ביום שלישי שעבר, בזמן שחיכיתי בתור לקפה ב"קפה גרג" (כן, אני מודה, לפעמים אני מתפשר), שמעתי שיחה בין שתי נשים על "ניקוי רעלים". אחת סיפרה שהיא עושה "דטוקס" מיצים של שלושה ימים ומרגישה נהדר. זה גרם לי לחשוב – מה אם היינו יכולים לעשות "דטוקס" למוח? לא ממחשבות שליליות (כי גם אותן צריך), אלא מקיבעונות תנועתיים שמגבילים אותנו.
אז למה בעצם "לשטוף את המוח" מהבחינה התנועתית? זה פשוט: הגוף שלנו, בניגוד למכונית, נועד לתנועה מגוונת ולא רק לחזרה על אותה תנועה שוב ושוב. כמו שאומרים בהודו, "גאטי הי ג'יוואן" – תנועה היא חיים. אני זוכר שקראתי פעם מחקר על שבטים ילידיים באמזונס שחיים עד גיל מופלג בלי דמנציה. מה הסוד שלהם? לאו דווקא תזונה (למרות שהיא חשובה), אלא התנועה הטבעית והיומיומית שלהם. הם לא הולכים לחדר כושר, הם פשוט זזים – מטפסים על עצים, רוקדים, סוחבים משאות. הגוף שלהם כל הזמן מאותגר.
אבל איך אנחנו, היושבים בכורסה מול נטפליקס, יכולים לחקות את זה? כאן נכנס לתמונה ה"תרגיל המהפכני". אל תצפו למכשירים משוכללים או משקולות. אנחנו הולכים לחזור לבסיס – לתנועות ששכחנו איך לעשות.
התרגיל הסודי (שהוא בכלל לא סודי): זחילת חיות.
רגע, לפני שאתם צוחקים, תחשבו על זה. מתי בפעם האחרונה זחלתם כמו תינוקות? כנראה שלעולם לא. או כמו חתולים או דובים? כנראה שרק בליל הסדר אחרי ארבע כוסות. זחילת חיות מערבת את כל הגוף, מחזקת את הליבה, משפרת קואורדינציה, ובעיקר – מגרגרת את המוח בדם טרי.
שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר אנדרו הוברמן, נוירוביולוג מסטנפורד, והופתעתי לגלות שהפעילות הזאת מגרה אזורים במוח שאחראים על למידה וזיכרון. הוא הסביר שזחילת חיות דורשת אינטגרציה בין חצי המוח הימני והשמאלי, מה שמוביל לשיפור בתפקודים קוגניטיביים.
אבל שימו לב – לא כדאי לזחול על משטח חלקלק עם גרביים כי זה יכול לגרום לנפילה מצחיקה אבל גם לפציעה לא נעימה. תמצאו מקום עם חיכוך טוב.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה בעצם זחילה ולא ריצה או הרמת משקולות? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה טמונה בפשטות של התנועה. זחילה מחזירה אותנו לדפוסי תנועה ראשוניים, כאלה שהמוח שלנו מתוכנת אליהם. היא מאתגרת את הגוף בצורה הוליסטית, ולא רק מבודדת שרירים מסוימים.
הנה כמה סוגי זחילות שאתם יכולים לנסות:
- זחילת דוב: ידיים ורגליים על הרצפה, הברכיים באוויר. תזוזה קדימה ואחורה.
- זחילת נמר: כמו זחילת דוב, אבל בתנועות יותר דינמיות וחתרניות.
- זחילת סרטן: ישיבה על הרצפה, ידיים ורגליים תומכות מאחור. תזוזה קדימה ואחורה.
- זחילת תינוק: על הברכיים והידיים, כמו תינוק. (הכי קל להתחיל)
טיפ קטן: נסו לזחול 5-10 דקות ביום, ותראו איך אתם מרגישים. אל תתאמצו יותר מדי בהתחלה.
רגע של מחשבה חופשית: זוכרים את הפעם האחרונה שראיתם חתול מתמתח? הוא לא עושה מתיחות סטטיות כמו שאנחנו עושים בשיעור יוגה. הוא פשוט מקשית את הגב, מוציא לשון ומרפה. אולי יש משהו בגישה האינטואיטיבית הזאת.
מיתוס נפוץ: צריך להתחמם לפני כל פעילות גופנית. נכון חלקית. חימום חשוב, אבל הוא לא חייב להיות מורכב. כמה דקות של תנועה קלה, כמו הליכה או תנועות מעגליות של המפרקים, יכולות להספיק. הגוף שלנו יודע הכי טוב מה הוא צריך.
ואם כבר מדברים על חיות, תחשבו על זה – ראיתם פעם אריה הולך על הליכון? לא. הוא צד, הוא רץ, הוא משחק. התנועה שלו פונקציונלית ומשתנה.
אסור לעשות את זה! אל תזחלו על רצפה חלקה עם גרביים. זה מתכון לאסון (וגם לסרטון ויראלי).
תיבת שאלות מהקהל (בדויה):
- אבי מחיפה שואל: האם זחילת חיות מתאימה לאנשים עם בעיות גב? התשובה: לא בהכרח. תתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט לפני שאתה מתחיל.
- דנה מנצרת עילית שואלת: אפשר לזחול גם בחוץ? התשובה: בטח! רק תדאגי שהמשטח יהיה נקי יחסית.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. אני חושב שיש משהו עמוק בחיבור הגוף לתנועה, מעבר לכל "דטוקס" או "ניקוי רעלים". יש משהו כנה ואותנטי בזחילה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב זחילת חיות בשגרת היומיום שלי, אפילו לדקה או שתיים בכל פעם, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בשיטות תנועה נוספות מהתרבויות העתיקות.
