ביום רביעי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש החוף, שמעתי ברדיו ראיון עם איזה גורו של כושר. הוא דיבר בביטחון מופרז על "שגרת אימונים אופטימלית" ועל "תחנות כוח מטבוליות". ופתאום תפסתי את עצמי חושב: רגע, אבל למה בעצם? למה אנחנו כל כך מסובכים? ומה עם כל הסבים והסבתות האלה, שחיים עד גיל 100 וקוטפים זיתים כל יום – הם עושים "סקוואטים פונקציונליים"?

וזהו, שם זה התחיל. התחלתי לחפור ולחקור, והגעתי למסקנה שמערערת לי לגמרי את כל מה שחשבתי על תנועה וכושר. תתכוננו, אנחנו הולכים לצאת למסע קצר ומשוגע, שישאיר אתכם עם שאלה אחת בראש: "וואלה, איך לא ידעתי את זה קודם?"

הטלומרים, סוד הנעורים, והשבטים האבודים

אז מה בעצם הסיפור עם הטלומרים האלה? תחשבו עליהם כמו הכובעים הקטנים האלה בקצה של שרוכי הנעליים, רק בכרומוזומים שלנו. הם מגנים על ה-DNA שלנו, וכל פעם שהתאים מתחלקים, הם מתקצרים קצת. כשהם קצרים מדי, התאים מפסיקים לתפקד – זה חלק מתהליך ההזדקנות. עכשיו, כל תעשיית האנטי-אייג'ינג רצה סביב הרעיון איך לשמר או אפילו להאריך את הטלומרים האלה.

הדבר המדהים הוא, שלקהילות ילידיות ומסורתיות יש שיטות משלהן לשמור על הטלומרים שלהם צעירים, בלי קפסולות פלא או ניתוחים פלסטיים. קחו לדוגמה את הזקנים והזקנות באוקינאווה, יפן. בני 80+, ממשיכים לעבוד בשדות, לטפל בנכדים, ולרקוד בפסטיבלים. הם לא עושים יוגה "מתקדמת" או אימוני HIIT. הם פשוט זזים, כל הזמן, בצורה טבעית וזורמת. הם "מכייפים" את עצמם, כמו שאומרים אצלנו במושב.

שמעתי בפודקאסט של ד"ר ליפמן, רופא פונקציונלי ידוע, שהוא סיפר על מחקר שהראה שלמדיטציה ותנועה מודעת יש השפעה ישירה על הארכת טלומרים. ואז עלתה לי שאלה: אם מדיטציה, למה לא תנועה?

5 דקות של חופש תנועתי – המתכון הסודי

אז מה הפרוטוקול הסודי הזה? זה לא משהו שאפשר לקנות או להוריד באפליקציה. זה משהו שצריך להרגיש. זה להקשיב לגוף שלכם, ולתת לו את מה שהוא צריך.

1. התעוררות חושית (1 דקה): תתחילו בלהתעורר. תרגישו את הרגליים על הרצפה, את האוויר על העור. תמתחו את הידיים למעלה, כאילו אתם מנסים לגעת בשמש. תעשו סיבובים עם הראש, תנועות קטנות ואיטיות. לא כמו רובוט – כמו חתול שמתעורר משנת צהריים.

2. תנועה אינטואיטיבית (2 דקות): עכשיו מתחיל הכיף. תתחילו לזוז. איך שבא לכם. לרקוד לצלילי שיר שאתם אוהבים, לזחול על הרצפה כמו תינוק, לעשות תנועות של חיות (כן, כן, אני רציני!). פשוט תזרמו. אל תחשבו על זה יותר מדי. תנו לגוף להוביל. כמו ששמעתי פעם מישהו אומר: "המוח הוא נוסע, הגוף הוא הנהג".

3. מתיחות דינמיות (1 דקה): מתיחות? כן, אבל לא כאלה סטטיות ומעצבנות, שמחזיקים אותן 30 שניות. תחשבו על זה יותר כמו תנועות זורמות שמגדילות את טווח התנועה. תעשו סיבובים גדולים עם הידיים, תתכופפו קדימה ואחורה, לצדדים. תדמיינו שאתם מציירים עם הגוף שלכם.

4. נשימה מודעת (1 דקה): סיימתם לזוז? יופי. עכשיו תנשמו. פשוט תנשמו. שימו לב לאוויר שנכנס ויוצא. תרגישו את הבטן מתמלאת ומתרוקנת. תעצמו עיניים, ותנסו להרגיש את החיבור בין הגוף לנפש.

למה זה עובד? (ולמה חדר הכושר הוא לפעמים מלכודת)

אז למה בעצם התנועה "הפרימיטיבית" הזו טובה יותר מאימונים מורכבים בחדר הכושר? כי היא מחזירה אותנו ליסודות. היא מחזירה אותנו למה שהגוף שלנו נועד לעשות.

תחשבו על זה: אריה בטבע לא רץ על הליכון. הוא צד, משחק, נח, מתמתח. הגוף שלו בנוי לתנועה מגוונת וטבעית. כשאנחנו רצים על הליכון, אנחנו בעצם כמו האריה בכלוב – עושים את אותה תנועה שוב ושוב, בלי הקשר, בלי מטרה.

הבעיה באימונים מודרניים היא שהם מתמקדים לעיתים קרובות בבידוד שרירים ובניית מסה. הם שוכחים את הדבר הכי חשוב: תנועה! הם שוכחים שהגוף שלנו הוא מערכת שלמה, שצריכה לנוע כיחידה אחת.

אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לחקות תנועות מורכבות בלי הדרכה מקצועית. זה יכול לגרום לפציעות. שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם אני צריך מדריך תנועה אישי? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים.

אסור לעשות את זה!

אוקיי, בואו נדבר על מה לא לעשות. הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות זה להתעלם מהגוף שלכם. אם משהו כואב, תפסיקו. אם אתם מרגישים עייפים, תנוחו. הגוף שלכם תמיד מדבר אליכם – אתם רק צריכים ללמוד להקשיב.

שאלות מהקהל (בדויות אבל רלוונטיות)

• רונית מתל אביב שואלת: "אני עובדת כל היום מול מחשב. איך אני יכולה לשלב את התנועה הזו ביום שלי?"

רונית, שאלה מצוינת! תנסי לקום כל שעה ולעשות כמה תנועות פשוטות. תסתובבי, תמתחי ידיים, תעשי קצת סיבובים עם הצוואר. אפילו 2 דקות של תנועה יכולות לעשות הבדל גדול.

• אבי מקיבוץ דן שואל: "אני רגיל לאימונים אינטנסיביים. האם התנועה הזו מספיקה לי?"

אבי, תחשוב על התנועה הזו כתוספת, לא כתחליף. זה כמו ויטמינים – הם לא מחליפים ארוחה, אבל הם עוזרים לגוף לתפקד בצורה טובה יותר.

ניסוי קטן לסיום (בלי להתאמץ יותר מדי)

עכשיו, קומו מהכיסא. שימו מוזיקה שאתם אוהבים. תתחילו לזוז. לא משנה איך. פשוט תזרמו. תנו לגוף שלכם לעשות את מה שהוא רוצה. שימו לב לתחושות, לנשימה. תהנו מהחופש.

אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות לשלב את התנועה הזו עם טיולים בטבע, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בהקשר בין תזונה לתנועה.