ביום שלישי שעבר, בזמן שהמתנתי בתור למכונת הסקוואט (כן, גם אני נפלתי בפח), הסתכלתי סביבי ופתאום זה הכה בי כמו משקולת של 20 קילו על האצבע: רוב האנשים פה עושים משהו שמזקין אותם יותר מהר. ואני לא מדבר על חוסר חימום (למרות שזה גם פשע). אני מדבר על משהו הרבה יותר עמוק, משהו שקשור לאיך אנחנו חושבים על תנועה.
אז מה הטעות הקטלנית הזאת? התשובה קצת מורכבת, אבל בקצרה: התעלמות מהתנועה הטבעית והאינטואיטיבית של הגוף שלנו לטובת תרגילים "נכונים" ומבודדים.
אני יודע, זה נשמע קצת היפי-דיפי, אבל תנו לי להסביר.
למה אנחנו מתנהגים כמו אריות בכלוב?
תחשבו על זה רגע: אנחנו הולכים לחדר כושר, מתחילים לחמם על הליכון (שזה כמו לגרום לאריה ללכת הלוך ושוב בכלוב, במקום לצוד סנאים), ואז עוברים לתחנות שונות שבהן אנחנו מבצעים תנועות מוגבלות ומתוכנתות: לחיצת חזה, פשיטת רגליים, כפיפות בטן.
השאלה היא: איפה התנועה פה? איפה הטיפוס, הגלגול, הזחילה, הנשיאה של משא כבד בצורה לא סימטרית? איפה כל הדברים שהגוף שלנו מתוכנת לעשות?
שמעתי פעם בפודקאסט של טים פריס (כן, אני מודה, גם אני מקשיב לו לפעמים) על שבטים באוקינאווה שבהם אנשים בני 80 ו-90 עובדים בשדות, מטפסים על עצים ואפילו עושים קראטה. הם לא עושים כפיפות בטן ולא דואגים לכמה חלבון הם אוכלים אחרי האימון. הם פשוט זזים. הם זזים כמו שהגוף שלהם נועד לזוז.
אז מה עושים? משליכים את המשקולות ורצים ליער? לא בדיוק.
אני לא אומר שצריך לוותר על חדרי כושר לגמרי (למרות שיער זה אחלה אופציה). אני אומר שאנחנו צריכים לשנות את הגישה שלנו לאימונים.
- תנועה טבעית קודמת לכל: לפני שאתם מתחילים לבנות שרירים כמו פסל יווני, תלמדו לזוז כמו אדם. תעבדו על ניידות, גמישות ושליטה בגוף שלכם. תחשבו על תנועות כמו זחילה, גלגול, כריעה עמוקה (squat), הרמה מהרצפה (deadlift). תרגילים אלה מערבים הרבה יותר שרירים בבת אחת ומחזקים את הגוף בצורה פונקציונלית.
- שכחו מהמתיחות הסטטיות לפני אימון: מתי ראיתם חתול עושה מתיחות סטטיות לפני שהוא קופץ על העץ? מתיחות דינמיות, לעומת זאת, הן משהו אחר לגמרי. תנועות כמו סיבובי ידיים, תנועות אגן, נפנופי רגליים - כל אלה מכינים את הגוף לתנועה ומעוררים את מערכת העצבים.
- תקשיבו לגוף שלכם: זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. אל תנסו לדחוף את עצמכם מעבר לגבולות שלכם רק בגלל שמישהו אמר לכם שצריך לעשות "עוד חזרה אחת". תלמדו להקשיב לכאבים ולתחושות שלכם.
- ה"פרימיטיבי" הוא המתקדם: אנחנו חושבים שאנחנו צריכים מכונות מתוחכמות וטכניקות אימון חדשניות כדי להיות בכושר. אבל האמת היא שהגוף שלנו כבר יודע מה הוא צריך. התנועות הבסיסיות ביותר הן לעתים קרובות היעילות ביותר.
אבל רגע, מה עם מיתוסים?
אחד המיתוסים הכי גדולים בתעשיית הכושר הוא שחייבים להפריד קבוצות שרירים באימון. "יום חזה, יום רגליים, יום ידיים" - זה נשמע כמו תוכנית טובה, אבל זה למעשה מגביל את התפקוד הכללי של הגוף. תנועות מורכבות, כמו סקוואט או דדליפט, עובדות על מספר קבוצות שרירים בו זמנית, מה שמחזק את הגוף בצורה הרבה יותר יעילה ופונקציונלית.
שאלה מהקהל (הדמיוני, אבל חשובה): "אבל מה אם אני כבר רגיל לאימונים מסורתיים? איך אני עושה את השינוי?"
שאלה מצוינת! השינוי צריך להיות הדרגתי. תתחילו לשלב תנועות טבעיות יותר באימונים שלכם. במקום לעשות רק לחיצת חזה, תנסו לעשות שכיבות סמיכה. במקום לעשות רק פשיטת רגליים, תעשו סקוואטים. לאט לאט, תתחילו להחליף את התרגילים המבודדים בתנועות מורכבות יותר.
אסור לעשות את זה! (או לפחות, כדאי להימנע):
אל תנסו לעשות הכל בבת אחת! זה מתכון בטוח לפציעה ותסכול. תתחילו לאט, תקשיבו לגוף שלכם, ותתקדמו בהדרגה.
"יאללה, בוא ננסה משהו"
לפני שאתם קמים מהמחשב, תנסו את זה: שימו רגליים על הרצפה, ונסו לקום ממצב ישיבה בלי להשתמש בידיים. שימו לב איך הגוף שלכם מתמודד עם התנועה הזאת. האם אתם מרגישים חוסר יציבות? האם אתם צריכים להתאמץ יותר מדי? התרגיל הזה הפשוט יכול לתת לכם מושג לגבי מצב הניידות והיציבות שלכם.
אני עדיין מנסה להבין איך לשלב את הפילוסופיה הזאת בצורה הטובה ביותר באימונים שלי, ואני מודה שזה לא תמיד קל. אבל אני מאמין שככל שאנחנו מקשיבים יותר לגוף שלנו וזזים בצורה טבעית יותר, אנחנו יכולים לא רק להיראות טוב יותר, אלא גם להרגיש צעירים יותר, חזקים יותר ובריאים יותר.
אז מה דעתכם? האם אתם מוכנים לאתגר את הדרך שבה אתם מתאמנים? שתפו אותי בתגובות! ואולי בפעם הבאה נדבר על איך להפוך את הבית שלכם למגרש משחקים.
