ביום רביעי שעבר, כשישבתי בבית קפה בדיזינגוף, ניסיתי לקום מהכיסא הזה שהם קוראים לו "ארגונומי". אחרי מאבק קצר, הצלחתי, אבל הרגשתי כמו רובוט חלוד. זה גרם לי לחשוב מחדש על כל ה"ספורט" שאני עושה – האם אני באמת זז בצורה שהגוף שלי מבין? או שאני רק מענה אותו ב"תרגילים" שאמורים לעשות אותי "יותר טוב"?

אז למה בעצם תנועה צריכה להיות מהירה, קשה, שורפת? מי קבע את זה בכלל? תחשבו על זה רגע – הרי רק לפני כמה דורות אנשים פשוט זזו כדי לשרוד. לא היה להם זמן לחדרי כושר, אבל הם היו חזקים, גמישים, ובעיקר – בריאים.

שמעתי פעם בפודקאסט של טים פריס, שהוא דיבר על קהילות ילידיות ששומרות על כושר מדהים גם בגיל מופלג. הוא סיפר על קשישים באוקינאווה שעובדים בשדות עד גיל 90, כאילו הם בני 40. לא סקוואטים עם משקולות, לא ריצות ספרינט – פשוט תנועה יומיומית, איטית, מתואמת. זה הכניס לי רעיון לראש, אולי הם עלו על משהו שאנחנו פספסנו.

הטכניקה היפנית הסודית שמשגעת את העולם (ובצדק!)

אז מה בעצם הסיפור עם התנועות האיטיות האלה? מדובר בגישה שמבוססת על ההבנה שהגוף שלנו הוא מכונה מדהימה שיודעת לרפא את עצמה, כל עוד אנחנו נותנים לה את הכלים הנכונים. אחד הכלים האלה הוא תנועה איטית, מודעת, שמחברת אותנו לגוף שלנו מחדש.

במקום לשבור את הגוף באימונים אינטנסיביים, אנחנו בעצם נותנים לו הזדמנות להתחדש, לתקן נזקים, ולחזק את עצמו מבפנים. זה קצת כמו לתת לגוף "מסאז'" עמוק מבפנים.

טיפ קטן – עוצמה גדולה:

נסו את זה: שבו על כיסא. עכשיו, קומו לאט, מאוד לאט. שימו לב לכל שריר שמתגייס לפעולה. איך כפות הרגליים דוחפות את הרצפה, איך הירכיים מתייצבות, איך הגב מתארך. תעשו את זה חמש פעמים, ובכל פעם תנסו להרגיש משהו חדש. תגלו שזה אימון רציני!

אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לעשות תנועות מורכבות מדי ישר מההתחלה. זה קצת כמו לנסות לנגן סולו גיטרה לפני שלמדתם את האקורדים הבסיסיים. התחילו בתנועות פשוטות, תתמקדו באיכות ולא בכמות, והקשיבו לגוף שלכם.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים מתיחות מורכבות, אם חיות פשוט מתמתחות באופן טבעי לפני פעילות? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. אולי התשובה היא שאנחנו איבדנו את האינטואיציה התנועתית שלנו, ואנחנו צריכים ללמוד אותה מחדש.

מיתוסים שצריך לנפץ:

• "אימון חייב להיות קשה כדי להיות יעיל." שטויות במיץ! אימון צריך להיות מותאם לגוף שלכם, לצרכים שלכם, וליכולות שלכם. אם אתם מרגישים כאב – עצרו!
• "צריך להתמתח לפני אימון." לא תמיד. מחקרים מראים שמתיחות סטטיות לפני אימון יכולות דווקא להפחית את הביצועים. עדיף לעשות חימום דינמי – תנועות שמדמות את הפעילות שאתם הולכים לעשות.
• "ככל שתתאמנו יותר, כך תהיו יותר בכושר." זה נכון חלקית. מנוחה חשובה לא פחות מאימון. תנו לגוף שלכם זמן להתאושש ולבנות את עצמו מחדש.

תנועה "פרימיטיבית" – יותר מתקדמת ממה שחשבתם

אחד הדברים הכי מרתקים בגישה הזו הוא הרעיון של תנועה "פרימיטיבית". מה זה אומר? זה אומר לחזור לתנועות הבסיסיות שהיינו עושים כילדים – זחילה, התגלגלות, טיפוס. התנועות האלה מחזקות את השרירים המייצבים, משפרות את הקואורדינציה, ומחברות אותנו לגוף שלנו בצורה עמוקה יותר.

דמיינו אריה בגן חיות שמסתובב הלוך ושוב באותו מסלול. זה מה שקורה לנו כשאנחנו רצים על הליכון שעה ביום. לעומת זאת, אריה בטבע נע בצורה מגוונת, משתנה, ומתאימה לסביבה שלו. הוא זז כדי לשרוד, ולא כדי "לשרוף קלוריות".

תיבת שאלות מהקהל (הדמיוני, אבל לגמרי אמיתי ברוח)

• אורית מחיפה שואלת: "אני סובלת מכאבי גב כרוניים. האם תנועות איטיות יכולות לעזור?"

תשובה: בהחלט! תנועות איטיות ומודעות יכולות לחזק את השרירים המייצבים של הגב, לשפר את היציבה, ולהפחית את הכאב. אבל חשוב להתייעץ עם פיזיותרפיסט לפני שמתחילים תוכנית אימונים.

• יואב מתל אביב שואל: "אין לי זמן לאימונים ארוכים. האם אני יכול לשלב תנועות איטיות ביום יום שלי?"

תשובה: בטח! אתם יכולים לעשות כמה מתיחות קצרות ליד שולחן העבודה, ללכת קצת יותר לאט ברחוב, או לעשות כמה תרגילי נשימה עמוקה לפני השינה. כל תנועה קטנה יכולה לעשות הבדל גדול.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועות "פרימיטיביות" ביום יום שלי, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בחיבור בין תנועה לנשימה.