ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נוראי בדרך חזרה מאימון כושר (שכנראה לא עזר לי בכלל...), התחלתי לחשוב על הטחינה. כן, כן, הטחינה. איך יכול להיות שמאכל כל כך פשוט, שמורכב בסך הכל משומשום טחון, יכול להיות כל כך טעים, מזין... ואולי אפילו, משפיע על ההורמונים שלנו? פעם חשבתי שטחינה זה סתם עוד ממרח, אבל אז גיליתי עולם שלם של יתרונות תזונתיים, והתחלתי לחשוד שיש בה יותר ממה שחשבתי. אז, איך השומשום הקטן הזה קשור להורמוני הצעירות שלנו? בואו נצלול פנימה.
טחינה: מעבר לטעם, אל המדע
טחינה, על בסיס שומשום מלא, היא הרבה יותר מסתם ממרח טעים על הפלאפל. היא אוצר של חומרים מזינים חיוניים: סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ, וויטמינים מקבוצת B. אבל מה שהכי מעניין אותנו כאן הוא השפעתה הפוטנציאלית על הורמונים, במיוחד אלה שמשפיעים על תחושת חיוניות וצעירות.
אז למה בעצם טחינה? זה פשוט – שומשום מכיל ליגננים, סוג של פיטואסטרוגנים – תרכובות צמחיות שמבנה שלהן דומה לאסטרוגן. ליגננים אלה יכולים להיקשר לקולטני אסטרוגן בגוף, ובכך להשפיע על הפעילות ההורמונלית. שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר רונדה פטריק, והופתעתי לגלות שמחקרים מראים שליגננים יכולים לעזור לווסת את רמות האסטרוגן, במיוחד אצל נשים בגיל המעבר.
אנקדוטה קטנה מהשוק
לפני כמה שבועות, בשוק הכרמל הסואן, שמעתי שיחה בין שתי נשים מבוגרות. אחת התלוננה על גלי חום, והשנייה, עם חיוך חכם, המליצה לה לאכול יותר טחינה. בהתחלה גיחכתי לעצמי, אבל אז חשבתי – אולי יש משהו במה שהיא אמרה? אולי החוכמה המסורתית הזו מבוססת על ידע עמוק יותר ממה שאנחנו מבינים?
מיתוס הטחינה המשמינה: הפרכת הסטיגמה
רבים חושבים שטחינה משמינה בגלל אחוזי השומן הגבוהים. זה מיתוס! נכון, טחינה עשירה בשומן, אבל זה שומן בריא, חד בלתי רווי, שמסייע בשמירה על בריאות הלב וכלי הדם. בנוסף, היא עשירה בסיבים תזונתיים, שגורמים לתחושת שובע ועוזרים לווסת את רמות הסוכר בדם.
אסור לעשות את זה! טעות נפוצה
טעות נפוצה היא לקנות טחינה תעשייתית שעברה עיבוד מוגזם. טחינה תעשייתית מכילה לעיתים קרובות חומרים משמרים, שמנים צמחיים באיכות ירודה, ותוספות סוכר. הקפידו לקנות טחינה גולמית משומשום מלא בלבד, ורצוי מחקלאי מקומי.
שאלה רטורית: האם אפשר לסמוך על כל מחקר?
האם כל מחקר שקוראים עליו הוא בהכרח נכון? ברור שלא. צריך תמיד לבחון את המתודולוגיה, את גודל המדגם, ואת המקור של המידע. אבל, כאשר יש מספר מחקרים שמצביעים על אותו כיוון, אפשר להתחיל להאמין שיש משהו בדבר.
שאלות מהקהל (מדומות, אבל רלוונטיות)
- רינה מרמת גן שואלת: האם טחינה גולמית באמת יותר בריאה מטחינה רגילה?
תשובה: כן! טחינה גולמית עוברת פחות עיבוד, ולכן שומרת על הערכים התזונתיים שלה בצורה טובה יותר.
- דניאל מתל אביב שואל: כמה טחינה מומלץ לאכול ביום?
תשובה: 2-3 כפות טחינה ביום יכולות להספיק כדי לקבל את היתרונות הבריאותיים שלה, מבלי להגזים בצריכת הקלוריות.
- אורית מחיפה שואלת: האם טחינה מתאימה לכולם?
* תשובה: רוב האנשים יכולים לצרוך טחינה בבטחה, אבל אנשים הסובלים מאלרגיה לשומשום צריכים להימנע ממנה לחלוטין.
בואו נחקור יחד: ניסוי הטחינה השבועי
אני מציעה ניסוי קטן: שבוע שבו אתם משלבים טחינה בתפריט היומיומי שלכם. לא חייבים להגזים – מספיק כף או שתיים ביום. שימו לב איך אתם מרגישים – האם יש שינוי ברמות האנרגיה, במצב הרוח, או באיכות השינה? שתפו אותי בתגובות!
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכננת לנסות לשלב טחינה בקינוחים בריאים, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בהשפעה של טחינה על בריאות העור והשיער.
