ביום שלישי שעבר, כשהייתי תקוע בפקק נצח בכביש החוף, בהיתי בנוף המשמים. ואז זה היכה בי – רובנו שבויים באיזושהי גירסה מודרנית של כלוב זהב. אנחנו מתאמנים בחדר כושר, אוכלים "בריא" (יעני, סלט חסה עם חזה עוף תפל), ועדיין מרגישים תפוסים, כואבים, ולפעמים, פשוט זקנים מדי לגילנו. מה לעזאזל קורה פה?
התחלתי לחשוב על זה ברצינות, ואז נזכרתי במשהו שקראתי על היפנים, ובמיוחד תושבי אוקינאווה. הם חיים עד גיל מופלג, שומרים על כושר מצוין, וזה לא רק בגלל הדגים והאצות. יש כאן משהו הרבה יותר עמוק.
אוקיי, אז מה הסוד? זה לא קסם, כמובן. אבל זה גם לא מסתכם רק בתזונה. זה קשור לאיך הם זזים. כן, כן, שמעתם נכון. תנועה!
אז למה בעצם היפנים שומרים על גוף צעיר וחזק כל כך הרבה שנים? זה פשוט – הם לא מפסיקים לזוז טבעי. הם לא שבויים בתוך תבניות תנועה נוקשות של חדרי כושר או אימונים מוגדרים מראש. הם פשוט זזים כמו שהגוף שלהם נועד לזוז.
שמעתי את זה בפודקאסט של ד"ר ג'ואן ורניקוס, מומחית לאריכות ימים, והופתעתי לגלות שהרבה מהקשישים האלה באוקינאווה בכלל לא עושים "ספורט". הם עובדים בגינה, מטפלים בנכדים, הולכים ברגל לכל מקום. התנועה שלהם היא חלק בלתי נפרד מהחיים. זה לא משהו שעושים בשעה מסוימת ואז חוזרים לשבת שעות מול המחשב.
אבל שימו לב – לא כדאי לנסות לחקות בדיוק את מה שהם עושים, כי מה שעובד עבורם לא בהכרח יעבוד עבורנו. אנחנו חיים בסביבה שונה, עם אתגרים אחרים. המטרה היא לא להפוך ליפנים, אלא ללמוד מהם את העיקרון הבסיסי: תנועה טבעית היא המפתח לגוף בריא וחזק.
עכשיו, בואו נדבר על הממותה בחדר: חדרי הכושר. האם הם רעים? לא בהכרח. אבל הם יכולים להיות בעייתיים אם אנחנו מתייחסים אליהם כאל הפתרון היחיד לתנועה.
תחשבו על זה: אריה בגן חיות שמסתובב הלוך ושוב בכלוב. הוא אמנם פעיל, אבל הוא לא זז כמו אריה בטבע. הוא לא צד, לא מטפס, לא נלחם. הוא עושה גירסה מוגבלת ומצומצמת של תנועה. אותו דבר קורה לנו כשאנחנו רצים על הליכון או מרימים משקולות באותו אופן שוב ושוב.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: למה אנחנו צריכים מתיחות מורכבות לפני אימון, אם חיות בר לא עושות את זה? אתם לא לבד – גם אני תוהה את זה לפעמים. התשובה היא שאנחנו התרחקנו כל כך מהתנועה הטבעית, שאנחנו צריכים "לפצות" על זה עם כל מיני טכניקות. אבל אולי יש דרך אחרת?
אז מה אפשר לעשות? הנה כמה טיפים פשוטים:
- לכו יחפים כמה שיותר. כן, כן, שמעתם נכון. תזרקו את הנעליים ותנו לרגליים שלכם להרגיש את האדמה. זה יעזור לכם להתחבר מחדש לתנועה הטבעית של הגוף. אני זוכר שפעם הייתי מתבייש ללכת יחף בפארק, אבל היום אני מרגיש הרבה יותר בנוח עם זה. זה כמו לחזור להיות ילד.
- תתחילו לזוז יותר ביום יום. במקום לקחת מעלית, תעלו במדרגות. במקום לשבת כל היום, תקומו ותלכו קצת. במקום לנסוע ברכב, תלכו ברגל או תרכבו על אופניים. זה נשמע פשוט, אבל זה עושה הבדל עצום.
- תקשיבו לגוף שלכם. אל תנסו לעשות דברים שמכאיבים לכם. תתחילו לאט לאט, ותגדילו את העצימות בהדרגה. הגוף שלכם יודע הכי טוב מה הוא צריך.
- תנסו תנועות "פרימיטיביות". מה זה אומר? תנועות כמו זחילה, טיפוס, גלגול. אלו תנועות שהגוף שלנו נועד לעשות, אבל אנחנו בדרך כלל לא עושים אותן. זה מחזק את השרירים הקטנים והחשובים שאנחנו בדרך כלל לא עובדים עליהם בחדר כושר.
- "איקיגאי" – מצאו את הסיבה שלכם לקום בבוקר. ליפנים יש מילה נפלאה שנקראת "איקיגאי". זה בעצם הסיבה שלכם לקום בבוקר. זה יכול להיות העבודה שלכם, המשפחה שלכם, התחביבים שלכם. כשיש לכם מטרה בחיים, אתם יותר פעילים, יותר שמחים, ויותר בריאים.
אסור לעשות את זה! אל תנסו לעשות יותר מדי בבת אחת. זה יכול להוביל לפציעות ותסכול. תתחילו לאט לאט, ותהפכו את התנועה הטבעית לחלק בלתי נפרד מהחיים שלכם.
טעות נפוצה: לחשוב ש"ספורט" זה הפתרון היחיד לבריאות. זה חשוב, אבל זה לא הכל. תנועה טבעית, תזונה נכונה, וחיבור לקהילה הם גם חשובים לא פחות.
תיבת שאלות מהקהל (בדויות):
- יעל מחיפה שואלת: "אני עובדת משרד ויושבת כל היום. איך אני יכולה להכניס יותר תנועה לחיים שלי?"
תשובה: תקומי כל שעה ותעשי סיבוב קצר במשרד. תשתמשי במדרגות במקום במעלית. תלכי ברגל לאכול צהריים. אפילו כמה דקות של תנועה קטנה יכולות לעשות הבדל גדול.
- אבי מקיבוץ דן שואל: "אני כבר בן 60. האם זה מאוחר מדי להתחיל לזוז יותר?"
תשובה: אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל. תתחילי לאט לאט, ותקשיב לגוף שלך. תתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט כדי לקבל המלצות מותאמות אישית.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה. החודש הקרוב אני מתכנן לנסות להוסיף עוד תנועות "פרימיטיביות" לחיים שלי, כמו זחילה וטיפוס, ואעדכן כאן בהמשך... אולי בפעם הבאה ניגע בקשר בין תנועה טבעית לנפש בריאה.
עכשיו תורכם: קומו מהכיסא, תתמתחו, תעשו כמה צעדים יחפים, ותשימו לב איך הגוף שלכם מרגיש. הקשיבו לו. הוא יודע מה הוא צריך. תנו לו את מה שהוא מבקש.
אולי נגלה כולנו איך להפוך לגרסה הישראלית של קשישי אוקינאווה. רק עם יותר חומוס.
