הרזוורטרול שכולם לוקחים? הסכנה הנסתרת שאף אחד לא מזהיר מפניה

Close-up of red grapes and a glass of red wine, with a subtle scientific overlay depicting a molecule.
כולם מדברים על היתרונות של רזברטרול, אבל מה הסכנות הנסתרות? האם תוסף רזברטרול באמת שווה את זה? בואו נפריד את המיתוס מהמציאות.

ביום רביעי שעבר, בזמן שהכנתי חביתה לארוחת ערב (כן, אני יודעת, הפוך על הפוך), נתקלתי שוב בכתבה הזאת על רזברטרול. אתם יודעים, החומר הזה שנמצא בענבים אדומים, שכולם מספרים שהוא סוג של מעיין נעורים. אבל הפעם, במקום להישאב להייפ, עצרתי רגע ושאלתי את עצמי: רגע, אם זה כזה פלא, למה אני לא מרגישה בת 20? ומדוע הרופא שלי מעולם לא המליץ לי על זה?

המאמר הזה הוא לא עוד שבח להבטחות האנטי-אייג'ינג של רזברטרול. אנחנו הולכים לדבר על מה שאף אחד לא רוצה לדבר עליו: הפוטנציאל לבעיות, תופעות הלוואי, ובעיקר – האם זה באמת שווה את זה? בואו נצלול פנימה, אבל בלי האווירה המאגית הזאת, אלא עם משקפיים של מדע וקצת הומור.

רזברטרול: קצת רקע לפני שמגזימים

רזברטרול הוא פוליפנול, סוג של נוגד חמצון, שנמצא בענבים (בעיקר באדומים), פירות יער, בוטנים, ואפילו בשוקולד מריר. המחקרים הראשוניים, שנעשו בעיקר על תאים במעבדה או על חיות קטנות כמו תולעים ועכברים, הראו תוצאות מבטיחות: שיפור בסמני דלקת, הגנה על הלב, ואפילו הארכת חיים. אבל כאן מתחילים ה"אבל" הגדולים.

הריכוז של רזברטרול בכוס יין אדום הוא נמוך יחסית. כדי להגיע למינונים שנראו יעילים במחקרים, צריך לקחת תוסף. וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

אז מה הבעיה עם התוסף?

זה בדיוק מה ששאלתי את ד"ר כהן, רופא המשפחה שלי, בפגישה האחרונה. הוא העלה כמה נקודות חשובות:

  • זמינות ביולוגית נמוכה: הגוף שלנו לא סופג רזברטרול בצורה יעילה. מה שאומר שאפילו אם תיקחו מנה גדולה, רוב החומר הזה פשוט יעבור דרככם בלי לעשות הרבה.
  • תופעות לוואי אפשריות: מינונים גבוהים של רזברטרול יכולים לגרום לבחילות, הקאות, שלשולים, ואפילו להפרעות בתפקודי כבד. לא כיף.
  • אינטראקציות תרופתיות: רזברטרול יכול להפריע לפעולה של תרופות מסוימות, כמו מדללי דם. אם אתם לוקחים תרופות, חשוב להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים לקחת תוסף.

שמעתי פעם בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק (FoundMyFitness) שהיא הזכירה מחקר שמצא שרזברטרול עלול להפריע ליצירת טסטוסטרון בגברים. זה גרם לי לחשוב – אנחנו מחפשים מעיין נעורים אבל עלולים לשלם על זה מחיר הורמונלי?

המיתוס של היין האדום: האם כוס יין ביום זה באמת בריא?

אחד הטיעונים הנפוצים הוא שיין אדום בריא בזכות הרזברטרול שהוא מכיל. אבל האמת היא קצת יותר מורכבת. יין אדום מכיל גם אלכוהול, וצריכה מוגזמת של אלכוהול קשורה לבעיות בריאות רבות, כולל מחלות כבד, סרטן, ומחלות לב.

במילים אחרות: היתרונות הפוטנציאליים של רזברטרול ביין אדום עלולים להיות מוצלים על ידי הנזקים של האלכוהול.

אז מה עושים? להפסיק לשתות יין אדום? לא בהכרח. אבל חשוב לזכור שהמפתח הוא מתינות. כוס אחת ביום לאישה, שתיים לגבר, ואם אתם לא שותים אלכוהול – אל תתחילו רק בגלל הרזברטרול.

אסור לעשות את זה! (או לפחות כדאי לחשוב פעמיים)

טעות נפוצה היא לקחת רזברטרול בלי להתייעץ עם רופא, במיוחד אם אתם לוקחים תרופות או סובלים ממחלות רקע. זה כמו לנסות לתקן מנוע של מכונית בלי להבין איך הוא עובד – אתם עלולים לעשות יותר נזק מתועלת.

וגם, חשוב להבין שתוסף רזברטרול הוא לא תחליף לתזונה בריאה ואורח חיים פעיל. אפשר לחשוב על זה כתוספת קטנה, אבל הבסיס צריך להיות חזק ויציב.

שאלות מהקהל (בדיוניות, אבל רלוונטיות)

  • אבי מחיפה שואל: "האם רזברטרול יכול לרפא סרטן?"

התשובה הקצרה היא לא. המחקרים עדיין בשלבים מוקדמים, ואין הוכחות חד משמעיות לכך שרזברטרול יכול לרפא סרטן.

  • דנה מתל אביב שואלת: "האם כדאי לקחת רזברטרול כדי להאריך את החיים?"

גם כאן, אין תשובה חד משמעית. המחקרים על הארכת חיים נעשו בעיקר על חיות, והתוצאות לא תמיד רלוונטיות לבני אדם.

  • יואב מירושלים שואל: "מה עדיף, לקחת תוסף רזברטרול או לאכול ענבים אדומים?"

* עדיף לאכול ענבים אדומים. הם מכילים רזברטרול, אבל גם ויטמינים, מינרלים, וסיבים תזונתיים.

מה אני הולכת לעשות?

אני אישית החלטתי שאני לא הולכת לקחת תוסף רזברטרול. אני מעדיפה לקבל את הרזברטרול שלי ממקורות טבעיים, כמו ענבים אדומים ושוקולד מריר. ובעיקר, אני הולכת להמשיך לאכול תזונה בריאה, להתעמל, ולישון מספיק. אולי זה לא סקסי כמו "מעיין נעורים", אבל זה עובד.

החודש הקרוב אני מתכננת לנסות להגדיל את צריכת הפירות והירקות הסגולים שלי, כמו חמוציות ואוכמניות. אעדכן כאן בהמשך אם אני מרגישה שינוי!

אולי בפעם הבאה ניגע בנושא של גלוטתיון – נוגד חמצון חזק אחר שהגוף שלנו מייצר בעצמו.

מיכאל ברנר's Avatar

מיכאל ברנר

מיכאל ברנר הוא חוקר עצמאי בתחום התזונה, הביוכימיה והמנגנונים המולקולריים של הזדקנות ואריכות חיים. בשנים האחרונות, הוא משלב ידע ממחקרים פורצי דרך עם חוכמה מסורתית מתרבויות ארוכות-חיים ברחבי העולם. הגישה הייחודית שלו מתמקדת בראיית המזון כ"מידע ביולוגי" ולא רק כמקור קלוריות או נוטריאנטים. מיכאל מקדיש את זמנו לבחינת המחקרים העדכניים ביותר, ניסויים עצמיים שיטתיים, וראיונות עם חוקרים מובילים בתחום אריכות החיים. הוא ידוע ביכולתו לתרגם מדע מורכב למידע מעשי ונגיש, תוך שילוב סיפורים אישיים וחקר מקרים.