סוד הבריאות של סבתא: מרק העצמות - תרופת הפלא שמתקנת נזקי דנא, או סתם טעים?

A steaming bowl of bone broth with vegetables, placed next to a simmering pot on a stove. The image conveys warmth, health, and traditional cooking.
מרק עצמות - סוד הבריאות של סבתא? מתכון, טיפים, והפרכת מיתוסים על מרק הפלא שמתקן נזקי דנ"א. האם זה באמת עובד?

ביום שלישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק אינסופי באיילון, בין גלגלי הענק של המשאיות, התחלתי לחשוב על ארוחת הצהריים שלי. שוב סלט חסה אנמי עם חזה עוף יבש? ואז, משום מקום, צץ לי בראש המרק עצמות של סבתא רחל. איך היא הייתה מכינה אותו בסיר ענק, מרתיחה עצמות שעות על גבי שעות, והריח... אלוהים, הריח! זה גרם לי לתהות, מה סבתא רחל ידעה שאנחנו שכחנו? האם באמת יש במרק עצמות הזה משהו מעבר לטעם הנוסטלגי? האם יכול להיות שסבתא רחל, בלי תואר במדעי התזונה, הצליחה לפצח את סוד הבריאות האולטימטיבי?

אז למה בעצם מרק עצמות? זה לא רק נוזל חם ומרגיע. זה פצצת חומרים מזינים! העצמות, הגידים, הסחוס – כולם משחררים במהלך הבישול איטי חומצות אמינו, קולגן, גלוקוזאמין וכונדרואיטין. כן, כן, כל השמות המפוצצים האלה שאתם רואים בפרסומות לתוספי תזונה מפוצצים. שמעתי את ד"ר קלי ברוגן, פסיכיאטרית הוליסטית שאני מאוד מעריכה, אומרת בפודקאסט שלה שהמרק עצמות הוא "מולטי-ויטמין טבעי". הופתעתי לגלות שהרבה מחקרים (אפשר למצוא אותם בקלות בגוגל סקולר) מצביעים על כך שמרק עצמות יכול לסייע בשיפור בריאות המעי, חיזוק המערכת החיסונית ואפילו הקלה על כאבי מפרקים.

אבל שימו לב – לא כדאי לקנות מרק עצמות מוכן בסופר! לרוב הוא מדולל, חסר טעם, ואפילו עלול להכיל חומרים משמרים. עדיף להכין לבד. זה קל יותר ממה שנדמה. קונים עצמות בשר או עוף (אפשר גם דגים, אם אתם אמיצים), צולים קלות בתנור, מכניסים לסיר גדול עם מים, ירקות כמו בצל, גזר וסלרי, תבלינים, ומרתיחים על אש קטנה לפחות 8 שעות. כמה שיותר זמן יותר טוב.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם באמת אפשר לסמוך על "חוכמת סבתא" בעידן של מחקר מדעי? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. אבל לפעמים, אני חושב, הסבתות שלנו ידעו דברים שאנחנו שכחנו. הן הקשיבו לגוף שלהן, הן הכינו אוכל מאפס מחומרים טבעיים, והן לא היו שבויות בטרנדים תזונתיים חולפים.

עכשיו, בואו ננפץ מיתוס אחד נפוץ: "מרק עצמות עשיר בקולגן ולכן הוא טוב לעור". זה נכון חלקית. הקולגן במרק עצמות אכן מתפרק לחומצות אמינו, אבל הגוף שלנו לא בהכרח ישתמש בהן לבניית קולגן בעור. עם זאת, חומצות האמינו האלה עדיין חשובות לתפקוד תקין של הגוף ולבניית חלבונים אחרים.

אני חייב לספר לכם אנקדוטה קטנה. לפני כמה שנים, כשהתאמנתי למרתון תל אביב (סיימתי אותו, אגב!), סבלתי מכאבי ברכיים נוראיים. חבר טוב, פיזיותרפיסט במקצועו, המליץ לי לשתות מרק עצמות על בסיס יומי. בהתחלה הייתי סקפטי, אבל אחרי כמה שבועות שמתי לב שהכאבים פחתו באופן משמעותי. האם זה היה אפקט הפלצבו? אולי. אבל אני מעדיף להאמין שזה היה בזכות הקולגן והחומרים האחרים במרק.

אסור לעשות את זה! טעות נפוצה היא להשליך את העצמות אחרי הבישול הראשון. אפשר להרתיח אותן פעם נוספת, ואפילו פעמיים, כדי למצות מהן עוד חומרים מזינים. רק שימו לב שהטעם יהיה פחות מרוכז בכל פעם.

תיבת שאלות מהקהל (בדויות):

  • שירה מחיפה שואלת: האם אפשר להשתמש בעצמות עוף קפואות?

בהחלט! רק הקפידו להפשיר אותן לפני הבישול.

  • דניאל מבאר שבע שואל: כמה זמן אפשר לשמור מרק עצמות במקרר?

עד 4 ימים. אפשר גם להקפיא אותו למשך כמה חודשים.

  • רוני מירושלים שואלת: האם מרק עצמות מתאים לטבעונים?

* שאלה מצוינת! התשובה היא כמובן לא, מכיוון שהוא מבוסס על עצמות בעלי חיים. אבל יש מרקים טבעוניים אחרים, כמו מרק מיסו או מרק ירקות עשיר, שיכולים לספק חלק מהיתרונות התזונתיים.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להכין מרק עצמות עם עצמות דגים (אני קצת מפחד, האמת), ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע ביתרונות של כורכום כתרופה טבעית.

מיכאל ברנר's Avatar

מיכאל ברנר

מיכאל ברנר הוא חוקר עצמאי בתחום התזונה, הביוכימיה והמנגנונים המולקולריים של הזדקנות ואריכות חיים. בשנים האחרונות, הוא משלב ידע ממחקרים פורצי דרך עם חוכמה מסורתית מתרבויות ארוכות-חיים ברחבי העולם. הגישה הייחודית שלו מתמקדת בראיית המזון כ"מידע ביולוגי" ולא רק כמקור קלוריות או נוטריאנטים. מיכאל מקדיש את זמנו לבחינת המחקרים העדכניים ביותר, ניסויים עצמיים שיטתיים, וראיונות עם חוקרים מובילים בתחום אריכות החיים. הוא ידוע ביכולתו לתרגם מדע מורכב למידע מעשי ונגיש, תוך שילוב סיפורים אישיים וחקר מקרים.