ביום רביעי שעבר, בזמן שהכנתי סלט קינואה ענק לארוחת צהריים (כן, אני מאלה שאוהבים קינואה), תהיתי לעצמי: האם אני בכלל בכיוון הנכון? הרי כל שני וחמישי צצה לה דיאטה חדשה שמבטיחה לנו חיים ארוכים ומאושרים, והפעם התור של הקטוגנית להשתלט על הכותרות. אז מה באמת עדיף? דגנים מלאים, שהסבתא תמיד אמרה שהם "אוכל לנשמה", או קטוגני, שהפך לשם נרדף לירידה מהירה במשקל? בואו נצלול פנימה, בלי דרמות מיותרות ובלי הבטחות שווא.

מהו בכלל הסיפור עם דגנים מלאים וקטוגני?

לפני שאנחנו מתחילים לזרוק אחד על השני תירס וסטייקים, חשוב להבין מה כל צד מציע.

• דגנים מלאים: הם בדיוק מה שהם נשמעים – דגנים שנשמרו בשלמותם, עם כל הטוב שהטבע העניק להם: סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות. הם מתעכלים לאט יותר, שומרים על רמות סוכר יציבות יותר בדם, ויכולים לתרום לתחושת שובע לאורך זמן. דוגמאות קלאסיות: קינואה, אורז מלא, שיבולת שועל, כוסמת ולחם מחיטה מלאה (אמיתית, כן?).

• קטוגני: דיאטה דלת פחמימות ועשירה בשומן. המטרה שלה היא לגרום לגוף לעבור למצב של קטוזיס – מצב שבו הגוף משתמש בשומן כמקור אנרגיה עיקרי במקום בפחמימות. זה יכול להוביל לירידה מהירה במשקל, אבל גם דורש משמעת עצמית גבוהה והתאמות תזונתיות רבות.

אז למה זה בכלל חשוב? כי תזונה היא כמו דלק למכונית שלנו – אם נכניס דלק לא מתאים, המנוע יתחיל לגמגם ואולי אפילו יתקלקל. אותו דבר קורה לגוף שלנו כשאנחנו לא אוכלים נכון.

האמת המדעית: מה אומרים המחקרים?

אני לא אוהב להסתמך רק על מה ש"כולם אומרים". לכן, יצאתי לחפש את האמת במחקרים. גיליתי כמה דברים מעניינים:

מחקרים רבים מצביעים על כך שצריכה גבוהה של דגנים מלאים קשורה לירידה בסיכון למחלות לב, סוכרת סוג 2 ואפילו סוגי סרטן מסוימים. לדוגמה, מחקר שפורסם ב- American Journal of Clinical Nutrition הראה שאנשים שאכלו הכי הרבה דגנים מלאים היו בעלי סיכון נמוך ב-22% לפתח מחלות לב וכלי דם.

דיאטה קטוגנית הוכחה כיעילה לטיפול באפילפסיה, במיוחד בילדים. בנוסף, ישנן עדויות מצטברות לכך שהיא יכולה לעזור לירידה במשקל ולשיפור בסמני בריאות מסוימים, כמו רמות סוכר ושומנים בדם. מחקר שפורסם ב-The Lancet Diabetes & Endocrinology הראה שאנשים שעקבו אחרי דיאטה קטוגנית ירדו יותר במשקל ושיפרו את רמות הסוכר שלהם בהשוואה לאנשים שעקבו אחרי דיאטה דלת שומן.

אבל שימו לב! לא כל מה שמנצנץ זהב. דיאטה קטוגנית יכולה להיות מאתגרת לאורך זמן ויכולה לגרום לתופעות לוואי כמו "שפעת קטוגנית" (עייפות, כאבי ראש, עצירות) וחסרים תזונתיים אם לא מתכננים אותה בקפידה.

המיתוסים שחייבים לנפץ

אחד המיתוסים הנפוצים הוא ש"כל הקלוריות אותו דבר". כאילו לא משנה אם אכלתם 500 קלוריות של סוכר או 500 קלוריות של ירקות ושומנים בריאים – הגוף יגיב אותו הדבר. זה פשוט לא נכון! סוג המזון משפיע על ההורמונים, על רמות האנרגיה ועל הבריאות הכללית שלנו.

עוד מיתוס? "פחמימות משמינות". זה נכון רק אם אתם אוכלים פחמימות מעובדות בכמויות גדולות. פחמימות מורכבות, כמו אלה שנמצאות בדגנים מלאים, הן חלק חשוב מתזונה מאוזנת.

אז מה עושים?

אז מה המסקנה? מי המנצח בקרב הזה? לדעתי, אין מנצח אחד. הבחירה בין דגנים מלאים וקטוגני תלויה בהמון גורמים: מצב בריאותי, מטרות אישיות, העדפות טעם ואפילו אורח חיים.

אסור לעשות את זה! אל תתחילו דיאטה קיצונית בלי להתייעץ עם דיאטן/ית או רופא/ה. הם יכולים לעזור לכם להתאים תוכנית תזונה שתתאים לכם כמו כפפה ליד.

שאלה מהקהל (בדויה): "אני שומעת הרבה על 'אינדקס גליקמי' ו'עומס גליקמי'. מה זה בכלל ולמה זה חשוב?"

תשובה קצרה: אינדקס גליקמי מודד כמה מהר מזון מסוים מעלה את רמת הסוכר בדם. עומס גליקמי לוקח בחשבון גם את כמות הפחמימות במנה. שניהם יכולים לעזור לכם לבחור מזונות שישמרו על רמות סוכר יציבות.

ניסוי קטן לשבוע: בואו ננסה משהו ביחד

בואו נצא למסע תזונתי קצר. שבוע של ניסוי שבו נשלב אלמנטים משני העולמות:

1. התמקדו בדגנים מלאים לא מעובדים: החליפו את הלחם הלבן באורז מלא או קינואה.

2. הוסיפו שומנים בריאים: אבוקדו, שמן זית, אגוזים וזרעים.

3. הגבילו פחמימות פשוטות: סוכר, שתייה ממותקת ומאפים.

4. שימו לב לתחושות הגוף שלכם: האם אתם מרגישים יותר אנרגיה? פחות רעבים?

רשמו את התוצאות שלכם. אני ממש סקרן לשמוע מה גיליתם!

סיום פתוח: המסע רק התחיל

אני עדיין לומד המון על תזונה, וזה מרתק אותי. אני חושב שהדבר הכי חשוב זה להקשיב לגוף שלנו ולמצוא את מה שעובד הכי טוב בשבילנו. אני מתכנן להעמיק בנושא של השפעת התזונה על המיקרוביום במעיים בחודש הקרוב.

מה אתכם? האם ניסיתם כבר דיאטות דגנים או קטוגניות? אשמח לשמוע מהניסיון שלכם בתגובות! ואולי בפעם הבאה נדבר על צום לסירוגין – עוד טרנד חם בעולם הבריאות.