ביום ראשון האחרון, כשגללתי באינסטגרם אחרי ארוחת צהריים מאוחרת, פתאום הרגשתי מוצפת. לא ידעתי בדיוק למה. פתאום שמתי לב לזה - צבע כחול מנצנץ מכל פינה. הלוגו של פייסבוק, הטוויטר, לינקדאין... אפילו האייקון של ההודעות באפליקציה של הבנק שלי. כחול כחול כחול. משהו בצבע הזה, שפעם הרגיע אותי, פתאום הדליק לי נורה אדומה.
יצא לי לחשוב על זה הרבה בשבועות האחרונים, ומצאתי שהתשובה מטרידה: חברות הטכנולוגיה משתמשות בצבע הזה – בצורה מודעת! – כדי לשמור אותנו מכורים. איך זה עובד? בואו נצלול פנימה.
הכחול המנצנץ והמוח שלנו: רומן מסוכן
אוקיי, אז למה דווקא כחול? התשובה קצת יותר מורכבת ממה שנדמה. כחול הוא צבע מרגיע באופן מסורתי, הוא מזכיר לנו שמיים רחבים ואוקיינוס אינסופי. אבל כאן בדיוק הטריק – חברות הטכנולוגיה משתמשות בו כדי להוריד את ההתנגדות שלנו, כדי שנרגיש בטוחים ונינוחים, וכך נבלה יותר זמן בפלטפורמה. הן משתמשות בו כמו סוס טרויאני פסיכולוגי.
טיפ קטן: נסו לשים לב כמה פעמים ביום אתם נתקלים בצבע הכחול באפליקציות שונות. זה מדהים כמה שזה נפוץ!
האמיגדלה משתגעת: כשה"גלאי עשן" יוצא משליטה
עכשיו, בואו נדבר קצת על המוח שלנו. יש לנו אזור קטן וחמוד שנקרא אמיגדלה, שאפשר לדמות אותו ל"גלאי עשן" שמזהה סכנות. כשאנחנו גוללים ברשתות החברתיות, האמיגדלה שלנו מקבלת כל מיני אותות – הודעות חדשות, לייקים, תגובות – והיא מתחילה לעבוד שעות נוספות.
הבעיה היא, שאם האמיגדלה עובדת יותר מדי, היא הופכת להיות רגישה מדי. כלומר, גם דברים קטנים מתחילים להלחיץ אותנו – השוואות לאחרים, פחד לפספס (FOMO), ביקורת ברשת. במילים אחרות, אנחנו נכנסים למן מעגל קסמים של חרדה.
שמעתי הרצאה של ד"ר ג'וזף לדו, נוירוביולוג מדהים, שאמר שהאמיגדלה שלנו מגיבה לגירויים בסביבה גם בלי שאנחנו מודעים לכך. זה אומר שהכחול המנצנץ הזה יכול להשפיע עלינו גם אם אנחנו לא חושבים עליו באופן מודע.
נוירופלסטיות: האור בקצה המנהרה (ואיך הבודהיזם קשור לזה)
אבל אל ייאוש! יש לנו גם את היכולת המדהימה של המוח להשתנות – תכונה שנקראת נוירופלסטיות. במילים פשוטות, זה אומר שאנחנו יכולים "לאמן" את המוח שלנו להגיב אחרת לגירויים.
הפילוסופיה הבודהיסטית מדברת על זה כבר אלפי שנים. דרך מדיטציה ותרגול מודעות, אנחנו יכולים להתבונן במחשבות וברגשות שלנו מבלי להיסחף איתם. אנחנו יכולים להבין שהם חולפים, כמו עלים על זרם הנחל.
טיפ פרקטי: נסו לעשות מדיטציה קצרה של 5 דקות ביום. פשוט שבו בנוח, עצמו עיניים, ותתמקדו בנשימה. שימו לב למחשבות שעולות, אבל אל תשפטו אותן. פשוט תנו להן לחלוף.
מיתוס: "אני חייב להיות מחובר כל הזמן!"
