הפסטה של סבתא והסוד שאף אחד לא סיפר לי
ביום חמישי אחד, לפני איזה שנתיים, ישבתי אצל סבתא חנה לארוחת צהריים. תאמינו לי, הפסטה ברוטב עגבניות שלה זה משהו שאי אפשר לתאר במילים. אבל, וזה אבל גדול, אחרי הארוחה הרגשתי כבדה ועייפה כאילו הרמתי משקולות כל היום. באותו רגע הבנתי שמשהו בתזונה שלי פשוט לא מסתדר, ואולי אפילו מזקין אותי יותר מהגיל עצמו. זה גרם לי לחשוב – איך ייתכן שאוכל כל כך טעים יכול לגרום לי להרגיש כל כך רע? האם ייתכן שמה שלימדו אותנו על תזונה פשוט לא נכון? בואו נחקור יחד.
מה הן בכלל חומצות שומן ולמה הן חשובות? (בקצרה, בלי להירדם)
חומצות שומן הן אבני הבניין של השומנים בגוף שלנו, והן חיוניות לתפקוד תקין. הן משפיעות על הכל – מהמוח שלנו ועד למערכת החיסונית. יש לנו חומצות שומן חיוניות, כאלה שהגוף לא מייצר בעצמו ואנחנו חייבים לקבל מהמזון. אלה כוללות אומגה 3 ואומגה 6. הבעיה מתחילה כשהיחס ביניהן יוצא מאיזון.
טיפ קטן אבל משמעותי: תחשבו על הגוף שלכם כמו מנוע של מכונית. אם תשימו דלק לא מתאים, הוא יתחיל לגמגם, יתחמם ובסוף יתקלקל. אותו דבר עם חומצות שומן – יחס לא נכון יגרום לדלקת כרונית, הזדקנות מואצת ומחלות.
אומגה 3 מול אומגה 6: הקרב שלא מספרים לכם
רוב התזונה המערבית עשירה מדי באומגה 6 ודלה מדי באומגה 3. אומגה 6 נמצאת בשמנים צמחיים מעובדים (סויה, תירס, חמניות) שמוסיפים כמעט לכל מוצר מעובד. התוצאה היא דלקת כרונית בגוף, שקשורה למחלות לב, סוכרת, אלצהיימר ועוד.
אנקדוטה אישית: פעם הלכתי לדיאטנית שאמרה לי שאני חייבת לאכול יותר שמן חמניות כי "זה בריא ללב". רק אחרי שחקרתי את הנושא לעומק, הבנתי שזה בדיוק ההיפך!
מחקר מעניין: מחקר שפורסם ב- American Journal of Clinical Nutrition הראה שאנשים שצרכו יותר אומגה 3 (ביחס לאומגה 6) הציגו ירידה משמעותית בסמני דלקת בגוף.
המיתוס של "שומן רווי זה רע": הגיע הזמן לנפץ אותו
אחד המיתוסים הכי גדולים בתזונה זה ששומן רווי גורם למחלות לב. שנים אמרו לנו לאכול מרגרינה במקום חמאה. אבל מחקרים חדשים מראים שהקשר בין שומן רווי למחלות לב הרבה יותר מורכב, ושהשומנים המזיקים האמיתיים הם השומנים המעובדים (שומן טראנס, שמנים צמחיים מעובדים).
הערת ספקנות: למה עדיין ממליצים לנו על דברים שהוכחו כלא נכונים? מי מרוויח מזה? תחשבו על זה.
אסור לעשות את זה! הטעות הנפוצה שכולם עושים
אחת הטעויות הכי נפוצות היא לספור רק קלוריות. זה כמו לנהל עסק רק על סמך ההכנסות, בלי לבדוק את ההוצאות. הגוף שלנו הרבה יותר מתוחכם מסתם מכונת קלוריות. סוג השומן שאנחנו אוכלים משפיע על ההורמונים שלנו, על מצב הרוח שלנו ועל היכולת שלנו לרדת במשקל.
שאלה מהקהל (בדויה אבל רלוונטית): "אני אוכלת 1200 קלוריות ביום ולא יורדת במשקל. מה אני עושה לא נכון?"
תשובה: קלוריות זה לא הכל! תתמקדי בסוג המזון שאת אוכלת, ובמיוחד ביחס בין אומגה 3 לאומגה 6. תנסי להגדיל את צריכת האומגה 3 שלך (דגים שמנים, זרעי צ'יה, אגוזי מלך) ולהפחית שמנים צמחיים מעובדים.
אז מה עושים עכשיו? 5 צעדים פשוטים להתחלה
1. תקראו תוויות: תבדקו את רשימת הרכיבים של כל מוצר שאתם קונים. תתרחקו משמנים צמחיים מעובדים.
2. תאכלו דגים שמנים: סלמון, מקרל, טונה – הם מקור מצוין לאומגה 3.
3. תוסיפו זרעי צ'יה ופשתן: הם קלים להוספה לשייקים, דגני בוקר או יוגורט.
4. תשתמשו בשמן זית: הוא בריא יותר משמנים צמחיים אחרים.
5. תצמצמו מזון מעובד: הוא עשיר בשמנים מזיקים ודל בחומרים מזינים.
ניסוי קטן לשבוע: אתגר האומגה 3
בואו ננסה יחד ניסוי קצר. במשך שבוע, תגדילו את צריכת האומגה 3 שלכם ותראו איך אתם מרגישים. תאכלו מנה של דג שמן לפחות פעמיים בשבוע, תוסיפו זרעי צ'יה לארוחת הבוקר ותימנעו ממזון מעובד. שימו לב לשינויים במצב הרוח, באנרגיה ובבריאות הכללית שלכם.
אני עדיין תוהה...
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון עבור הגוף שלי, ואם מישהו מכם ניסה דיאטה עשירה באומגה 3 – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות להכין יותר אוכל בבית ולהימנע ככל האפשר ממזון מעובד, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תזונה למיקרוביום.
אז מה אתם אומרים? מוכנים לנסות?
