ביום רביעי שעבר, בזמן שעמדתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (כן, אני יודע, קלישאה), שמתי לב למשהו מטריד. כולם סביבי, כולל אני, היינו שקועים במסכים. לא סתם בודקים מיילים – גלילה אובססיבית באינסטגרם, סרטונים טיפשיים בטיקטוק, משחקים. באותו רגע הרגשתי כאילו משהו מתכווץ לי בראש. לא פיזית, כמובן, אבל הרגשה של צמצום, של ויתור על משהו חשוב.
הרי בסוף שנות ה-90, כשהאינטרנט רק התחיל, חשבנו שיהיה הרבה יותר טוב ונוח, שיהיה לנו יותר זמן לעצמינו, אבל בפועל אנחנו מחוברים למסכים יותר שעות ביום, מאי פעם.
האם הסמארטפון, הכלי האולטימטיבי לחיבור, בעצם מנתק אותנו מעצמנו?
התשובה, כמו תמיד בחיים, מורכבת. אבל הממצאים האחרונים בתחום מדעי המוח מצביעים על כיוון מטריד: שימוש מוגזם בסמארטפון עלול לגרום, לאורך זמן, לאטרופיה מוחית.
רגע, אטרופיה מוחית? זה נשמע מפחיד! נכון, זה לא בדיוק כמו בסרטי מדע בדיוני, אבל זה כן אומר שהאזורים במוח שאנחנו לא משתמשים בהם באופן פעיל עלולים להתחיל להתנוון. חשבו על זה כמו שריר שלא מתאמנים עליו – הוא פשוט נחלש.
אז למה זה קורה, בעצם?
המוח שלנו הוא כמו גן פורח – הוא זקוק לגירוי מגוון כדי לשגשג. כאשר אנחנו מבלים שעות ארוכות בגלילה אינסופית, אנחנו בעצם מאכילים את המוח שלנו באוכל מהיר – מידע שטחי, גירויים מיידיים, סיפוק רגעי. האזורים במוח שאחראים על ריכוז, חשיבה ביקורתית, אמפתיה ויצירתיות פשוט לא מקבלים את האימון שהם זקוקים לו.
שמעתי הרצאה מעניינת של ד"ר מריאן וולף, חוקרת מוח מובילה, והיא הסבירה את זה בצורה מדהימה: "המוח שלנו נוירופלסטי – הוא משתנה כל הזמן, בהתאם למה שאנחנו עושים איתו. אם אנחנו משתמשים בו רק כדי לגלוש באינסטגרם, הוא יתחיל להשתנות כך שהוא יהיה טוב יותר בגלישה באינסטגרם – אבל על חשבון יכולות אחרות."
אנקדוטה קטנה: לפני כמה שנים, כשהתחלתי לעבוד כפרילנסר מהבית, גיליתי שאני מבלה הרבה יותר זמן מול המסך. לא רק לעבודה, אלא גם לבידור. בהתחלה זה היה כיף – גיליתי סדרות חדשות, התעדכנתי בכל הטרנדים, אבל אחרי כמה חודשים התחלתי להרגיש קצת... טיפש. כאילו המוח שלי נעשה קטן יותר.
אבל רגע, מה הקשר בין זה לבין מסורות רוחניות?
תתפלאו, אבל יש קשר הדוק. במסורות בודהיסטיות עתיקות, למשל, מדברים על חשיבות ה"נוכחות" – היכולת להיות כאן ועכשיו, לשים לב למה שקורה בתוכנו ובסביבה שלנו. כאשר אנחנו שקועים במסך, אנחנו בעצם בורחים מההווה, מהרגשות שלנו, מהמחשבות שלנו. אנחנו הופכים להיות כמו עלים על זרם נחל – נסחפים לכל מקום, בלי שליטה.
הבנה בודהיסטית זו, שהייתה נחשבת פעם למשהו רוחני ולא מדעי, מקבלת ביסוס מדעי חזק.
חוקרים גילו שה"אמיגדלה", גלאי העשן של המוח, אשר מגיב ללחצים, חרדות ופחדים, הופך רגיש מדי כתוצאה משימוש מוגבר במסכים ומחשיפה תמידית לגירויים, בדומה לגלאי עשן שמתחיל לצלצל מכל דבר קטן, כך גם האמיגדלה מגיבה בעוצמה לסיטואציות יומיומיות.
אז מה עושים? האם אנחנו צריכים לזרוק את הסמארטפון לפח?
ברור שלא. הסמארטפון הוא כלי מדהים שיכול לעזור לנו בכל כך הרבה דברים – אבל כמו כל כלי, הוא יכול להיות מסוכן אם אנחנו לא משתמשים בו נכון.
הנה כמה טיפים פשוטים שיכולים לעזור:
1. קבעו זמנים מוגדרים לשימוש בסמארטפון: אל תבדקו את הטלפון מיד כשאתם קמים בבוקר, ואל תשתמשו בו לפני השינה. נסו להגדיר שעה ביום שבה אתם "מתנתקים" לחלוטין.
2. תרגלו מיינדפולנס: עצרו מדי פעם, שימו לב לנשימה, לרגשות שלכם, לסביבה שלכם. אפילו כמה דקות ביום יכולות לעשות הבדל גדול.
3. צאו לטבע: צאו לטיול בפארק, לחוף הים, או סתם תסתכלו על השמיים. הטבע מרגיע ומחבר אותנו למשהו גדול יותר מאיתנו.
4. חפשו גירויים אחרים: קראו ספר, ציירו, נגנו, דברו עם חברים, למדו משהו חדש. תנו למוח שלכם אוכל מגוון יותר.
5. גלו מה גורם לכם להרים את הטלפון: האם זה שעמום? חרדה? בדידות? נסו לזהות את הטריגרים ולמצוא דרכים בריאות יותר להתמודד איתם.
מיתוס נפוץ: "אני חייב להיות זמין כל הזמן, אחרת אני אפספס משהו חשוב."
זה פשוט לא נכון. רוב הדברים החשובים באמת לא קורים באינסטגרם או בפייסבוק. הם קורים בחיים האמיתיים.
טעות נפוצה: לנסות "לגמול" את עצמנו מהסמארטפון בבת אחת. זה כמעט תמיד נכשל. עדיף להתחיל בקטן, עם שינויים הדרגתיים.
שאלה מהקהל (בדויה): "אני עובד מהבית וצריך להיות מחובר כל הזמן. מה עושים?"
תשובה: נסו להגדיר זמנים מוגדרים לעבודה, ולקבוע הפסקות קצרות שבהן אתם מתנתקים לחלוטין. השתמשו באפליקציות שמגבילות את השימוש באפליקציות אחרות.
ומה איתי?
אני עדיין מנסה למצוא את האיזון הנכון. אני יודע שאני מבלה יותר מדי זמן מול המסך, ואני עובד על זה. בחודש הקרוב אני מתכנן לנסות "דיטוקס דיגיטלי" – יום אחד בשבוע שבו אני לא משתמש בסמארטפון בכלל. זה נשמע מפחיד, אבל אני מאמין שזה יכול לעזור לי להתחבר מחדש לעצמי.
אולי בפעם הבאה נדבר על איך לשפר את הזיכרון שלנו בעידן הדיגיטלי.
אני מזמין אתכם לשתף בתגובות איך אתם מתמודדים עם הסמארטפון שלכם. האם גם אתם מרגישים לפעמים שהמוח שלכם מתכווץ?