אחת הטעויות הכי נפוצות היא לחשוב שאנחנו חייבים להיות מחוברים לרשתות החברתיות 24/7. אני מכירה את זה טוב מדי. פעם הייתי בטוחה שאם אני לא מעדכנת כל חמש דקות, אני מפספסת משהו חשוב.
אבל זה פשוט לא נכון. האמת היא, שדווקא כשאנחנו מתנתקים קצת, אנחנו מקבלים פרספקטיבה חדשה. אנחנו יכולים להתחבר לעצמנו, ליקירינו, ולעולם שמסביבנו.
אסור לעשות את זה: אל תבדקו את הטלפון מיד כשאתם קמים בבוקר. תנו לעצמכם כמה רגעים של שקט לפני שהכחול המנצנץ משתלט לכם על היום.
שאלות מהקהל (הבוידעם הדיגיטלי שלנו)
שאלה: "אני מרגישה אשמה כשאני לא עונה להודעות מיד. מה לעשות?" (יעל, רמת גן)
תשובה: יעל, את לא לבד! תזכרי שזה בסדר גמור לקחת זמן לעצמך. את לא חייבת לענות לכל הודעה מיד. נסי להגדיר זמנים מסוימים ביום שבהם את עונה להודעות, ובשאר הזמן תהיי חופשיה.
שאלה: "האם יש אפליקציות "בריאות" יותר?" (אבי, חיפה)
תשובה: שאלה מצוינת. אבי, חלק מהאפליקציות מציעות פיצ'רים שמטרתם לעזור לנו לנהל את הזמן שלנו בצורה חכמה יותר. למשל, אפשר להגדיר תזכורות שמזכירות לנו לקחת הפסקה, או לכבות את ההתראות בשעות מסוימות. אבל הכי חשוב זה להיות מודעים להרגלים שלנו ולבחור באופן מודע איך אנחנו רוצים להשתמש באפליקציות האלה.
הסיפור האישי שלי: איך התגברתי על השחיקה הדיגיטלית
אני זוכרת תקופה שהייתי ממש מכורה לרשתות החברתיות. הייתי בודקת את הטלפון כל כמה דקות, ומרגישה חרדה אם לא היו לי הודעות חדשות. הרגשתי שאני חייבת להיות מחוברת כל הזמן, שאני חייבת לדעת מה כולם עושים.
אבל אז התחלתי להרגיש שחוקה ומותשת. הבנתי שאני מבזבזת את הזמן שלי על דברים שלא באמת חשובים לי. החלטתי שאני חייבת לעשות שינוי.
התחלתי להתנתק מהרשתות החברתיות למשך כמה שעות ביום. בהתחלה זה היה קשה, אבל עם הזמן התרגלתי. התחלתי לעשות דברים אחרים – קראתי ספרים, טיילתי בטבע, ביליתי עם חברים. גיליתי שיש חיים מחוץ למסך.
זה היה תהליך ארוך, אבל בסופו של דבר הצלחתי להשתחרר מהאחיזה של הרשתות החברתיות. היום אני משתמשת בהן בצורה מודעת ושקולה, ולא נותנת להן לשלוט בי.
סוף דבר (בינתיים)
אז מה עושים עכשיו? קודם כל, נהיה מודעים. שימו לב לכמה זמן אתם מבלים ברשתות החברתיות, לאיך זה גורם לכם להרגיש, ולצבע הכחול המנצנץ הזה שמופיע בכל מקום. תזכרו שאתם לא חייבים להיות מחוברים כל הזמן. אתם יכולים לבחור איך אתם רוצים להשתמש בטכנולוגיה.
אני עדיין לומדת איך לשמור על איזון בריא בין החיים הדיגיטליים והחיים האמיתיים. זה תהליך מתמשך, אבל אני מאמינה שאנחנו יכולים למצוא את הדרך שלנו.
בחודש הקרוב אני מתכננת לנסות "יום ניתוק דיגיטלי" פעם בשבוע. נראה איך זה ישפיע עליי... ואעדכן כאן בהמשך. אולי בפעם הבאה ניגע בטכניקות נשימה להרגעה מיידית.
