ביום שלישי שעבר, כשניסיתי לדחוף את העגלה בסופר (כן, אני מאלה שעדיין הולכים לסופר, אל תגנו אותי), הרגשתי כאב חד בכתף. כאילו מישהו תקע לי מחט. זה גרם לי לחשוב מחדש על כל הקטע הזה של כושר, אימונים, ובעיקר – למה אנחנו כל כך ממהרים?

אז למה אנחנו כל כך עסוקים בלדחוף את עצמנו לקצה, להזיע כמו משוגעים, ולספור קלוריות כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם? האמת היא, שאולי פיספסנו משהו בדרך. אולי יש דרך טובה יותר, חכמה יותר, ואפילו – תאמינו או לא – יעילה יותר.

הכירו את "הכוח האבוד של תנועות איטיות"

הטכניקה הזו, שאני קורא לה "הכוח האבוד של תנועות איטיות", מושרשת עמוק בתרבות היפנית, אבל אפשר למצוא הד שלה גם בקרב קהילות ילידיות ומסורתיות ברחבי העולם. זה לא עוד טרנד חולף. זה שינוי תפיסתי שמאתגר את כל מה שלימדו אותנו על כושר ובריאות.

אני זוכר שקראתי פעם על קשישים בני 80+ באוקינאווה, יפן, שממשיכים לעבוד בשדות ולרקוד בפסטיבלים כאילו הם בני 20. איך הם עושים את זה? הסוד הוא בתנועה. תנועה טבעית, אינטואיטיבית, ומודעת. לא סחיטה עצמית בחדר כושר, אלא הקשבה לגוף והתאמה אישית.

שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר אנדרו הוברמן (Huberman Lab), והופתעתי לגלות שיש מחקרים שמראים שתנועות איטיות ומודעות, כמו טאי צ'י או יוגה, יכולות להיות אפילו יותר יעילות מבחינת בניית כוח, שיפור גמישות, והפחתת כאבים כרוניים מאימוני כוח קלאסיים. מדהים, נכון?

אבל רגע, מה זה בעצם אומר "תנועה איטית"?

זה לא רק לעשות הכל לאט יותר. זה אומר להתמקד באיכות התנועה, ולא בכמות. זה אומר להקשיב לגוף, להרגיש את השרירים, ולשים לב לכל פרט קטן.

לדוגמה, כשאתם מרימים משהו מהרצפה, אל תתכופפו בצורה רגילה שמפעילה לחץ מוגזם על הגב. במקום זה, כופפו את הברכיים, שמרו על גב ישר, והשתמשו בכוח של הרגליים כדי להתרומם. תנסו את זה – תרגישו את ההבדל!

מיתוס נפוץ: "צריך למתוח את השרירים לפני אימון"

כמה פעמים שמעתם את זה? מאמנים, מדריכים, אפילו סבתא שלי אמרה לי את זה פעם. אבל האמת היא, שמתיחות סטטיות (החזקת מתיחה למשך זמן ממושך) לפני אימון יכולות דווקא להחליש את השרירים ולהגביר את הסיכון לפציעות.

עדיף לבצע תנועות דינמיות, כמו סיבובי ידיים, הליכה במקום, או תנועות שמחקות את הפעילות שאתם עומדים לעשות. זה כמו לחמם מנוע של מכונית – אתם לא רוצים לנסוע בפול גז ישר מההתחלה, נכון?

אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לעשות תנועות מורכבות או מסובכות מדי ישר מההתחלה. תתחילו בקטן, תלמדו את הבסיס, ותתקדמו לאט לאט. אחרת, אתם עלולים למצוא את עצמכם עם כאבי גב או פציעות אחרות.

שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה חיות לא עושות מתיחות לפני שהן רצות? אתם לא תראו אריה מתמתח לפני שהוא יוצא למרדף אחרי צבי. הן פשוט קמות ורצות! אז למה אנחנו צריכים לעשות משהו אחר?

אסור לעשות את זה! – טעות נפוצה: להשוות את עצמכם לאחרים.

זה נכון במיוחד כשמדובר בתנועה איטית ומודעת. כל אחד נע בקצב שלו, ומה שמתאים לאדם אחד לא בהכרח יתאים לאדם אחר. אל תנסו לחקות מישהו אחר, אלא תתמקדו בלמצוא את התנועה שמרגישה הכי טבעית ונוחה לגוף שלכם.

תיבת שאלות מהקהל (בדויות, אבל לגמרי יכולות להיות אמיתיות):

• אבי מחיפה שואל: "אני עובד מול מחשב כל היום. איך אני יכול לשלב תנועות איטיות בעבודה שלי?"

תשובה: קחו הפסקות קצרות כל שעה כדי לקום ולמתוח את הגוף. עשו סיבובי צוואר, סיבובי כתפיים, ונשימות עמוקות. גם כמה דקות של תנועה מודעת יכולות לעשות הבדל עצום.

• דנה מבאר שבע שואלת: "אני רצה מרתונים. האם תנועות איטיות יכולות לעזור לי לשפר את הביצועים?"

תשובה: בהחלט! שילוב של תנועות איטיות ומודעות, כמו יוגה או פילאטיס, יכול לעזור לכם לשפר את הגמישות, הכוח, והיציבות שלכם, ובכך להפחית את הסיכון לפציעות ולשפר את הביצועים.

אז מה הלאה?

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. יש משהו כל כך מהפכני ופשוט ברעיון הזה, שאני מרגיש שאני רק מתחיל לגרד את פני השטח.

החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב יותר תנועות איטיות ומודעות ביום יום שלי – הליכה בטבע, יוגה עדינה, ואפילו סתם לעצור לרגע ולהקשיב לנשימה שלי. ואעדכן כאן בהמשך…

אולי בפעם הבאה ניגע ב"איך לבנות שגרת תנועה אישית שמתאימה בדיוק לצרכים שלכם".