ביום חמישי שעבר, בזמן שהייתי תקוע בפקק אינסופי בכביש החוף, הבטתי על הבחור המבוגר שחוצה את הכביש לידי. הוא היה בסביבות גיל 80, אולי יותר, אבל הוא צעד בזריזות, עם גב זקוף וצעד נמרץ. זה גרם לי לחשוב: מה הסוד שלהם? איך הם שומרים על הכושר הזה גם בגיל כזה, בזמן שאני מתקשה לקום מהכיסא אחרי שעה בנהיגה?
התשובה, חברים, היא לא קסם. היא תנועה טבעית.
תנועה טבעית: מה זה לעזאזל ולמה זה חשוב?
תחשבו על זה רגע: אנחנו, כמין אנושי, התפתחנו בתנועה. לא בישיבה מול מחשב, לא על הליכון, אלא בריצה אחרי טרף, טיפוס על עצים, קפיצה מעל סלעים. הגוף שלנו בנוי לתנועה מגוונת, אינטואיטיבית, כזו שמערבת את כל השרירים והמפרקים.
אז למה אנחנו מתעקשים לעשות אימונים משעממים בחדר כושר? למה אנחנו חושבים שמתיחות סטטיות ארוכות הן חובה לפני פעילות? הגיע הזמן לשאול שאלות קשות, ידידיי!
תנועה טבעית היא בדיוק מה שהיא נשמעת: תנועה שמרגישה לנו טבעית. היא לא כרוכה במכשירים מתוחכמים או בהנחיות מורכבות. היא קשובה לגוף שלנו, למה שהוא צריך ורוצה. היא מזכירה את התנועות של ילדים קטנים, או של חיות בטבע.
אוקינאווה, הקווקז ומה שביניהם: שיעורים מקהילות מסורתיות
תסתכלו על האנשים באוקינאווה שביפן, או באזורים מסוימים בהרי הקווקז. אנשים חיים שם עד גיל מופלג, ועוד יותר חשוב – הם פעילים ועצמאיים עד הרגע האחרון. מה הסוד שלהם? הם לא רצים מרתונים ולא מרימים משקולות כבדות. הם פשוט חיים חיים פעילים, מלאים בתנועה טבעית. הם עובדים בגינה, מטיילים בהרים, רוקדים ומבלים זמן עם המשפחה. התנועה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם.
אני זוכר שקראתי פעם מחקר (אני חושב שזה היה במגזין National Geographic) על קשישים בקווקז שעדיין רוכבים על סוסים בגיל 90. סוסים! זה מטורף! אבל זה גם מראה לנו כמה הגוף שלנו מסוגל אם אנחנו רק נותנים לו את ההזדמנות.
הפרדוקס של ה"פרימיטיבי": למה תנועה קדומה היא בעצם מתקדמת
זה נשמע קצת מוזר, נכון? אנחנו חושבים שאנחנו מתקדמים, שיש לנו את הטכנולוגיה הכי חדישה, את הציוד הכי משוכלל. אבל האמת היא שלפעמים הפתרונות הכי טובים נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, או יותר נכון – בגנים שלנו.
תנועה "פרימיטיבית" כמו זחילה, טיפוס, גלגול, קפיצה – אלו תנועות שמערבות את כל הגוף, מחזקות את השרירים העמוקים ומפתחות קואורדינציה. הן גם כיפיות! תחשבו על זה: מתי פעם אחרונה זחלתם על הרצפה כמו תינוקות? נסו את זה, אני מבטיח לכם שתצחקו.
מיתוס המתיחות: האם באמת צריך למתוח כמו גומי לפני כל אימון?
בואו נדבר על מיתוס נפוץ: מתיחות סטטיות לפני פעילות גופנית. כולנו גדלנו על זה, נכון? אבל האמת היא שהמחקרים מראים שמתיחות סטטיות לפני פעילות יכולות דווקא לפגוע בביצועים.
למה? כי הן מרפות את השרירים ומורידות את המתח. עדיף לעשות חימום דינמי, כלומר תנועות שמדמות את הפעילות שאתם הולכים לעשות, אבל בצורה קלה יותר. תחשבו על חתול שמתמתח לפני שהוא קופץ: הוא לא עושה מתיחות סטטיות, הוא עושה תנועות מעגליות וקלילות.
אבל שימו לב – לא כדאי לוותר על מתיחות לגמרי! מתיחות אחרי פעילות גופנית יכולות לעזור להרפות את השרירים ולהגביר את הגמישות. פשוט אל תעשו אותן לפני.
שאלה טובה שעולה בדרך היא: האם כל אחד יכול לעשות תנועה טבעית? התשובה היא כן, אבל חשוב להקשיב לגוף ולהתחיל לאט לאט.
הליכון זה כמו כלוב: למה כדאי לצאת החוצה (וגם קצת להתפרע)
תחשבו על זה רגע: אתם רצים על הליכון, אבל אתם לא זזים ממקומכם. זה קצת כמו לשים אריה בכלוב ולגרום לו ללכת הלוך ושוב. הגוף שלנו נועד לתנועה במרחב, לחוות את הסביבה, להתמודד עם אתגרים.
אז במקום לרוץ על הליכון, צאו החוצה! לכו לטייל בפארק, רדו במדרגות במקום במעלית, קפצו על עץ (בזהירות, כן?). תנו לגוף שלכם לחוות את העולם.
איך להתחיל? הניסוי התנועתי שלכם להיום:
אז איך מתחילים ליישם את כל זה? זה פשוט: פשוט תתחילו לזוז!
היום, אני מזמין אתכם לעשות ניסוי קטן: קחו חמש דקות ועשו תנועות ספונטניות. תתגלגלו על הרצפה, תנסו לגעת באצבעות הרגליים, תעשו תנועות מעגליות עם הכתפיים. פשוט תנו לגוף שלכם להוביל אתכם. שימו לב איך זה מרגיש.
אני עדיין מנסה להבין מה הכי נכון בעניין הזה, ואם מישהו מכם ניסתה את השיטה – אשמח לשמוע איך היה.
החודש הקרוב אני מתכנן לנסות שילוב של תנועה טבעית עם אימוני כוח קצרים, ואעדכן כאן בהמשך...
אולי בפעם הבאה ניגע בשינה איכותית ככלי לשיפור ביצועים.
