ביום שלישי שעבר, בזמן שעמדתי בפקק המטורף של איילון, אחרי אימון "פונקציונלי" שהרגיש יותר כמו קרקס מאולץ, תהיתי לעצמי – האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו עושים? האם כל ה"סקוואטים בולגריים" וה"קיקבוקסינג אירובי" באמת מקדמים אותנו לכיוון בריאות אופטימלית, או שאנחנו פשוט משעבדים את הגוף שלנו לטרנד חולף?

אני זוכר את סבתא שלי, עליה השלום, בת 87, מטפסת על עץ תאנה בחצר שלה כאילו הייתה בת 20. בלי "חימום דינאמי", בלי "תרגילי מוביליות", פשוט עלתה וקטפה תאנים. זה גרם לי לחשוב – מה הסוד שלה?

למה אנחנו צריכים להמציא את הגלגל מחדש?

בתעשיית הכושר והאימון, אנחנו נוטים לסבך דברים. אנחנו ממציאים תרגילים חדשים ומורכבים, משתמשים בציוד יקר, ומסתמכים על תיאוריות מדעיות מורכבות. אבל האם שכחנו את הפשטות של תנועה טבעית? האם שכחנו את החוכמה העתיקה של הגוף האנושי?

בואו נסתכל על קהילות ילידיות ומסורתיות ברחבי העולם. תושבי אוקינאווה ביפן, למשל, ידועים באריכות ימיהם ובבריאותם המצוינת גם בגילאים מופלגים. הם לא מבצעים תרגילי כושר מודרניים. הם פשוט חיים חיים פעילים, הכוללים גינון, הליכה רבה, ואינטראקציה חברתית ענפה.

או קחו את תושבי הרי הקווקז, שגם הם חיים חיים ארוכים ובריאים. הם רועים צאן, עובדים בשדות, ורוקדים ריקודים מסורתיים הכוללים תנועות גוף מורכבות. הם לא מרימים משקולות בחדר כושר, אבל הם מרימים דברים כבדים בחיי היומיום שלהם.

מה המכנה המשותף? תנועה טבעית, מגוונת, ומשולבת בחיי היומיום.

הפרדוקס של ה"פרימיטיביות" המתקדמת

הנה פרדוקס מעניין: תנועה "פרימיטיבית" יותר, כזו שמדמה את התנועות שעשו אבותינו הקדמונים, היא למעשה מתקדמת יותר מבחינת בריאות ותפקוד. למה? כי היא מפעילה את כל שרירי הגוף, משפרת את המוביליות, מחזקת את המפרקים, ומקנה לנו את היכולת לנוע בחופשיות ובטבעיות.

תחשבו על זה: אריה בסוואנה לא מבצע מתיחות מורכבות לפני שהוא יוצא לצוד. הוא פשוט קם, מתמתח באופן אינסטינקטיבי, ויוצא לדרך. אז למה אנחנו, שמצוידים באותו גוף כמוהו, צריכים לעשות כל כך הרבה הכנות מלאכותיות?

אני זוכר ששמעתי בפודקאסט של ד"ר קלי סטארט (מומלץ בחום!) שהוא דיבר על כך שהגוף האנושי הוא כמו כלי נגינה. אם לא מנגנים עליו, הוא יוצא מכיוון. ואם מנגנים עליו רק בצורה אחת, הוא הופך להיות נוקשה ומוגבל.

אז מה עושים? איך חוזרים לתנועה טבעית?

1. הקשיבו לגוף שלכם: שכחו לרגע מההנחיות החיצוניות והתחילו להקשיב לאינטואיציה התנועתית שלכם. מה הגוף שלכם רוצה לעשות? אולי הוא רוצה להתמתח, להתכופף, להסתובב, או פשוט לרקוד.

2. תנועה מגוונת: אל תתמקדו רק בתרגילים מסוימים בחדר הכושר. נסו תנועות חדשות, כמו טיפוס על עצים (בזהירות!), זחילה על ארבע, או משחקי ילדים.

3. שלבו תנועה בחיי היומיום שלכם: במקום לשבת כל היום מול המחשב, קומו כל שעה ועשו כמה תנועות פשוטות. צאו להליכה בטבע, עלו במדרגות במקום במעלית, או אפילו רקדו קצת בבית.

4. חפשו השראה מתרבויות אחרות: למדו על תנועות ותרגילים ייחודיים מתרבויות שונות. למשל, בשיטת הפלדנקרייז יש תרגילים שמטרתם היא להרחיב את המודעות התנועתית.

מילה על מיתוסים נפוצים:

מיתוס: "צריך לעשות מתיחות סטטיות לפני אימון."

האמת: מחקרים רבים מראים שמתיחות סטטיות לפני אימון יכולות דווקא להפחית את הכוח והביצועים. עדיף לעשות חימום דינאמי, הכולל תנועות שמכינות את הגוף לפעילות.

אסור לעשות את זה! אל תכריחו את הגוף שלכם לעשות תנועות שהוא לא בנוי אליהן. זה יכול לגרום לפציעות.

שאלות מהקהל (בדויות, אבל רלוונטיות):

• רינה מחיפה שואלת: "אני עובדת מול מחשב כל היום. איך אני יכולה לשלב יותר תנועה בחיי?"

תשובה: קומי כל שעה ועשי כמה מתיחות פשוטות. צאי להליכה קצרה בזמן ההפסקה. השתמשי בשולחן עמידה חלק מהיום.

• דוד מתל אביב שואל: "אני לא אוהב חדרי כושר. יש דרך אחרת להתאמן?"

תשובה: בהחלט! תנועה טבעית יכולה להיות הרבה יותר מהנה ויעילה מחדר כושר. נסו טיפוס, שחייה בים, או ספורט קבוצתי.

"הגוף זוכר."

ניסוי תנועתי קצר:

עכשיו, קומו מהכיסא ועשו את הדבר הראשון שהגוף שלכם מבקש. אולי זה להתמתח, להסתובב, או פשוט לנשום עמוק. שימו לב לתחושות בגוף שלכם. האם אתם מרגישים נוקשות, מתח, או חופש? תנו לעצמכם רגע להתחבר לאינטליגנציה התנועתית הטבעית שלכם.

אני עדיין לומד איך להקשיב לגוף שלי ולנוע בצורה טבעית. זה תהליך מתמשך, אבל אני מאמין שזה שווה את המאמץ. אני מתכנן לנסות ללכת יחף יותר בטבע בחודש הקרוב, ואעדכן כאן בהמשך איך זה הולך. אולי בפעם הבאה נדבר על איך התזונה משפיעה על הגמישות והסיבולת שלנו. תזונה זה כבר סיפור אחר לגמרי...