמרי משוכנע שכל המחקרים האלה לוקחים בחשבון את כל המשתנים הרלוונטיים. למשל, מה לגבי אנשים שעובדים במשמרות לילה? האם הכללים תקפים גם לגביהם? ואם אני טבעוני, האם השעון הביולוגי שלי עובד אחרת? (סתם, שאלה שעלתה לי עכשיו בראש).

מנוע של מרצדס שמקבל דלק של טרקטור: דימויים מהמטבח והטבע

אני אוהב לחשוב על הגוף שלנו כמו מנוע משוכלל של מרצדס. אם נתדלק אותו בדלק איכותי ובזמן הנכון, הוא יסע חלק ויחזיק מעמד שנים. אבל אם נדחוף לו דלק של טרקטור בשעות לא מתאימות, הוא יתחיל לגמגם, להתחמם ולבסוף יתקלקל. אותו דבר עם הגוף שלנו. תזונה מערבית טיפוסית, עם הרבה סוכר, מזון מעובד ושעות אכילה לא סדירות, היא כמו דלק של טרקטור לגוף שלנו.

ומה לגבי הטבע? תחשבו על חיות הבר. הן לא אוכלות מתי שמתחשק להן, אלא בהתאם לעונות השנה ולשעות האור. הן יודעות מתי לצוד, מתי לאכול ומתי לנוח. אנחנו, בני האדם המודרניים, קצת שכחנו את זה.

הניסוי של השבוע: האם אפשר לאלף את השעון הביולוגי?

אז אחרי כל ההקדמה הזו, החלטתי לצאת לניסוי אישי. במשך שבוע שלם, החלטתי להקפיד על אכילה לפי שעון הגוף. הנה מה שעשיתי:

• ארוחת בוקר מוקדמת: אכלתי ארוחת בוקר עשירה בחלבון ושומן בריא עד שעה אחרי הקימה (בדרך כלל בסביבות 7:00).
• ארוחת צהריים מוקדמת: אכלתי ארוחת צהריים מאוזנת עד השעה 13:00.
• ארוחת ערב קלה: אכלתי ארוחת ערב קלה, בעיקר ירקות וחלבון רזה, עד השעה 19:00.
• שום דבר אחרי 19:00: הקפדתי לא לאכול כלום אחרי השעה 19:00, אפילו לא פרי קטן.
• שינה סדירה: ניסיתי לישון לפחות 7-8 שעות בלילה, באותן שעות פחות או יותר.

התוצאות? מפתיעות, חייב להודות. אחרי כמה ימים של הסתגלות (הייתי רעב בערב!), התחלתי להרגיש יותר אנרגטי במהלך היום, ישנתי טוב יותר בלילה וגם שמתי לב שהבטן שלי פחות נפוחה. אני לא יודע אם זה אפקט פלצבו או לא, אבל משהו השתנה.

אבל כאן זה נהיה מעניין. גיליתי שמערכות גוף שונות מושפעות בצורה שונה. למשל, השינה שלי השתפרה פלאים, אבל לא שמתי לב לשינוי משמעותי במדדי דלקת בבדיקות דם. מה זה אומר? אני עדיין לא בטוח.

שאלות פתוחות והרהורים לעתיד

אז מה הלאה? אני מתכוון להמשיך עם הניסוי הזה עוד כמה שבועות, ולראות אם התוצאות יחזיקו מעמד. אני גם רוצה להתחיל לחקור יותר לעומק את הנושא של גנטיקה ותזמון ארוחות. שמעתי שקיימים הבדלים גנטיים שמשפיעים על האופן שבו הגוף שלנו מגיב לאכילה בשעות שונות.

אם מישהו ניסה את השיטה הזו בעבר, אשמח לשמוע על החוויות שלו. ואם אתם סקפטיים כמוני, אני ממליץ לכם לנסות את זה בעצמכם. אולי תופתעו לגלות כמה השעון הביולוגי שלכם משפיע על הבריאות שלכם.

אה, ולא הספקתי אפילו לגעת בנושא של צום יום כיפור ואכילה לפי שעון הגוף. אולי לפעם הבאה.