ביום שלישי שעבר, בזמן שהכנתי טופו מוקפץ לארוחת ערב (אני יודעת, קלישאה), הבן שלי, איתי, שאל אותי פתאום: "אמא, אבל סויה זה לא מסוכן לגברים? שמעתי שזה עושה להם 'ציצי'!" צחקתי, כמובן, אבל זה גרם לי לחשוב: מאיפה השטויות האלה מגיעות? ומה באמת האמת על הסויה?
הרי כבר שנים שהסויה נמצאת בוויכוח תזונתי סוער. מצד אחד, היא מוצגת כפלא טבעי שמגן מפני מחלות לב, סרטן ואפילו עוזר להאריך ימים. מצד שני, היא מושמצת כמזון מהונדס גנטית שמכיל פיטואסטרוגנים שמשבשים את ההורמונים וגורמים לבעיות בריאותיות. אז מה נכון? בואו נצלול יחד לעולם המרתק של הסויה ונפריד בין מיתוס לאמת.
אז למה בעצם סויה?
הסויה היא קטניה מזינה שמכילה חלבון מלא (נדיר מהצומח!), סיבים, ויטמינים ומינרלים. אבל הכוכב האמיתי של הסויה הוא הפיטואסטרוגנים, במיוחד האיזופלבונים. פיטואסטרוגנים הם תרכובות צמחיות שמבנהן דומה לאסטרוגן האנושי, אבל הפעילות שלהן הרבה יותר חלשה. כאן מתחיל הבלבול והחששות.
שמעתי את ד"ר אביטל שטרית, מומחית לתזונה ולמניעת מחלות, אומרת בפודקאסט שלה: "פיטואסטרוגנים בסויה לא רק שאינם מזיקים, הם אפילו יכולים להיות מועילים, במיוחד לנשים בגיל המעבר." הופתעתי לגלות שהיא לא היחידה שמחזיקה בדעה הזו. מחקרים רבים מראים שצריכת סויה קשורה לירידה בסיכון לסרטן השד ולשיפור בתסמיני גיל המעבר.
המיתוסים הנפוצים על סויה (והאמת מאחוריהם):
- מיתוס מס' 1: סויה גורמת ל"ציצי" אצל גברים. זה פשוט לא נכון. מחקרים רבים לא מצאו קשר בין צריכת סויה מתונה לבין התפתחות שדיים אצל גברים. כדי להגיע לכמות פיטואסטרוגנים שעלולה להשפיע על ההורמונים, גבר צריך לאכול כמויות עצומות של סויה מדי יום - משהו כמו 10 מנות טופו ענקיות!
- מיתוס מס' 2: כל הסויה זהה. ממש לא. יש הבדל גדול בין סויה מעובדת מאוד (כמו חטיפי סויה או תחליפי בשר תעשייתיים) לבין סויה במצבה הטבעי או מעובדת באופן מינימלי (טופו, אדממה, מיסו, טמפה). הסויה המעובדת לרוב מכילה תוספים לא בריאים ופחות חומרים מזינים.
- מיתוס מס' 3: סויה גורמת לבעיות בבלוטת התריס. חלק מהמחקרים הראו שסויה יכולה להפריע לספיגת תרופות לבלוטת התריס, אבל זה נכון רק אם צורכים סויה באותו זמן שלוקחים את התרופה. אם מפרידים בין הצריכה של סויה לבין נטילת התרופה בכמה שעות, אין סיבה לדאגה.
אבל שימו לב – לא כדאי לצרוך סויה בכמויות מוגזמות, במיוחד אם יש לכם היסטוריה של בעיות הורמונליות או בעיות בבלוטת התריס. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא או תזונאי. שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם סויה אורגנית עדיפה על סויה לא אורגנית? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. באופן כללי, מזון אורגני עדיף מכיוון שהוא גדל ללא חומרי הדברה וכימיקלים מזיקים, אבל גם סויה לא אורגנית יכולה להיות חלק מתזונה בריאה ומאוזנת.
אסור לעשות את זה!
טעות נפוצה: להחליף את כל מקורות החלבון שלכם בסויה. חשוב לגוון את התזונה ולקבל חלבון ממקורות שונים, כמו קטניות אחרות, ביצים, דגים ובשר רזה (אם אתם אוכלים בשר). תזונה מאוזנת היא המפתח לבריאות טובה.
שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות!):
- יעל מחיפה שואלת: האם טופו תעשייתי זה בריא?
תשובה: תלוי. בדקו את רשימת הרכיבים. טופו שמכיל רק סויה, מים וקריש (כמו סידן כלוריד או ניגארי) הוא בסדר. הימנעו מטופו שמכיל תוספים רבים וחומרים משמרים.
- דוד מתל אביב שואל: אני ספורטאי, כמה סויה מותר לי לאכול?
תשובה: סויה היא מקור מצוין לחלבון עבור ספורטאים. צריכה מתונה של מנה אחת או שתיים ביום של טופו, אדממה או חלב סויה היא בטוחה ומועילה.
- שרה מירושלים שואלת: האם סויה מומלצת לנשים בהריון?
* תשובה: כן, צריכת סויה מתונה במהלך ההיריון בטוחה ואף יכולה להיות מועילה. עם זאת, חשוב להתייעץ עם רופא הנשים שלכם.
אז מה למדנו?
סויה היא מזון מזין שיכול להיות חלק מתזונה בריאה ומאוזנת. המיתוסים השליליים סביבה לרוב מוגזמים או לא מבוססים. עם זאת, חשוב לבחור בסויה איכותית ולא מעובדת, לצרוך אותה במתינות ולגוון את התזונה עם מקורות חלבון אחרים.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה תזונה עשירה בסויה - אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לעשות ניסוי קטן: אני אוסיף מנה אחת של סויה (טופו, אדממה או מיסו) לתפריט היומי שלי ואראה אם אני מרגישה שינוי כלשהו. אעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של מזונות מותססים וההשפעה שלהם על הבריאות.
